סטודנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, נאבקת במערכת שמחייבת נוכחות פיזית למרות שכל השיעורים מוקלטים. היא אוספת חתימות למכתב מחאה ומתכננת הפגנה לאחר שנאלצה להפסיק קורס חובה בגלל היעדרויות שנבעו ממצבה הרפואי.
מגפת הקורונה אילצה את האוניברסיטאות לאמץ פתרונות דיגיטליים כמו הרצאות מוקלטות, אך למרות הקדמה הטכנולוגית, סטודנטים עם מוגבלויות עדיין נאבקים על זכותם להשכלה גבוהה נגישה. במיוחד מדאיגה סוגיית הפטור מנוכחות בשיעורים, שניתן בקלות יחסית לסטודנטים במילואים אך מוגבל מאוד לסטודנטים עם אתגרים בריאותיים. תכניות ייעודיות כמו יהל"ם, המיועדת לסטודנטים על הרצף האוטיסטי, מספקות תמיכה בהליכי הקבלה, אך נראה שהתמיכה נחלשת כשמדובר בהתאמות מהותיות במהלך הלימודים עצמם.
"כשמדובר בסטודנטים במילואים, האוניברסיטה מציעה הסדרי השלמות ולא מפסיקים את הקורס. אבל כשהסיבה רפואית, הקורס מופסק לחלוטין למרות שמדובר באותו חומר ואותן דרישות," מסבירה טל ארליך, סטודנטית שנה א' בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב.
טל, המאובחנת כאוטיסטית, לומדת במסגרת תכנית יהל"ם המיועדת לסטודנטים על הרצף האוטיסטי. השנה היא התמודדה עם שורת פציעות חמורות מתאונה, ביניהן שבר באצבע, שבר ברגל ופריקת פיקה בברך, וכן עם קשיים כלכליים וטראומות בעקבות המלחמה. האתגרים הפיזיים והנפשיים הללו השפיעו במיוחד על יכולתה להגיע פיזית לקמפוס, אף שלא פגעו ביכולתה הלימודית או במחויבותה לתואר.
למרות הקשיים, טל הגישה את כל המטלות ושמרה על הישגים אקדמיים גבוהים. היא צפתה בהרצאות המוקלטות ועמדה בכל הדרישות האקדמיות של הקורסים. אך היעדרויותיה מקורס "שיטות" - סדנה חיונית להכשרה מעשית - הובילו להחלטה להפסיק את השתתפותה בקורס. ההחלטה הזאת מדגישה את המתח בין דרישות אקדמיות נוקשות לבין צרכי הנגישות של סטודנטים עם מוגבלויות, ומעלה שאלות לגבי גבולות ההתחשבות והגמישות באקדמיה.
"נעדרתי שש פעמים בגלל המצב הפיזי והטראומה. כאוטיסטית, תאונות כאלה משפיעות עלי בצורה אינטנסיבית במיוחד. צפיתי בכל ההרצאות המוקלטות והשלמתי את כל החומר בעצמי, וקיבלתי ציונים גבוהים בכל המטלות," מספרת טל. "למרות זאת, הוועדה לענייני סטודנטים החליטה להפסיק את לימודיי בקורס, וערעור שהגשתי נדחה ללא נימוקים משמעותיים. הגשתי את העבודה המסכמת אפילו לפני שידעתי אם יאשרו לי להמשיך, כי לא הרגשתי שההיעדרויות פגעו ביכולתי ללמוד את החומר."
משמעות ההחלטה היא עיכוב של שנה שלמה בתואר, מאחר שהקורס הוא חובה והוא תנאי להמשך הלימודים. "כסטודנטית אוטיסטית, זו לא רק פגיעה בלימודים, אלא גם בידוד חברתי שמחמיר את קשיי ההשתלבות. החלטה זו סותרת את ערכי העבודה הסוציאלית - הכלה, צדק חברתי והתחשבות בנסיבות אישיות, ערכים שאמורים להיות בליבת ההכשרה שלנו," מדגישה טל את האירוניה במצב.
"כל גורם מסיר אחריות"
המקרה של טל אינו יחיד, ומצביע על בעיה מערכתית רחבה יותר באוניברסיטה. אריאנה (שם בדוי), סטודנטית המתמודדת עם פיברומיאלגיה, הולכת עם מקל הליכה וסובלת מדיכאון, נאלצה להפסיק את לימודיה בשנה ב' כשמצבה החמיר. היא מוכרת כנכה בביטוח לאומי, והאוניברסיטה מודעת חלקית למצבה, אך הדבר לא הוביל להתאמות משמעותיות עבורה.
"אני צריכה פטור מנוכחות כי איני יכולה להגיע באופן קבוע לאוניברסיטה בגלל מצבי הבריאותי," היא מסבירה. "הגשתי את כל המסמכים הרפואיים הנדרשים, אך מחלקת נגישות הפנתה אותי לפקולטה, והפקולטה החזירה אותי למחלקת נגישות. כל גורם מסיר מעצמו אחריות ואין ממי לקבל מענה אמיתי."
לדבריה, כשפנתה לראש המחלקה, נאמר לה לדבר עם כל מרצה בנפרד. "איני רוצה לחשוף את מצבי הרפואי בפני כל מרצה בנפרד. זה מביך ופוגע בפרטיותי. אני רוצה ללמוד ולסיים תואר, אני עושה את כל המטלות, אך מורידים ציון על היעדרות. מאז הקורונה השיעורים מוקלטים וזה פתרון מצוין עבורי, אבל האוניברסיטה לא מוכנה להכיר בזה כפתרון קבוע."
ארליך לא מוכנה לקבל את המצב בשתיקה ויזמה מאבק לשינוי המדיניות. היא אספה יותר מ-60 חתימות על מכתב מחאה לדיקאן ומתכננת הפגנה כדי להעלות מודעות לבעיה. "באוניברסיטה מתגאים בתוכניות 'שילוב' לסטודנטים עם מוגבלות ומשתמשים בהן לקידום תדמית של מוסד מכיל ונגיש, אך בפועל, כשנדרשות התאמות אמיתיות ומשמעותיות, אנחנו נתקלים בחומה אטומה של ביורוקרטיה ונוקשות," היא טוענת.
"אני מבקשת להציף את הנושא כדי להביא לשינוי מערכתי ולהבטיח שלא יהיו סטודנטים נוספים שייאלצו להתמודד עם חוסר צדק כזה," מסבירה טל. "המאבק הזה הוא לא רק עבורי אלא עבור כל הסטודנטים עם מוגבלויות שרוצים ללמוד ולהצליח באקדמיה." תכנית יהל"ם ניסתה להתערב לטובתה, אך לדבריה הם יכלו רק להמליץ ולא היה בידיהם סמכות לשנות את ההחלטה, מה שמעלה שאלות לגבי הסמכויות והיכולות האמיתיות של תכניות התמיכה באוניברסיטה.
מאוניברסיטת תל אביב נמסר כי בקורסים אחרים אפשרו לטל לגשת לבחינות ולהשלים מטלות למרות היעדרויותיה. הם הדגישו את המאמצים שעשו להתאים את הלימודים לצרכיה בקורסים אחרים. אולם, "הקורס המדובר הינו סדנת חובה להכשרה טיפולית, שהלמידה בה פעילה, התנסותית ואינטראקטיבית, ולפיכך ישנה חובת נוכחות בשיעורים ולא ניתן להשלים את הסדנה במטלה חלופית אחרת".
האוניברסיטה ציינה כי "בסמסטר ב' הסטודנטים מתחילים להיפגש עם מטופלים, ואיננו יכולים להתפשר על הרמה המקצועית ולאפשר למי שלא השלים את ההכשרה הדרושה לקבל מטופלים. האוניברסיטה תעמוד לצד הסטודנטית ותסייע לה להשלים את לימודיה בהקדם האפשרי."
תגובות