אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, בסוף השבוע הקרוב ייכנס לתוקפו שעון החורף. לתושבי ישראל אולי תהיה, על הנייר, עוד שעת שינה בלילה שבין שבת לראשון, אבל לכך יתלוו משמעויות כלכליות שמתעצמות בתקופת מלחמה. המסחר, שבמקומות רבים מתנהל בשעות מוגבלות ומסתיים כבר בשעה 18:00, יסתיים ככל הנראה מוקדם יותר - וקיימות גם משמעויות נוספות.

"המסחר בתחתית גם כך, וזה נכון לקמעונאים ולעסקים הקטנים כאחד. אנחנו בנקודה מאוד נמוכה של המשק היום, כתוצאה מהמצב הביטחוני ומורל מאוד ירוד", אומרת תהילה ינאי, מייסדת ומנכ''לית משותפת של חברת המידע העסקי Coface BDI. "החשכה תורמת להגברת האווירה הדיכאונית שקיימת גם כך, ולכך שאנשים פחות רוצים לצאת מהבית.

"לרוב, הפרודוקטיביות בשעות החשכה הרבה יותר נמוכה מאשר בשעות האור, והמעבר יתרום לירידה נוספת במשק שאינו במצב רגיל. אחד הטיעונים בעד המעבר לשעון החורף הוא שזה תורם לחיסכון באנרגיה, מכיוון שבמפעלים מתחילים פעילות בשעה מוקדמת, אבל היום הם בקושי עובדים".

"החשש מגיע עם החושך"

מאז שחלק גדול מהחנויות והעסקים חזרו לעבוד בשבוע שעבר, הפעילות התייצבה מעט. בעלי עסקים מדווחים על עלייה מתונה בתנועת הקונים, ועלייה מתונה עוד יותר בפדיונות. עכשיו יש כאלה החוששים מפגיעה נוספת במשק.

"ברגע שהחושך יורד, אנשים הולכים לבתיהם, וזה מורגש בצורה מובהקת. שעון החורף יקצר להערכתי את שעות הפעילות עוד יותר, וזה יהיה מטורף לעסקים ולכלכלה בכל הארץ. זו טעות חמורה", אומר דן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף של הדיזנגוף סנטר.

"בממד האנושי, אנחנו פוגשים המוני אנשים, גם מלב תל אביב וגם מהעוטף ומהצפון שהתפנו לעיר. לכל אלו הייתה עוד שעה של חופש להסתובב, לצאת ולהיות מחוץ למרחב הביתי. שעון החורף יגביר את סיר הלחץ, שגם כך מבעבע עכשיו. מדובר בטיימינג רע, זה יפגע בעסקים, במסחר, בוול ביאינג של בני האדם.

"בסנטר, בכל יום בשבוע האחרון רואים שיפור. הגענו ל־22־23 אלף מבקרים ביום, אבל אני בטוח ששעון החורף 'יכסח' מחדש, וכמויות הקהל יקטנו. אצלנו זה קל יותר כי הרבה אנשים מגיעים רגלית, אבל ברמה הארצית, במקומות שאליהם צריך להגיע ברכב, קיים פחד גדול יותר".

גם חיים פרנקל, מנכ"ל ובעלים רשת מועדוני הכושר ספייס, רואה את הדברים בצורה דומה. "כשאתה עובר לשעון חורף בזמן שאנשים יותר מפחדים לצאת בחושך, זה פוגע בניסיון להמשיך את החיים. ככל שהחשכה תגיע מוקדם יותר, כך גם החשש. המדינה צריכה להחזיר את תחושת הביטחון האישי, ולנסות להמשיך לשגרה מסוימת של חיים".

מועדוני הכושר, שבימי שגרה פעילים משש בבוקר עד 23:00, פתחו במתכונת מצומצמת בשבוע שעבר, ומנסים להגביר את שעות הפעילות. "עובדים לא רוצים לנסוע בחשכה באוטובוסים או רכבות, וגם ברכב הפרטי יש חשש. הרבה פחות אנשים מגיעים להתאמן. גם עובדי משרדים ירצו לצאת מוקדם יותר. זו תהיה תגובת שרשרת".

