40% מהפירות בישראל מגיעים מהצפון: "אין מה לעשות, הלך היבול"

שבועיים חלפו מאז פרוץ המלחמה, ואל הפגיעה הקשה במשקים ובחקלאות בעוטף עזה מצטרפת כעת החקלאות בצפון הארץ. רבים מהשטחים החקלאיים נסגרו בהוראת הצבא, והכניסה אליהם אסורה גם היום. המוני עובדים זרים, המחזיקים את החקלאות הישראלית כבר שנים, נסו על נפשם, כשבמקביל כניסתם של עובדים פלסטינים, הפועלים גם הם שנים עם החקלאים הישראלים, נאסרה. תוכנית סדורה לשיקום הענף עוד אין. רצון טוב יש, אבל לא בטוח שזה יספיק.

מטע תחת אש

בסופ"ש חטפה חוות הלולים במושב מרגליות שבגבול לבנון פגיעה ישירה של טיל. החווה של משק דוידי היא גם ספקית הביצים העיקרית לצה"ל, וגם ספקית ביצים לרשתות. "נזק ענק יש לנו שם", משתף איתן דוידי, בעל המשק ויו"ר מושב מרגליות, שאינו יודע להעריך בשלב זה את היקף הנזק או את משך הזמן שייקח לשקמו. "אלה ימים מאוד לא קלים, אנחנו לא מצליחים לטפל בלולים. כרגע גם לא יכולים לעלות למרגליות כי זו סכנת נפשות", הוא מוסיף.

לדברי דוידי, מי שייפגע מהמצב הנוכחי הן הרשתות, שקצב אספקת הביצים אליהן מואט כתוצאה מהמצב. במקביל, אספקת הביצים לצבא תמשיך לדבריו כסדרה בזכות חווה נוספת. במשרד החקלאות מרגיעים שלא יהיה מחסור בביצים, ומזכירים שישנה מכסה לייבוא של 50 מיליון ביצים שלא נוצלה עד כה כלל. "במידה שנבין שיש מחסור, היבואנים יתחילו לייבא באופן יותר אגרסיבי - אבל כרגע אנחנו לא שם", מבהיר יובל ליפקין, המשנה למנכ"ל משרד החקלאות. לדבריו, מדי חודש צורך הציבור הישראלי 200 מיליון ביצים. לפי משרד החקלאות, כ־70% מלולי התרנגולות המטילות מרוכזים בגליל ובגולן, והם מייצרים כ־73% מסך התוצרת הארצית. ביישובים בטווח עד 5 ק"מ מגבול לבנון, מיוצר כ־50% מסך התוצרת הארצית.

הפגיעה בחקלאות הצפונית לא נעצרה במשק של דוידי. השבוע נפגע גם מטע אבוקדו במשגב עם מפצצות תאורה של צה"ל, וכמו משקים רבים אחרים, גורלו עדיין לא ידוע. "אני לא יכול להיכנס לשטח שלי, זה שטח צבאי סגור. גם כיבוי אש מפחדים להיכנס לשם מחשש לירי צלפים", אומר עופר מוסקוביץ', בעל המטע.

גם במטולה המשקים ננטשו. "אני מגויס בצו 8, אני לא אצליח לקטוף לא תפוחים ולא קיווי", מוסיף דובי אמיתי, יו"ר המגזר העסקי ונשיא התאחדות האיכרים, שהוא גם בעלים של משק במטולה. "אני הבנתי שאין מה לעשות, הלך לי היבול. אני דור רביעי במטולה. סיפרתי לאבא שלי בן 90 על המשק. ירדו לו דמעות". משרד החקלאות מציין כי כ־40% מגידולי הפירות הנשירים והסוב־טרופיים בישראל (אבוקדו, ענבים, מנגו, אפרסקים, בננות ופירות הדר) נמצאים בצפון. גידולים משמעותיים אחרים בצפון הם חיטה, תפוח עץ, אגסים, ותירס.

כוח עזר מורלי

כתוצאה מהלחימה ומהפגיעות בשטחי ישראל חווה החקלאות בכל רחבי הארץ מחסור חמור בעובדים. על פי נתוני משרד החקלאות, 2,000 עובדים מתאילנד שבו לארצם מאז הלחימה. לפלסטינים, גם הם בעלי הידע המקצועי הנדרש, לא נותנים כרגע לעבוד בחקלאות. ישנם ענפים מסוימים במשק הישראלי שהוחרגו ומתירים את כניסתם, אך לא כאן.

