כל מי שחי במדינת ישראל מרגיש היטב כי המחירים במשק הישראלי שבו לעלות בקצב מהיר יחסית. אינפלציה מוגברת פוגעת קשות בלווים אשר משלמים ריביות גבוהות ומרחיקה את האפשרות להפחתת ריבית במשק. הפחתת ריבית היא הבשורה הכלכלית החשובה ביותר לכל משק וכך גם למשק הישראלי ובמציאות הנוכחית הריבית בארה"ב ואירופה צפויה לרדת מהר יותר מאשר בישראל, נוכח מגמות אינפלציה שונות המתווספות למלחמה בישראל והשלכותיה הכלכליות.
מדד המחירים לצרכן לחודש יולי 2024 שפורסם ב- 15/8/2024 ועלה ב- 0.6% השלים עלייה של 3.2% בשנה החולפת ומלמד על עוד ועוד סעיפי מחירים המתייקרים בקצב גובר, כך שהאינפלציה השנתית, עולה על הרף העליון של יעד האינפלציה. מדד המחירים לחודש אוגוסט 2024 צפוי אף הוא לטפס בכמחצית האחוז ואילו האינפלציה החזויה בשנה הקרובה עומדת על 3%.
הצמיחה המקרטעת במשק היא פועל יוצא של השקעות נמוכות וירידה בנתוני סחר החוץ ואולם הצריכה הפרטית איתנה ומאיצה ונסמכת על צריכה מוגברת של מוצרי בסיס ותומכת בלחצים אינפלציוניים מוגברים. שוק העבודה הישראלי מצוי ברמת אבטלה נמוכה מאוד של 2.8% בלבד והדבר מייצר פוטנציאל ללחצי שכר ולהגברת הלחצים האינפלציוניים. אין צל של ספק כי למציאות המלחמתית השפעות מכריעות על סביבת האינפלציה במשק ובשורות הבאות נפרט על חלק מהשפעות אלו. בחלק אחר של המקרים יהיה לא נכון ולא צריך לייחס את העלאות המחירים למלחמה ואסור שהיא תהווה תירוץ זול ליוקר המחיה במשק הישראלי.
הסעיף המרכזי במדד המחירים לצרכן הוא סעיף הדיור, אשר משקלו במדד מהווה כ- 25% והוא משקף בראש ובראשונה את מחירי השכירות במשק. סעיף זה עלה בשיעור של 2.7% בשבעת החודשים הראשונים של השנה. המדיניות הנדיבה ומחויבת המציאות של הממשלה בכל האמור בפיצוי מפונים ומילואימניקים, תומכת למשל בעליית מחירי שכר הדירה על ידי בעלי דירות להשכרה.
בתחילת המלחמה ועקב גיוס מסיבי למילואים, ניכרה התמתנות בסעיף מחירים זה ואולם ככל שיותר ויותר מילואימניקים חזרו לביתם ומפונים רבים לא שבו לביתם והם מחפשים פתרונות דיור חלופיים, נוצר לחץ מחודש לעליות מחירים בשוק השכירות. הירידה בפעילות היזמית לבניית דירות חדשות כפועל יוצא מהמצב הביטחוני והזמינות הנמוכה של כוח עבודה מהווה זרז למחסור בצד ההיצע, בעוד הגידול הטבעי בישראל עומד על כ- 2% בשנה ומחייב פתרונות דיור. סביבת הריבית הגבוהה במשק פוגעת קשה בתמריץ להקים פרויקטים של דיור להשכרה לטווח ארוך ולפיכך ללא תוכניות ממשלתיות להרחבת ההיצע לא צפויות בשורות של ממש בצד ההיצע ומחירי השכירות, כמו גם מחירי הדירות, ימשיכו לעלות.
מחירי הסחורות יורדים, אבל אין עדות לכך בסופר
רכיב מחירים נוסף אשר עולה באופן חד לאחרונה הוא רכיב המזון, ללא פירות וירקות, במדד המחירים לצרכן, אשר התייקר ב-3% בשבעת החודשים הראשונים של השנה. מדובר ברכיב מחירים שבאופן טבעי מושך את עיקר תשומת הלב הציבורית ואולם משקלו במדד המחירים לצרכן עומד על כ- 13% בלבד. המציאות הביטחונית הותירה יותר ישראלים בגבולות מדינת ישראל, והתוצאה היא שחלק גדול יותר בעוגת המשאבים המשפחתית מוקצה לצריכה מקומית ברשתות הקמעונאות. רשתות אלו מתרגמות את העלייה בביקושים לשיפור מרווחים והתוצאה היא התגברות עליות המחירים ברכיב זה.
אנו אומנם מרבים לשמוע לאחרונה על רפורמת הייבוא המבורכת שסיסמתה היא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" ואולם אל לנו לתלות תקוות מוגברות בצעד בודד חשוב זה, ככל שיהיה, אשר ישנה את תמונת המחירים במשק.