"אור הוא מוצר במחסור"

ד"ר דנה טבת, מומחית בהתנהגות צרכנים מבית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, מצביעה על מחקרים שלפיהם בזמן החורף ההתנהגות הצרכנית שלנו היא אחרת. "בעקבות החשכה המוקדמת, אנשים פחות נוטים לבלות עם אחרים מחוץ לבית, בקניות או במסעדות. זה בהחלט מוריד את הפדיון בקמעונאות.

"גם התנהגות הקנייה משתנה: באור היום, הבחירות בסופר מגוונות יותר מאשר אם עורכים קניות אחרי השקיעה. צרכנים מוכנים גם לשלם יותר כסף על מוצרים באור שמש מאשר בחושך. זה מהווה פגיעה בעסקים ובכלכלה, עד כדי כך שישנן מדינות שביטלו את המעבר לשעון החורף לחלוטין.

"בזמן מלחמה יש לכך משמעות עוד יותר גדולה. אנשים חוששים לצאת מהבית בערב בגלל טילים, וזה מהותי ברמת העסקים והכלכלה. גם יום שישי, היחיד שפנוי, הוא יום עבודה קצר - ובניגוד לאירופה וארה"ב יש למשק פחות אפשרות להתבסס על סוף השבוע".

פרופ' יוסי שפיגל, מרצה בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה, מסביר כי "אור הוא מוצר במחסור. יותר נעים לקום בבוקר כשיש אור בחוץ, ויותר נעים לחזור מהעבודה הביתה כשיש אור ואפשר לצאת לפעילויות. מה שעושים במדינות מתקדמות זה שעון קיץ, ובחורף מחזירים את השעון. צריך לעשות כך גם בישראל".

מנתוני חברת כרטיסי האשראי ישראכרט עולה כי ישנה ירידה קלה בהוצאות לאחר המעבר לשעון החורף, אולם לא באופן מובהק. עם זאת, אנשים מוציאים פחות בשעות הערב. לשם השוואה, בשנה שעברה, נרשמה ירידה של 10% במחזור בשבוע של הזזת השעון, לעומת השבוע שלפניו.

"יש פה איזשהו פרדוקס", אומרת יפית גריאני, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת לקוחות עסקיים בחברה. "המשק הישראלי מצד אחד נשען על עסקים קטנים ובינוניים, עם 60% מהמועסקים ו־55% מהתוצר במשק. אבל החוסן של עסקים קטנים מורכב, הם נכנסו לתוך האירוע המלחמתי בחולשה, בתקופה לא טובה, ונפגעו עוד יותר. כשאין אופק מתי הדברים יחזרו לשגרה חדשה, ובתוך זה משלבים שעון חורף והחשכה תגיע מוקדם יותר, זה מצמצם עוד יותר את שעות הפעילות שלהם".

"השפעה על לוח הטיסות"

אחת הבעיות בדחיית המעבר לשעון החורף הייתה בתכנון והתאמת המערכות הדיגיטליות, שעליהן מסתמכים העסקים ומתנהלים מול מדינות אחרות, שכבר ערוכות לשינוי. לדברי שר הפנים, משה ארבל, "סוגיית הארכת שעון הקיץ נבחנה על ידי גורמי המקצוע, שהמליצו להימנע משינויים בפרק זמן קצר העלולים להשפיע על מערכות המידע והמחשוב, לרבות לוח טיסות, ועל סמך המלצתם הוחלט להשאירו בעינו".

ויש גם מי שדווקא תומך בשעון החורף, בתנאי שמשאירים אותו באופן קבוע. "לקום בחושך זה לא דבר טבעי או בריא, וזה מייצר דכדוך שמוביל לכלכלה פחות טובה. יחד עם זאת, אנשים יוצאים מהעבודה מוקדם יותר, כך ששעון החורף יפחית את שעות העבודה", אומר בן פסטרנק, בעלי קבוצת ה־IT Aman. "אנשים לא יגיעו מוקדם יותר בבוקר, אבל כן ייצאו מוקדם יותר מהמשרד.

"גם העובדה שצריך להתאים בכל פעם את המערכות מול ארה"ב ואירופה מייצרת בלגן שלם. היום אפילו חלק מהמערכות של מיקרוסופט לא תומכות בזה, מכיוון שבמדינות אחרות המעבר פשוט לא קיים. רק אצלנו עדיין עושים זאת משיקולים דתיים, אבל המודל הכלכלי לא יכול להיקבע על ידי המודל החרדי".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס