האם הורדת דירוג האשראי של ישראל בשבוע שעבר, על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומית מודי'ס ו-S&P, היא פה כדי להישאר, או שאפשר לצפות שנחווה פה התאוששות וצמיחה, כפי שקורה לא פעם לאחר מלחמה, וכפי שקרה גם בישראל בעבר?
לדברי ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למנהל עסקים במכללה למנהל, במקרה הנוכחי המצב מורכב יותר. אין זה אומר שלא תיתכן התאוששות גם אחרי המלחמה הנוכחית, אך באותה מידה "יכול להיות שניכנס לעשור אבוד, כמו אחרי יום כיפור".
"לא הייתה בישראל מלחמה בקנה מידה של המלחמה הנוכחית", אומרת אינגבר, "אבל אנו יודעים שגם אצלנו וגם בעולם, יש נטייה אחרי מלחמה להתחיל תהליך של שיקום, ולתהליך כזה יש יכולת להניע את מנועי הכלכלה."
במקרה של המערכה הנוכחית, יידרש שיקום של היישובים בדרום ובצפון, לצד חידוש מחסני הנשק. "המשמעות של כך היא הרבה מאוד עבודה להרבה מאוד תעשיות", אומרת אינגבר. "כך למשל, חידוש מחסני הנשק לא רק נותן בוסט לכל התעשיות הבטחוניות, אלא גם להרבה מעגלים נוספים סביב זה, מה שמניע את גלגלי המשק ומייצר צמיחה כלכלית".
עקרונית, היא אומרת, תהליך כזה יכול להתרחש עם סיום המלחמה הנוכחית, וההיסטוריה מראה שישראל חוותה תקופות טובות אחרי מלחמות. מנגד, יש גם דוגמה הפוכה: מלחמת יום כיפור, שבעקבותיה נכנסה ישראל למה שקרוי "העשור האבוד" של הכלכלה: "הממשלה, כדי לממן את תקציבי השיקום, התחילה להדפיס כסף, מה שהביא להיפר אינפלציה. זה הצטרף לחרם הנפט של המדינות הערביות (בעקבות המלחמה). בסופו של דבר, עד שנת 1984, היה עשור אבוד לכלכלה, וצריך להיזהר שייקרה גם הפעם מצב דומה."
מעדיפים מגזרים לא יצרניים
קיומו של גירעון בגובה 250 מיליארד שקל, נכון לעכשיו, אומרת אינגבר, יקשה על ההתאוששות. "גירעון בתקציב מגדיל את החוב הלאומי, מה שמצריך לקחת הלוואות, והורדות הדירוג מייצרות ריביות אדירות (שכן היא מאותתת שיש ספק ביכולת של ישראל לעמוד בהתחייבויותיה, והריבית תעלה, בהתאם לסיכון).
"מימון הגירעון יביא בהכרח לפגיעה באזרחים. באופן טבעי, יפחתו ההשקעות בתחומים אחרים, אם זה חינוך, אם בריאות, תחבורה, שירותי רווחה. יש 'שמיכה' של תקציב וכשמושכים לצד אחד, נשאר פחות בצד השני. מדברים כבר על העלאת מיסים ועוד רגע זה גם מיושם. אסור לשכוח גם את כל הפצועים ופגועי הנפש שלא יחזרו לכוח העבודה, ואת המשקיעים שנמנעים מלהשקיע כאן".
הממשלה טוענת שהורדת הדירוג נובעת מהמלחמה ושאין מה לעשות.
"זה לא מדויק. מודי'ס מתייחסים בפירוש להתנהלות הממשלה, ומציינים שאין סימנים לכך שבכוונתה לפתור את המצב: מקצצת במשרדי ממשלה, ומתחילה להעביר כספים לכל מיני מגזרים לא יצרניים שלא יתרמו לצמיחה שאנו מקווים לה.