בשבוע שעבר הודיע משרד הכלכלה כי הגיע לסיכום עם חברות תעופה ישראליות על הפחתת תעריפי טיסות לחלק מיעדי הטיסה. התערבות שכזו של ממשלת ישראל בעיוותי שוק היא דוגמא טובה לאופן בו יכולה הממשלה לטפל טוב יותר בבעיית יוקר המחיה, בתקופת מלחמה.
בעלי שליטה ומנהלים בחברות אינם ששים אלי קרב בכל האמור במערכות היחסים שלהם אל מול הרגולטורים ולכן במקום בו הרגולטור עירני ומזהה אנומליה במחירים, הוא צריך ויכול לפנות לגורמים העסקיים הרלוונטיים ולבקש מהם לרסן את העיוותים, כל זאת בלי להתחיל בתהליך חקיקה מורכב.
לצד ההתייקרויות במשק שהם פועל יוצא של המלחמה, כמו הפגיעה בנתיבי השייט כפועל יוצא בעימות מול החותים והחרם הטורקי, אזי אנו רואים גם התפתחויות חיוביות אשר אמורים היו לרסן חלק מעליות המחירים, כגון התחזקות השקל אל מול הדולר מאז התערבות בנק ישראל במסחר בעת שהדולר חצה את רף 4 שקלים לדולר. מחירי הדלקים בעולם גם הם ירדו באופן חד יחסי בחודשים האחרונים והם רחוקים מרמות השיא. מחירי סחורות חקלאיות דוגמת סויה, חיטה, אורז ותירס קרסו בשיעור דו ספרתי מתחילת השנה ואולם הירידה במחירי הסחורות אינה מתורגמת לירידות מחירים במשק הישראלי.
מתי הממשלה תתייעל
שירותי הממשלה ממשיכים להתייקר משנה לשנה וכך גם שירותי הרשויות המקומיות, בעוד האזרחים ממתינים בחוסר אונים להתייקרות התורנית, בו בזמן שמחירי הארנונה שוברים שיאים והרשויות עסוקות במדידות חוזרות ונשנות של הנכסים על מנת להעמיק את הגבייה.
בשנת 2003 הטמיע שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, את המונח "האיש הרזה והאיש השמן" במשל שמטרתו להמחיש את הצורך לייעל את השירות הציבורי, שכן הסקטור הפרטי התקשה למשוך על גבו סקטור ציבורי מנופח. הגיע הזמן כי אחרי למעלה מ- 20 שנה תנפק ממשלת ישראל והגופים הנסמכים עליה צעדי התייעלות רב שנתיים אשר יקטינו למינימום העלאת תעריפים של שירותי ציבוריים. שוק העבודה איתן ומצוי בתעסוקה מלאה ולפיכך יוכל לקלוט עובדים עודפים בשירות הציבורי ואף לנייד עובדים בתוך השירות הציבורי מבלי שהתייעלות זו תחולל עלייה באבטלה במשק, בניגוד לאבטלה הגבוהה ששררה במשק בתחילת שנות האלפיים.
במקביל חייבת ממשלת ישראל להסתער על ההון השחור, בו מרבים לדבר במהלך השנים, אבל ממעטים לפעול. חובה להעמיד יעדי גבייה מהותיים מאוכלוסיות אשר אינן משלמות מיסים כחוק.
התייעלות של ממשלת ישראל והעמקת הגבייה תוביל להגדלת הכנסות המדינה ממיסים ולגמישות מוגברת של המדינה בכל האמור בתמחור שירותיה. בלי התייעלות ממשלתית בשירות הציבורי, הציבור הישראלי ימשיך לשלם יקר על מוצרים ושירותים ויוקר המחייה רק יגבר.
ממשלת ישראל חייבת לגבש לראשונה בתולדותיה אסטרטגיה ביחס לקידום שוק ההון המקומי ובאמצעות הבורסה המקומית להתניע שורה של מהלכים מעודדי תחרות אשר יוזילו את מרווחי האשראי במשק, יציידו את החברות בהון זול וזמין להשקעה, ישפרו את הריביות שהציבור מקבל על פיקדונותיו ועוד.
לסיום, חובה על ממשלת ישראל להעמיד בראש סדר העדיפויות גיבוש תקציב מדינה אחראי לשנת 2025 המאזן בין גירעון סביר להרכב תקציבי מעודד צמיחה. גיבוש התקציב הוא קריטי לשיקום האמינות הפיסקאלית, ייצוב ציפיות האינפלציה במשק, ייצוב שוק החוב הממשלתי ובלימת ההידרדרות בכל האמור במרווחי האשראי של מדינת ישראל.
הכותב הוא סמנכ"ל מחלקת מסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב