הם לקחו אנשים במצב הפגיע ביותר, חולים שמחכים להשתלת כליה במצב רפואי קשה, והציעו להם תקווה בדמות השתלה מתורם אלטרואיסטי בחו"ל - תקווה שהתבררה כתקוות שווא. מאחורי הסיפור הקשה הזה עומדת חברת מד-ליד (MED-LEAD) - החברה היחידה בארץ שמארגנת השתלות כליה בחו"ל. לדברי החולים ובני משפחותיהם, אנשי החברה, ובראשם הבעלים רוברט שפולנסקי, לקחו את כספם מבלי לספר להם על כל הסיכונים שבהשתלה במדינת עולם שלישי ומבלי להחזיר להם את כל הכסף במקרה שההשתלה לא תוכל להתבצע.

שני מקרים שכשלו והסתיימו במוות, ועוד עשרות מקרים שבהם נעקצו רבים, לא עצרו את החברה שאת מעלליה חשפנו בתחקיר "הנוכלים" במאי 2022. עד היום הקרובים של המושתלים, שחלקם איבדו את האהובים עליהם ביותר, רודפים אחר החברה כדי לקבל את כספם בחזרה. ואף על פי שנפתחה חקירת משטרה בין-לאומית נגדה בחשד למעורבות ברשת סחר ותיווך של השתלת איברים שלא כחוק, החברה ממשיכה לעבוד כרגיל ולהציע לחולים במצב הרגיש ביותר פתרון, לטענת המתלוננים, מבלי להדגיש את הסיכונים.

ניתוח, אילוסטרציה (צילום: 123rf)
970 חולים בישראל ממתינים להשתלת כליה (אילוסטרציה) | צילום: 123rf

150 עד 250 אלף אירו בעבור חבילת השתלה

מצב השתלות האיברים בכלל והכליה בפרט בישראל מורכב. יש חולים שמתבקשים לחכות גם חמש שנים להשתלה. לפי הנתונים של המרכז הלאומי להשתלות אדי, כרגע יש בישראל כ-970 חולים הממתינים להשתלת כליה, ובזמן הזה מצבם הבריאותי עלול להידרדר. בשנת 2023 הושתלו בארץ 145 כליות נפטרים והתבצעו 297 השתלות כליה של תורמים אלטרואיסטים או בני משפחה וקרובים, אך רבים עדיין ממתינים להשתלה שתציל את חייהם.

הייאוש מהמצב גורם למשפחות החולים לחפש השתלה מחוץ לישראל. אלא שהחברה היחידה בארץ שמציעה את השירות הזה, מד-ליד בבעלות שפולנסקי, חשודה כרשת סחר באיברים שמנצלת את מצוקתם של הזקוקים להשתלה. תמורת 150 עד 250 אלף אירו בעבור חבילת השתלה מקיפה במדינות כמו קניה, טג'יקיסטן או קזחסטן מציע שפולנסקי את ההליך שבכוחו להציל, לטענתו, את חיי החולים.

אלא שבתחקיר "הנוכלים" משנת 2022 נחשף שברוב המקרים, אף שההשתלה נדחית שוב ושוב, או שלא מתבצעת כלל, סכומי העתק שנגבו אינם מוחזרים לחולים במלואם. גם היום, אחרי יותר משנתיים מאז שודרה הכתבה, ולמרות הבטחות החברה להשיב את כל הכספים לחולים, אף אחד מהם לא קיבל את כל כספו בחזרה.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

נפטר כשחיכה שנתיים שהחברה תטיס אותו להשתלה

עדי זוהר ז"ל נפטר בגיל 58, אחרי שנתיים שבהן חיכה שחברת מד-ליד תטיס אותו להשתלת כליה. סיפורו הובא בכתבה ששודרה. "אחרי הכתבה נפתחה קבוצה של כל הנפגעים יחד עם רוברט (שפולנסקי)", מספר שביט זוהר, בנו של עדי ז"ל. "בהתחלה הוא החזיר בכמה פעימות, נגיד 700 דולר לכל משפחה, אבל זה לא היה עקבי, לא כל חודש. נהיינו תלויים בכך שאם יש השתלה חדשה, אנחנו מקבלים ממנה סכום כסף קטן, ואם אין השתלה, אז אנחנו שבויים שלו. בפועל הכסף הגדול הולך לאנשהו, אבל אף פעם לא קיבלנו תשובה לאן. הוא מתנה את הכספים שלנו בניתוחים של אחרים".