"דבר שני שמודי'ס מציינת, הם הניסיונות של הממשלה להמשיך עם ההפיכה המשטרית, והעובדה שעוד רגע יעבירו פה חוק גיוס (שהא בפועל חוק השתמטות). אם הממשלה הייתה מראה שהיא עושה כל מה שהיא יכולה כדי להעביר תקציב אחראי ולא להעביר כספים למגזרים לא יצרניים, אולי היו מסתפקים בתחזית שלילית ללא הורדת דירוג."
במה זה תלוי, אם נצליח להסיט את התחזית השלילית לכיוון חיובי או לא?
"כל עוד זה הנרטיב של הממשלה, אני לא רואה שינוי. הממשלה צריכה לעשות צעדים שיאותתו לחברות הדירוג שהיא מתנהלת בצורה אחראית. אז יכול להיות שיהיה אפקט של תנופה, ואני רוצה לקוות שיהיה, אבל הרבה אלמנטים מעיבים על כך."
איך את מסבירה את כך שהנדל"ן מתנהג כביכול באופן מנותק ממה שקורה?
"לעליית מחירי הנדל"ן יש כמה סיבות, ואי אפשר להגיד שהיא מנותקת ממה שקורה. היצע הדירות קטן, כי יש מחסור בעובדים, החרם של טורקיה מביא לכך שייקור חומרי בנייה, והריביות הגבוהות מכבידות על הקבלנים, אז הם לא בונים. מנגד, הביקוש לא יורד, בשל גידול האוכלוסייה, כך שעד שההיצע לא ידביק את הביקוש, לא נראה שינוי. לכן אי אפשר לומר שההתנהלות בנדל"ן מנותקת מהמציאות".
המלחמה צריכה להסתיים בהסדר
לטענת פרופ' חיים קידר-לוי מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון, האופן שבו המשק הישראלי יגיב עם סיום המלחמה, תלוי באופן סיומה: תרחיש אופטימי יאפשר צמיחה, בעוד שתרחיש פסימי, של המשך המצב הקיים – שבו יש טפטוף של טילים ורקטות מעזה, לבנון – אינו מבטיח צמיחה.
"בתסריט כזה קשה לראות את התושבים חוזרים", אומר קידר-לוי, ולא יתחיל תהליך של שיקום של התשתיות ושל המבנים, חלק מהאזרחים ימשיכו להיות מגויסים, מה שפוגע ביכולת של משקי בית לצרוך. לא נראה את התיירות מתאוששת ולא את החקלאות. בתסריט כזה לא בטוח שיעלו את הדירוג, והמשמעות היא שהריבית תהיה גבוהה, מה שיקשה על יזמים, קבלנים ומשקי בית.
"אם הממשלה לא תפנה תקציבים לאפיקים מעודדי צמיחה, תעדיף את המשרדים המיותרים ותתקצב את המגזרים הפחות יצרניים - לא תהיה צמיחה. במצב כזה, יישאר פחות לכל היתר, ומאחר שיש גידול באוכלוסייה, ההכנסה לנפש תקטן."
באיזה תסריט צפויה צמיחה?
"בתסריט שבו המלחמה מסתיימת בהסדרים שמבטיחים את בטחון התושבים בכל הארץ. במצב כזה יתחילו לחזור לבתים, לשקם את העסקים, מגויסי המילואים יחזרו למעגל העבודה. תהליך השיקום הפיסי של מבנים, ייתן בוסט לסקטור הבנייה, שהוא קטר של צמיחה. ברגע שהוא צומח, מעגלים סביבו גדלים. בתסריט כזה, ההתאוששות תהיה הרבה יותר מהירה".
מה צריך לעשות?
"לנתב תקציבים לאפיקים מעודדי צמיחה, כמו הי טק, חקלאות, בינוי. זה יביא לשיפור הדירוג, להורדת הריבית ולחזרת משקיעים להי טק. זה מהלך הכרחי להתנעת תהליך של צמיחה".