ממש בכניסה לקיבוץ יזרעאל, אחרי שעוברים את אזור הרפתות, ישנו בית קפה קטן, ובסמוך אליו חנות בגדי יד שניה ובגדי תינוקות, כמו גם משתלה וגלריית יצירה. בהמשך, מתנשא מעל הקרקע המפעל של חברת מיטרוניקס, יצרנית רובוטים לניקוי בריכות שחייה, שהוא מקור הגאווה ועושרו של הקיבוץ הקטן, בו רק כ־300 חברים.
ליד המפעל ניתן למצוא את מזכירות הקיבוץ, מרפאת השיניים והמועדון. על פניו, קיבוץ סטנדרטי ושלו. דבר בשקט מסביב ביום קיץ חם אינו רומז על הדרמה האדירה שפוקדת בשנתיים וחצי האחרונות את אחד הקיבוצים העשירים בישראל. את המכה האחרונה חטף הקיבוץ בחודש שעבר, כשלאחר פרסום עוד דוחות כספיים מאכזבים צנחה מניית מיטרוניקס בכ־30% ביום, קריסה שמחקה כמיליארד שקל משווי השוק של החברה.
עד לפני כשנתיים נחשבה מיטרוניקס לסיפור הצלחה עצום. החברה מקיבוץ יזרעאל הפכה באותו זמן לאחת המובילות בבורסה בת"א ואף נסחרה במדד הדגל ת"א 35. מגיפת הקורונה שהשאירה את הציבור בביתו הייתה הזרז המשמעותי למכירות החברה, שכמעט כל תוצרתה משווקת בחו"ל (בעיקר ארה"ב, אירופה ואוסטרליה). מיטרוניקס השכילה להגדיל את נתח השוק שלה משמעותית עד כדי יותר ממחצית מהשוק העולמי.
אלא שהפריחה שחוותה החברה בימי הקורונה גם הייתה הסיבה להאטה שהגיעה בהמשך: מלאים גדולים נותרו בידי לקוחותיה, מפיצים שמוכרים את הרובוטים מתוצרתה לבעלי הבריכות. התוצאות בהתאם: הורדת תחזיות, קיפאון בהכנסות ונפילה ברווחים. לאחר דוח כספי מאכזב במיוחד לרבעון הראשון של 2024, איבדה מניית החברה כמעט מחצית משווייה בחודש האחרון.
החשבון: אובדן של כ־4 מיליארד שקל
מאז השיא שרשמה בנובמבר 2021 מדובר בירידה של כ־80% במניה, חזרה כל הדרך לרמות בהן נסחרה בשנת 2018. משווי מיטרוניקס, שעמד בשיא על יותר מ־9 מיליארד שקל, "התאדו" יותר מ־7 מיליארד שקל, והיא נסחרת כיום בשווי של 1.8 מיליארד שקל "בלבד". מי שנאלצו לראות את עושרם מתכווץ הם כ־300 חברי קיבוץ יזרעאל, בעלי 56% ממניות החברה. בשיא עמד שווי החזקותיו על כ־5 מיליארד שקל ונכון להיום - על כ־1 מיליארד שקל. מדובר על אובדן ערך של כ־4 מיליארד שקל, ושל יותר מ־13 מיליון שקל לכל חבר קיבוץ, בממוצע.
לא צריך כמובן לרחם על חברי הקיבוץ. יזרעאל הוא עדיין קיבוץ עשיר למדי שנהנה מהדיבידנדים הנדיבים שמחלקת מיטרוניקס, וחלקו בהם בשלוש השנים האחרונות עמד על כ־190 מיליון שקל. בנוסף הוא זוכה לתזרים שנתי של יותר מ־20 מיליון שקל עבור שירותים שונים שהוא מעמיד לחברה, וגם הספיק למכור חלק קטן מהמניות שהחזיק בשלהי העשור הקודם תמורת 220 מיליון שקל.
ניתן להתרשם שהלך הרוח בקיבוץ כלפי המצב מורכב, אך כפי שמספר חברים אמרו לגלובס, "היום־יום שלנו לא השתנה". לדבריהם, "אף אחד בקיבוץ לא חישב מה חלקו היחסי כשהחברה הייתה שווה 9 מיליארד שקל, ואף אחד לא מחשב עכשיו. את החשבונות האלה עושים רק העיתונאים".
עם זאת, הפסד כה גדול, גם אם על הנייר בינתיים, לא עובר לידם, גם בשל הקשר הרגשי העמוק שחשים החברים עם המפעל שבו הם מחזיקים בחלק מהבעלות. "העובדה שלחברי קיבוץ יזרעאל יש שליטה בחברה כל כך מוצלחת, היא לכשעצמה נותנת להם גם ביטחון", מספר גורם בקיבוץ.