בניסיון לפתור את המצב מתנהלים בימים אלה מגעים דיפלומטיים לטובת הבאתם של עובדים בתחום החקלאות. בין היתר נפגש בשישי האחרון שר החקלאות אבי דיכטר עם שגריר וייאטנם בישראל. במשרד החקלאות ציינו שמתנהלים מגעים שונים במקביל. המטרה, מבהיר אמיתי, היא תוכנית מגירה מוכנה ליום שאחרי המלחמה. ברור כי כל עוד נמשכת האש, יהיה קשה מאוד להביא לכאן עובדים זרים, לכן, בינתיים, מוארכות אשרות השהייה לעובדים הקיימים. בנוסף, בניסיון לשכנע את העובדים - ישראלים וזרים - להישאר בענף, מעניק משרד החקלאות מענקים בסך של 2,000 שקלים בחודש, וכן תמיכה לארגוני חברה אזרחית שמגייסים מתנדבים.

ואכן, ישנם מתנדבים ישראלים רבים שמעוניינים לעזור - מאחים לחקלאות, השומר החדש, מפלגת העבודה והתארגנויות רבות נוספות. "זה שהישראלים קוטפים פה ליד העובדים הזרים וממשיכים לקטוף איתם, גם כשיש אש - זה נותן כוח'", מספר יואב ארז מארגון "אחים לחקלאות", שיחד עם השומר החדש מסייעים כעת לכ־25 משקים בדרום. אולם לדברי החקלאים, שמכירים תודה גדולה עבור העזרה, היא איננה מספקת. העבודה הפיזית קשה מאוד, הם מסבירים, צריך בשבילה ניסיון וכוח סיבולת, וכל זה נעשה פעמים רבות תחת אש. "קבוצות של מתנדבים שואלות 'יש לך מיגון בשטח?' ואנחנו אומרים 'אין לנו'", אומר רני בר־נס, חקלאי שמגדל ירקות ופירות במושב ביצרון שבמועצה האיזורית באר טוביה ומשמש יו"ר ענף הפירות במחלקת הצמחים. יצוין שמשרד החקלאות תיקצב כעת 430 מיגוניות עבור שטחים חקלאיים.

מי מעלה מחירים?

בנוסף לפגיעות הישירות שספג וסופג ענף החקלאות, ובראש ובראשונה אנשיו, החקלאים מעלים סוגיה נוספת שנוגעת לרשתות השיווק. לטענת רבים מהם, מאז החלה הלחימה דחו הרשתות סחורה חקלאית, עד כה בעיקר של עוטף עזה, אך יש חשש שהדבר יחול גם על הסחורה מהצפון. "אני רוצה לקרוא לכל הסיטונאים: פסלתם סחורות של חלק מהחקלאים והעדפתם יבוא. די, תעצרו את זה", אומר אמיתי. "קודם כל, לפני שאתם נוגעים ביבוא - קחו משאיות, תגלו סולידריות עם החקלאים".

ברשתות השיווק מכחישים את הטענות כי סירבו לקנות סחורה מחקלאים בעוטף. באחת מהרשתות אומרים שבימים האחרונים יבוא הירקות הצטמצם, ויותר תוצרת ישראלית מגיעה לרשתות. "יש אצלנו הנחיה חד־משמעית לקנות מהחקלאים בעוטף, גם אם זה אומר לשלם יותר", אומר רמי לוי, שלדבריו תוכנית העבודה ברשת היא לבדוק עם החקלאים כמה הם יכולים לספק, ולאחר מכן לעשות השלמות עם היבוא. "גם בשבוע הראשון של המלחמה, קנינו בין 35% ל־40% מהסחורה תוצרת הארץ. אבל בימים הראשונים לאחר שפרצה המלחמה, בעוטף עדיין לא עבדו, והסחורה הגיעה בעיקר מהמרכז והצפון שניצלו את ההזדמנות שיש חוסר ומכרו גם ב־17 שקל לקילו לירקניות, שנאלצו למכור גם ב־25 שקל לקילו לצרכנים".

• חקלאות
• מלחמה
• צפון