מאז אפריל 2024 הפסיקו הכספים להיכנס לחשבונות הנפגעים, וכשחברי הקבוצה פנו לשפולנסקי הוא הפסיק לענות. "ניסינו לדבר איתו, הוא לא מגיב, לא בטלפונים ולא בוואטסאפ, זה כאילו הוא לא מקבל אחריות ומתחמק", אומר זוהר. "הוא מבין שישראל במלחמה וחושב שזה פחות מעסיק אותנו, אבל אנחנו עדיין מחכים לכסף שלנו, הוא חייב לנו כ-185 אלף שקל".

אף שאביו של זוהר נפטר, הבן עדיין עוקב אחר מצב ההשתלות בארץ: "לצערי המצב במדינה לא השתנה, עדיין בהשתלות בארץ יש רשימות המתנה לא הגיוניות, ואין עוד חברה כמו מד-ליד שמטיסה לחו"ל. הרבה משפחות הצטרפו למעגל הנפגעים, בעקבות הכתבה או אפילו אחריה, כאלה שניסו את מזלן מול מד-ליד ונפגעו. עד היום כל מי שפונה אליי ושואל על החברה, אני מנסה למנוע ממנו לעבור את ההשתלה דרכם. לא רוצה שייפגעו וזה יהיה על המצפון שלי".

עדי זוהר ז"ל
נפטר בגיל 58. עדי זוהר ז"ל
שביט זוהר
"אנחנו עדיין מחכים לכסף שלנו". שביט זוהר

"הוא אמר שכשיהיו לו השתלות יהיה לו כסף להחזיר"

עשרות תלונות שהגיעו למערכת "הנוכלים" לפני שנתיים, וגם בחודשים האחרונים, מצביעות על כך ששפולנסקי הפיח תקווה באנשים והבטיח להחזיר את הכספים שלקח במקרה שלא תתבצע השתלת הכליה – אך לאחר מכן הוא לא ענה לשיחות. כיום הוא שוהה בחו"ל, ומיליוני השקלים שגרף אבדו יחד איתו לכאורה.

רוברט שפולנסקי (צילום: מתוך האתר של רוברט שפולנסקי)
מיליוני השקלים שגרף אבדו יחד איתו לכאורה. רוברט שפולנסקי | צילום: מתוך האתר של רוברט שפולנסקי

כך קרה גם במקרה של עוזי אביר ז"ל, חולה סרטן הכליות שנזקק להשתלה. אשתו מירה התחילה את התהליך עם חברת מד-ליד לפני כשלוש שנים. בני הזוג העבירו לחברה את התשלום הראשון על סך 220 אלף שקל, והובטח להם שבתוך ארבעה חודשים הם כבר יטוסו לחו"ל ועוזי יעבור את ההשתלה. "המצב של עוזי הידרדר מהר", נזכרת האלמנה, "והוא נכנס לאשפוז ולכריתה של אחת הכליות. זה היה בדיוק כשהגיע השלב השני שבו היינו צריכים להעביר תשלום נוסף. החלטנו לעצור את התהליך. פניתי לרוברט וביקשתי חזרה את התשלום ששילמנו. הוא משך אותי ואמר שלא יוכל להחזיר אותו בבת אחת. התעקשתי, ובאיזשהו שלב הוא אמר שיחזיר חלק מהכסף. חתמנו על חוזה שבו הוא התחייב להחזיר בכל חודש 4,000 אירו. בדיעבד הבנתי שהחוזה הזה לא שווה כלום. בארבעת החודשים הראשונים הוא החזיר – וזהו הכסף הפסיק להגיע, הבן אדם נעלם. היום הוא חייב לי כ-150 אלף שקל, אני מנסה לכתוב לו אבל הוא לא מגיב ומתעלם".

מירה ועוזי אביר
"4 חודשים הוא החזיר – וזהו, הכסף הפסיק להגיע". מירה אביר ובעלה עוזי ז"ל

"הוא תמיד אמר שכשיהיו לו השתלות, יהיה לו כסף להחזיר", ממשיכה אביר לתאר, "אבל נראה שגם כשיש השתלות חדשות הוא לא מחזיר. אני חושבת שמבחינתו האנשים שכבר שילמו לו לא מעניינים אותו יותר. אני לא מצליחה להבין את זה. מאוד כואב לי. זה כסף שגייסנו מהחסכונות שלנו. אמרנו שנשים הכול בשביל הבריאות של עוזי - ונשארתי לבד, גם בלי הכסף. לא הייתי ממליצה לאנשים חדשים להיכנס להשתלות איתו, הוא לא אמין. אני חושבת שעם נוכל לא צריך לעשות עסקים, לדעתי הוא בן אדם חסר רגשות, אין לי מילה אחרת לתאר אותו. והוא יושב לו שם בטורקיה".

חוזה החזרת הכספים בין מירה אביר למד-ליד
"בדיעבד הבנתי שהחוזה הזה לא שווה כלום". החוזה של מד-ליד עם מירה אביר

"כאילו מבריחים אותך לתוך בית החולים"

יש גם מי שצפו בכתבה ולמרות זאת החליטו לעבור השתלת כליה דרך מד-ליד - כמוצא האחרון. אך הם לא ידעו שכרוך בכך סיכון בריאותי ושהוא יעלה להם בחיים. כך סיפר לנו נתנאל חכימי, שאימו דליה נפטרה במהלך השהייה בקניה כשחיכתה להשתלת כליה דרך החברה.

"בינואר 2023 נסענו לטג'יקיסטן, כי נאמר לנו ששם מחכה לאימא תורם", משחזר חכימי בכאב. "העברנו את כל הסכום, 113 אלף אירו. כשהגענו לשם חיכה לנו אדם מטעם החברה שמלווה אותך לכל הבדיקות ודואג לכול. בטג'יקיסטן בתי החולים לא כמו בישראל, כל הבדיקות שאתה עובר שם לא נגישות לך. זו מדינת עולם שלישי. יש שם רופא שמטפל בך, אבל הכול מתחת לרדאר. אתה לא מטופל של בית החולים, זאת מין קומבינה כזאת, זה כאילו מבריחים אותך לתוך בית החולים. את רוב הבדיקות הרופא או מי מטעמו היו מגיעים אלינו לחדר בבית המלון ומבצעים שם".

חכימי ואימו חיכו כשבועיים, אבל רק אז נאמר להם שמחפשים תורם חדש. "חיכינו שלושה שבועות נוספים ובמהלכם נאלצה אימא לעבור צנתור בגלל מצבה הרפואי. גם התורם החדש שנמצא לא התאים. לדעתי זאת ממש מסחרה, רק כשהייתי שם הרגשתי שזה לא חוקי, שזה ככל הנראה לא באמת תורם אלטרואיסט, הוא כנראה מקבל כסף. החשדות שלי שהם רושמים אותו כבן משפחה של אימא, ואז זה חוקי לכאורה.

"באיזשהו שלב לא יכולנו לחכות, כי דברים לא התקדמו. המצב נשאר סטטי והבריאות של אימא הידרדרה. רוברט אמר שיש לו ערוץ נוסף בקניה והוא העביר אותנו לשם. לצערי, אימא קרסה כשהגענו לקניה ונפטרה אחרי שלושה ימים. אמרו לי שזה כתוצאה משחפת של עמוד השדרה, זה נדבק לאנשים חולי כליות, מתברר. אני לא יודע איפה היא חטפה את המחלה, אולי בטג'יקיסטן. רוברט הבטיח להחזיר לנו חלק מהכסף. כיום הוא חייב לנו כ-230 אלף שקלים, כי אימא לא עברה את ההשתלה בסוף. אבל אני עדיין מחכה".

רוברט שפולנסקי (צילום: מתוך האתר של רוברט שפולנסקי)
"חייב לנו כ-230 אלף שקל". רוברט שפולנסקי | צילום: מתוך האתר של רוברט שפולנסקי

"המסקנה והמסר שלי הם שצריך להיזהר מאוד ולא להיכנס לזה", ממשיך חכימי. "נושא תרומות האיברים מורכב מאוד. מצד אחד אנשים רוצים לחיות ולקבל כליה, אבל מצד שני זה סיכון גדול מאוד לחיים שלך. רוברט מקבל אחריות לחיים של בני אדם. רק אחרי שזה קרה הוא אמר שדברים כאלה קורים בעסק, ושזו לא הפעם הראשונה שדבר כזה קרה לו. לפני שטסנו לא חשבנו שדבר כזה עלול לקרות, כי הרי הוא מספר רק על סיפורי ההצלחה, לא על הכישלונות".

איציק נפטר מיד לאחר הניתוח

סיפור קשה אחר הוא סיפורו של איציק אדלשטיין ז"ל. הוא ואשתו דורית חתמו על חוזה עם חברת מד-ליד ושילמו את כל הסכמים שהתבקשו לשלם. לאחר שידור הכתבה הטיס אותם רוברט לחו"ל כמו שהבטיח. לצערה של דורית, במקום שתחזור ארצה עם בעל בריא שעבר השתלת כליה, היא חזרה איתו והוא בארון. יצחק בעלה נפטר מיד לאחר הניתוח.

אציק אדלשטיין ז"ל מהטיפולים והטיסה לטג'יקיסטן
במהלך הטיפולים בטג'יקיסטן. איציק אדלשטיין ז"ל

"חודש אחרי שהתראיינו לכתבה טסנו לטג'יקיסטן", מספרת דורית, "שם איציק עבר את הניתוח. טסנו במחלקת בעסקים, לנו במלון מפנק של חמישה כוכבים, ישר קיבל את פנינו מלווה. הוא היה איתנו כל הזמן. קיבלנו מוניות הלוך וחזור על חשבונם, ובאופן כללי השהייה והיחס היו טובים. היינו שם שלושה שבועות, ובמהלכם עבר איציק טיפולי דיאליזה ובדיקות".

בני הזוג נפגשו עם התורם פגישה אחת, ולהפתעתם גילו שהתורם לא בדיוק אלטרואיסט כמו שנאמר להם, אך באותו הרגע זה לא העסיק אותם. "כששאלתי אותו איך קוראים לו, הוא אמר ששם משפחתו אדלשטיין – וגם הראה לנו שיש לו דרכון ישראלי כחול כמו שלנו, ובו התמונה שלו, כאילו הוא בן משפחה שלנו", היא מספרת.

"יום לפני הניתוח הגענו לבית החולים ומלבד הרופא המנתח ראינו את הפרופסור. היה אסור לי להישאר עם בעלי, לא נותנים לך להיות בבית החולים. אבל אני ממש התעקשתי, אז חצי שעה לפני הניתוח נתנו לי לראות אותו וזהו", משחזרת אדלשטיין. "חזרתי למלון ורק אחרי הצוהריים התקשרו להגיד לי שהניתוח הסתיים, הכול היה בסדר ואיציק בהתאוששות, אבל אני לא יכולה להגיע, רק למוחרת בבוקר. זה נשמע לי מוזר מאוד, אבל לא היה לי עם מי לדבר".

ניתוח, אילוסטרציה (צילום: 123rf)
"איציק עבר את הניתוח ולא נתנו לי להיות בבית החולים" (אילוסטרציה) | צילום: 123rf

"אמרו לי שהיה לו דום לב בלילה"

באמצע הלילה קיבלה דורית שיחה מפתיעה מהמלווה שלה ושל בעלה. הוא אומר לה שעכשיו היא יכולה להגיע לראות את בעלה. "אני מגיעה ורואה את איציק במצב לא טוב, לא יכול לדבר, כי יש לו צינורות בפה, ראיתי שהוא מסמן לי עם העיניים להישאר, הוא ממש ביקש את זה. הם לא הסכימו וביקשו שאצא. אמרתי להם שהוא לא נראה טוב, הם אמרו שהלב שלו טיפה חלש, אבל קרדיולוג בדק והכול יהיה בסדר. היה קשה לדבר איתם בגלל שהם לא מבינים אנגלית".

דורית נשארה בבית החולים, קרוב יחסית לחדרו של בעלה, אבל בפעם הבאה שקראו לה איציק כבר לא היה בין החיים. "הם העבירו אותו לחדר המתים, הוא היה קר כמו גופה", היא אומרת בצער. "הם אמרו לי שהיה לו דום לב ולא היה אפשר להציל אותו. לא יודעת אם זה נכון או לא, אף אחד לא נתן לי הסברים, לא הרופא הבכיר ולא הפרופסור, פשוט אמרו לי שהוא מת וזהו. נשארתי עם המון שאלות פתוחות".

אחרי שלושה ימים חזרה דורית נסערת וכואבת לארץ וכמה ימים לאחר מכן הוטס איציק בעלה בארון. "הדבר היחיד שרוברט עמד בו הוא התנאים שהבטיח וכל מה שמסביב, אבל מה זה משנה אם איציק לא חזר איתי בחיים? רוברט את הכסף שלו קיבל עד הגרוש האחרון".

"מי שהולך לעשות את הניתוח הזה במדינת עולם שלישית צריך לדעת שהוא מסתכן", מתריעה דורית. "הוא צריך להיות בן אדם בריא באופן יחסי, חולה כליה בתחילת הדרך שאין לו בעיות לב כמו שהיו לאיציק או בעיות אחרות, כי הם כנראה לא יודעים להתמודד שם עם מחלות אחרות. אם הייתי יודעת מראש שזאת הרפואה שלהם, לא הייתי הולכת על זה בחיים, לא היינו מסתכנים ככה. הזהירו אותנו כל כך, אבל איציק היה בטוח שיהיה טוב, היו לו כל כך הרבה תוכניות לעתיד עם הילדים ועם הנכדים. לא העלינו על הדעת שעלול לקרות דבר כזה. החוסר שלו מורגש כל הזמן".

איציק ודורית אדלשטיין
"לא העלינו על הדעת שעלול לקרות דבר כזה". איציק ז"ל ודורית אדלשטיין

מבטיחים השתלה בתוך שבוע עד חודש

למרות התלונות והתחקיר, פנייה למשרדי החברה העלתה שהיא עדיין פועלת במתכונת הרגילה ממגדלי משה אביב ברמת גן ואף ממשיכה לקבוע פגישות בזום עם המנכ"ל. בשיחת הטלפון מבטיחה החברה שבתוך שבוע עד חודש יתאפשר לעבור השתלת כליה בחו"ל. מה שהם לא מספרים הוא שמי שמתחרט לא יקבל את כל כספו חזרה ושבמקרה הגרוע יותר הוא מסתכן בטיפול לקוי שעלול להוביל למוות בחו"ל, בשל הטיפולים והניתוחים, שמתבצעים במדינות עולם שלישי.

ניתוח, אילוסטרציה (צילום: 123rf)
במד-ליד מבטיחים שבתוך שבוע עד חודש אפשר לעבור השתלת כליה בחו"ל (אילוסטרציה) | צילום: 123rf

בשנת 2020, בתום פעילות סמויה בארץ ובחו"ל, עצרה היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) של להב 433 חמישה חשודים מעובדי מד-ליד בחשד למעורבות ברשת סחר איברים ותיווך להשתלתם שלא כחוק. המשטרה מסרה לנו שהחקירה עודנה מתנהלת וכי היא נחושה למצות את ההליכים נגד החשודים, שהצליחו להימלט.


תגובת החברה

"חברת מד-ליד קיימת למעלה מעשר שנים. היא מספקת שירותי ייעוץ, הכוונה ושירות אדמיניסטרטיבי למטופלים הסובלים מאי-ספיקת כליות. במהלך עשר השנים האחרונות סייעה חברתנו ליותר מ-300 מטופלים בייעוץ ובהכוונה להשתלת כליה בחו"ל, במרכזים רפואיים, תוך שמירה על החוק הבין-לאומי ובמטרה להחזירם לחיים בריאים, משלא הייתה להם תקווה ממערכת הבריאות בישראל.

"במהלך תקופת הקורונה, ניצלה גם חברתנו בקושי מפשיטת רגל ומאובדן קשר עם הלקוחות. ספקים ונותני שירות ברחבי העולם קרסו וניתקו עימנו קשרים. לאחר תקופה זו המשכנו לקבל אחריות והשבנו בהדרגה את הכספים. החזר הכספים נמשך עד היום, ועדיין נמשיך להחזיר כספים עד שכולם יקבלו את מה שמגיע להם.

"יש מספר קטן של מטופלים שהתקבלו מהם רק תלונות בודדות על איכות הטיפול הרפואי. לצערנו, יצחק אדלשטיין הוא אחד מהמקרים הבודדים מאוד שנכשלו, ככל הנראה בעקבות היסטוריה לבבית חמורה שהייתה לו. אף אחד לא שכנע או הכריח אותו, הוא היה מודע לסיכונים וחתם עליהם. דליה חכימי חלתה בטוברקולוסיס (שחפת) וקרסה בשדה התעופה בקניה עוד לפני שאפילו התחילה את בדיקות ההכנה להשתלה.

"חברתנו אינה חברה רפואית, אך אנו עובדים עם מרכזי הרפואה המובילים בעולם. כמו בכל תחום ברפואה, אין 100% הצלחה, והמטופל חותם על כל המסמכים והאישורים הדרושים, כפי שקורה בכל בית חולים בעולם. כמו כן, חברתנו עומדת בכל תנאי החוק הבין-לאומי. אנו לא עוסקים בתיווך אלא בתיירות מרפא".