כשנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הכריז בשנה שעברה על הטלת אמברגו כולל על הסחר עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה, רבים חששו מהשלכות הצעד על המשק. התחזיות הקודרות דיברו על עליות מחירים חדות במגוון תחומים - מחומרי בניין דרך מוצרי מזון ועד למוצרי חשמל. אולם, כפי שמתברר מסקירה שפרסם היום (רביעי) בנק ישראל מתוך הדוח השנתי שלו, השפעת האמברגו הטורקי על הכלכלה הישראלית הייתה מוגבלת בהרבה מהתחזיות הפסימיות.
לפי בנק ישראל, "תגובת השווקים לאמברגו שהטילה טורקיה על היצוא לישראל צמצמה את השפעתו על המשק הישראלי". אומנם, האמברגו הקטין את היצוא הישראלי לטורקיה ב-2024 בכמיליארד דולרים בהשוואה לרמתו ב-2023, אך המשק הישראלי הצליח להתמודד עם המגבלה ולמצוא פתרונות חלופיים.
מה היה היקף הסחר לפני האמברגו?
לפני הטלת האמברגו הטורקי, טורקיה הייתה מקור משמעותי ליבוא לישראל. בשנת 2023, היקף יבוא הסחורות מתוצרת טורקית עמד על כ-5.3 מיליארד דולרים, שהיוו כ-6.3% מסך היבוא הישראלי. טורקיה הייתה ספק מרכזי של תשומות לבנייה - כמחצית מסך יבוא המלט, הגבס ומוצריהם וכחמישית מסך יבוא הברזל והפלדה הגיעו מטורקיה.
בכיוון ההפוך, היצוא הישראלי לטורקיה היה מוגבל יותר - כ-1.5 מיליארד דולרים בשנת 2023, שהיוו כ-2.5% בלבד מסך יצוא הסחורות הישראלי. המוצרים העיקריים שיצאו לטורקיה היו מוצרים כימיים, פלסטיק ומוצריו, וגרוטאות מתכת ופלדה.
מה הייתה הפגיעה ביצוא הישראלי?
לפי בנק ישראל, האמברגו הקטין את היצוא הישראלי לטורקיה ב-2024 בכמיליארד דולרים בהשוואה לרמתו ב-2023. היצוא הישראלי לטורקיה הופסק לחלוטין החל ממאי 2024, מה שתרם לירידה הכוללת של יצוא מוצרי הכימיה במהלך 2024. עם זאת, ההשפעה על ענפים אחרים הייתה שולית, בעיקר בשל המשקל הנמוך יחסית של היצוא לטורקיה בסך היצוא הישראלי.
מה קרה ליבוא מטורקיה?
עם הטלת האמברגו ירד היקף היבוא של תוצרת טורקית באופן משמעותי - מכ-550 מיליוני דולרים בחודש בתחילת שנת 2024 לכ-100–200 מיליונים בחודש בסופה. הירידה ניכרה ברוב קטגוריות המוצרים העיקריים. עם זאת, למרות שהנתונים הטורקיים הצביעו על עצירה מוחלטת של היצוא לישראל, בפועל נמשך הסחר דרך משקים שלישיים, כולל יצוא טורקי לרשות הפלסטינית, שהיא חלק מאזור המכס הישראלי.
מה עשו היבואנים בפועל?
עם הטלת האמברגו, יבואנים ישראלים החלו לחפש חלופות לייצור הטורקי. בין החלופות שגובשו היו בעיקר פולין, הונגריה ומדינות מזרח אירופה אחרות, שיבוא הסחורה מהן נחשב לזול יחסית. במקביל, פותחו גם דרכים לעקיפת מגבלות המסחר הטורקיות באמצעות סחר דרך מדינות שלישיות, אם כי לעיתים במחיר גבוה יותר. מעבר זה הוכיח את גמישות המשק הישראלי והיכולת שלו להתגבר על חסמי סחר.
מה הייתה ההשפעה על המחירים?
בניגוד לחששות הכבדים, עליות המחירים בעקבות האמברגו היו מתונות. מחירי היבוא (בדולרים) של תשומות לייצור ומחירי חומרי הבנייה במדד תשומות הבנייה למגורים אמנם עלו, אך בהיקף קטן יחסית של 0.6%–0.7%. עליות מתונות אלו אף נבלעו בירידות המחירים של סחורות יבוא אחרות, והמדד לכלל מחירי היבוא אף ירד במתינות ברביע השלישי של 2024.
מה הייתה השפעת המחסור במלט?
אחד החששות הגדולים נגע למחסור במלט, שכן כ-45% מהמלט המשמש בישראל יובא מטורקיה לפני האמברגו. אולם, ישראל מצאה במהירות מקורות חליפיים ליבוא מלט, וכתוצאה מכך הכמות והערך של יבוא המלט אף גדלו במחצית השנייה של 2024. זאת, לאחר שירדו במחצית הראשונה בגלל ההאטה בפעילות ענף הבינוי. למרות החלפת מקורות היבוא, שלעיתים מלווה בגידול בעלויות, לא ניכרה עלייה במחירי המלט ובמדד מחירי תשומות הבנייה למגורים.
איך הושפע תחום המזון?
בתחום המזון, שבו טורקיה הייתה מקור ל-83% משמן הזית המיובא לישראל ולחלק ניכר מיבוא הדגים כמו לברק ודניס, ישראל הצליחה למצוא חלופות - אם כי במחירים גבוהים יותר במקרים מסוימים. גם בתחום הירקות, שם הייתה טורקיה אחראית לחלק מיבוא העגבניות, הבצל והקישואים, נמצאו חלופות, בין היתר דרך הגדלת היבוא מירדן.
מה המסקנה שגוזר בנק ישראל?
בבנק ישראל ציינו כי הלקח מהמקרה ממחיש את "חשיבותם של שווקים מתפקדים ומדיניות סחר ליברלית ליצירת ביטחון כלכלי, וכן את הקושי של מדינות בודדות להשתמש במגבלות סחר על מוצרים סחירים בני תחלופה ככלי מדיני". כלומר, בניגוד לקריאות להסתגרות ולהסתמכות על ייצור מקומי, בנק ישראל מדגיש כי דווקא פתיחות כלכלית וגיוון מקורות היבוא הם שנתנו מענה למגבלות הסחר שהוטלו על ישראל. זוהי תובנה חשובה למקבלי ההחלטות, במיוחד על רקע היוזמה הממשלתית להטלת מכסים גבוהים על סחורות מטורקיה כתגובת נגד.
תגובות