גורם נוסף אומר כי "מיטרוניקס מחלקת דיבדנד וכן תשלומים עבור שירותים לקיבוץ והקיבוץ חי על כך. זאת הפרנסה העיקרית שלו, דרכה הוא דואג לפנסיה של החברים, לחיי השיתוף, חדר האוכל ובניית בתים. אנחנו קיבוץ שיתופי בסופו של דבר, קיבוץ כמו של פעם". לדבריו, "הקיבוץ חי 76 שנה בצורה מסויימת ורוצה להמשיך לחיות ככה".
רון כהן, חבר הקיבוץ שמונה לאחרונה ליו"ר הדירקטוריון של מיטרוניקס, אומר כי "בשנים הטובות של מיטרוניקס הצלחנו לבסס את ההחזקות שלנו כדי לשמור את הקיבוץ עם מתנות כאלה ואחרות גם לדור אחד קדימה. אנחנו חושבים לטווח הארוך". הוא מספר כי "כשהשווי הבורסאי של החברה ירד, באו חברים ושאלו האם מצבנו קשה. הסברתי להם כי החברה היא חזקה והכל בשליטה".
הוא מסביר כי "במיטרוניקס החברים נפגשים פעם במחצית לשיחה חופשית עם המנכ"ל, ומקבלים מההנהלה הכלכלית של הקיבוץ דיווחים חצי שנתיים מסודרים מאוד. כל חבר קיבוץ שמעניין אותו לדעת מה קורה יודע שהדלת שלי פתוחה".
על התחושה הכללית בקיבוץ מספר כהן כי "בשל התקופה הנוכחית, ובגלל אי הוודאות בארץ ובעולם, רמת החשש עולה. אני הוצאתי מכתב לחברים שמסביר את המצב, ואת זה שאנחנו נערכים למצב. אני יכול להגיד שלושה שבועות מאז פרסום הדוחות הכספיים, הקיבוץ חזר להתעסק בשלו. היום הדבר המרכזי שמעניין זאת הכנה לטקס שבועות, שם הקיבוץ נמצא".
הוא אומר כי הקיבוץ גם מכין את עצמו להתאמה כלכלית לכך שהכסף פחות נזיל ומתבדח כי "נעשה ימי שני ללא בשר בחדר האוכל". הוא מוסיף כי "המענקים ירדו, נתקצב פחות את חדר האוכל, אבל כולם ימשיכו לחיות פחות או יותר אותו דבר, גם אם קצת פחות. לא קרה שום דבר מהותי. אנחנו ממשיכים להתנהל באותה שיטה ובאותה דרך. תזכרי שהבית הכי גדול בקיבוץ יזרעאל הוא בגודל של 110 מטר מרובע".
שנות ה-80: הכי קרוב לפשיטת רגל
קיבוץ יזרעאל קיים מאז שנת 1948. בשנות ה־80 הוא עוד נחשב לאחד הקיבוצים שהיו קרובים לפשיטת רגל, עם חוב של 120 מיליון שקל, ולפי מה שמספרים החברים היום, כמעט לא הייתה תקווה לשיקומו. המשבר לא היה ייחודי ליזרעאל בלבד, תנועת הקיבוצים כולה הייתה במצב קשה.
אלא שהתמונה השתנתה בעקבות ההחלטה של חברי הקיבוץ לייבא רובוט לניקוי בריכות שחייה מדרום אפריקה. בנוסף, הצליחו חברי הקיבוץ לשכנע את מייצר הרובוט לבנות את המוצר בישראל ולשווק אותו בחו"ל כמוצר ישראלי תמורת תמלוגים. בשנת 2004, כבר הנפיק הקיבוץ 20% ממניות מיטרוניקס לציבור בבורסה בת"א.
גם היום יכולים חברי הקיבוץ הצפוני להודות על כך שלא התפתו למכור את מפעל הרובוטים כשבפניהם הועמדה בתחילת העשור הקודם הצעת הרכש של המתחרה Hayward האמריקאית, שהציעה עבור מניות הקיבוץ במיטרוניקס כ־180 מיליון שקל (לפי שווי חברה של 345 מיליון שקל), פרמייה של עשרות אחוזים על שווי השוק שלה באותו זמן. בהמשך לדחיית ההצעה, לאחר אסיפת קיבוץ סוערת בפברואר 2012 השכילה מיטרוניקס להגדיל את ההכנסות והרווחים שלה בעשרות אחוזים מדי שנה.
הכנסות החברה צמחו בהתמדה מ־229 מיליון שקל בשנת 2010 ועד ל־1.9 מיליארד שקל בשנת 2023. הרווחים זינקו מ־21 מיליון שקל ל־148 מיליון שקל בהתאמה. כאמור, מגיפת הקורונה היוותה זרז משמעותי בצמיחתה של החברה, כאשר באותם ימים נשארו בעלי הבריכות הפרטיות בבתיהם הצטיידו ברובוטים, מה שהזניק את קצב ההכנסות והרווחים השנתי של מיטרוניקס.
באותה עת המשקיעים בת"א פירגנו לחברה ובגדול. מאז אותה אסיפת קיבוץ ב־2012 מניית מיטרוניקס השלימה זינוק של 4,850%, עד לרמת השיא בנובמבר 2021. מכפיל הרווח שלה באותם ימים עמד על יותר מ־40, דומה לזה של חברות הייטק שצומחות בקצב מהיר, ופחות לתמחור של חברה תעשייתית (10־15). בדיעבד, זה היה תמרור אזהרה בוהק למשקיעים.
אלא שבאותה עת כולם היו מרוצים. גם מנכ"ל החברה באותם ימים, אייל טרייבר, שהחליט לפרוש בשיא. מחליפו, סמנכ"ל הכספים לשעבר שרון גולדנברג, זכה עם מינויו לשידרוג נאה בשכר, שעלותו זינקה מ־1.3 מיליון שקל, ליותר מ־4 מיליון שקל בשנת 2022 ולכמעט 5 מיליון שקל בשנת 2023 (יותר מחצי במזומן והיתרה במניות).
המשבר שאחרי הקורונה: הרווחים נפלו
אלא שבתוך זמן קצר לאחר חילופי המנכ"לים התברר שההייפ של ימי הקורונה היה אירוע חד פעמי. הכנסות מיטרוניקס אמנם המשיכו לצמוח בחדות גם בשנת 2022 אבל הרווח כבר קפא על שמריו. בשנת 2023 גם ההכנסות כבר כמעט הפסיקו לצמוח ובחודש אוגוסט החברה פרסמה החברה "אזהרת רווח" שבה הורידה את תחזיות הצמיחה שלה מ־16.5% (אמצע טווח) ל־9%. בפועל היא צמחה אפילו בפחות מכך, רק ב־6%. הרווח צנח ב־32% והסתכם ב־148 מיליון שקל, לעומת 218 מיליון שקל בשנה שלפניה (2022).
בדוחותיה, מיטרוניקס כבר הגדירה את מצבה החדש כ"משבר הפוסט קורונה" והסבירה כי הצמיחה בביקוש למוצריה בשנות הקורונה הייתה "חריגה", וזאת לצד "חורף ארוך במיוחד, אירועים גיאו פוליטיים ושינוי משמעותי בסביבה המקרו כלכלית" - כלומר עליית האינפלציה ובעקבותיה הריבית שזינקה והזכירה למשקי הבית שיש הוצאות חשובות ודחופות יותר מאשר רובוט לניקוי הבריכה הפרטית. עליית הריבית גם הובילה לזינוק של 130% בהוצאות המימון של החברה והסבירה חלק מהצניחה האמורה ברווחים.
איום נוסף המרחף מעל מיטרוניקס הוא הרובוטים הזולים יותר שמיוצרים בסין, מה שעלול לנגוס בנתח שוק העולמי של החברה. למרות שבמיטרוניקס מודים שהרובוטים המתחרים נהנים מצמיחה מהירה, מבטלים שם לפי שעה את החששות ומאמינים כי מדובר ב"פלח שוק נבדל". להערכת החברה, הרובוטים הסיניים "מיועדים בעיקר לשוק הבריכות העיליות, ומתאפיינים בדרך כלל בכיסוי בריכה אקראי, ביכולת עבודה בעיקר בבריכות עם רצפה שטוחה וללא שיפועים או מדרגות, ובסינון בסיסי ובעלי אורך חיים נמוך".
משדרים אופטימיות? התחזית עודכנו כלפי מטה
למרות כל אלה, במיטרוניקס המשיכו לשדר אופטימיות רבה עד לאחרונה וצפו בדוחות לשנת 2023 צמיחה של 4%־8% בשנה הנוכחית. אלא שמהר מאוד נאלצה החברה לתקן את התחזית כלפי מטה, ובדוחות לרבעון הראשון של 2024 כבר דובר על צמיחה של 4% עד לקיטון במכירות של 2%. ברבעון זה ההכנסות ירדו ב־13% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו ב־456 מיליון שקל והרווח צלל ב־55% והסתכם ב־40 מיליון שקל.
צריך להזכיר כי לקוחות החברה מצטיידים ברובוטים לפני עונת הקיץ, כך שהרבעונים החזקים של מיטרוניקס הם הראשון והשני. המשקיעים חוששים שאם זה היה המצב ברבעון הראשון, מי יודע אלו עוד הפתעות רעות מחכות לחברה בהמשך השנה.
בינתיים בחברה מבצעים התייעלות תפעולית, במטרה לצמצם כ־10%-15% מהעלויות. בדוחות השנתיים צפתה מיטרוניקס כי הכנסותיה ימשיכו לגדול בשנים הבאות ויגיעו לכ־3.4 מיליארד שקל בשנת 2028 (צמיחה של 80% ביחס להכנסות אשתקד) כאשר כ־27% מהגידול צפוי להגיע ממיזוגים ורכישות. החברה גם צופה רווחיות תפעולית של 14%-18% באותה שנה, לעומת 13% שהציגה ברבעון האחרון.
הכתבה המקורית פורסמה באתר גלובס