מסלול חדש וזמני נפתח להגירת ישראלים לקנדה בעקבות המלחמה: עד יוני 2024 ישראלים יוכלו לקבל ויזת עבודה הפתוחה ל-3 שנים, אשר תוכל לסייע בהמשך לקבלת אישור תושבות קבע ואף לאזרחות. מסלול זה, שנפתח עבור ישראלים, שימש בעבר גם לסיוע הומניטרי לאוקראינים ולאוכלוסיית היזידים.
עד לתחילת מלחמת "חרבות ברזל", הקריטריונים להגירה לקנדה הקלו בעיקר על בעלי מקצועות מבוקשים ובעלי רמת השכלה גבוהה, במה שמכונה כ"שיטת הנקודות". מיכל הראל, יוזמת אתר ovrimtocanada.com שגרה בקנדה מאז שעשתה רילוקיישן בשנת 2019, מסבירה: "לפני שיצא המסלול החדש, מסלולי ההגירה לקנדה היו מחולקים לפי הפרובינציות השונות. לפי השיטה, צריך להשיג מספיק נקודות שנקבעות לפי מקצוע, גיל ורמת אנגלית. אם היית מקבל מספיק נקודות, היית יכול להגיש בקשה לתושבות קבע, ואחרי כמה שנים גם לעבור מבחן וכך להפוך לאזרח".
לכתבות נוספות במדור כסף >>
הממשלה מתחמקת מהיום שאחרי, ומוד'יס הורידה את הדירוג
בין 70 ל-80 אלף שקלים: המשרות עם השכר הגבוה ביותר – בצל המלחמה
מפעל בטורקיה ליבואן ישראלי: לא מוכנים לייצר דגלי ישראל וצה"ל
בדצמבר האחרון, ממשלת קנדה החליטה לפתוח עבור ישראלים מסלול חדש ומקל עוד יותר, ששימש בעבר כמעין מסלול הומניטרי לאוכלוסיות אחרות בעולם. באתר הרשמי של ממשלת קנדה, מפורטים כלל הקריטריונים הנדרשים – ומצוין כי הוויזה מיועדת לישראלים ולפלסטינים גם כן. "זו מעין ויזה הומניטרית. במשך השנים קנדה הוציאה ויזות הומניטריות כאלו, בין היתר לאנשים מאוקראינה, ולפני זה ליזידים. בעקבות 7 באוקטובר והמלחמה בישראל, הם החליטו באופן מפתיע שכל אדם עם דרכון ישראלי יכול להגיע לקנדה ולבקש ויזת עבודה הפתוחה לשלוש שנים. לא ציפינו שיהיה כזה דבר לישראלים. היו מלחמות בעבר ואף פעם לא נפתח דבר כזה, זה מאוד מפתיע", אומרת מיכל.
לדברי מיכל, הוויזה מאפשרת לישראלים לעבוד אצל כל סוג של מעסיק בקנדה ובכל תחום, בשונה מוויזות עבודה רגילות שבדרך כלל מוגבלות יותר בתנאים. עם זאת, חשוב לציין שהמהלך זמני, ויתאפשר רק עד יוני 2024. "זה מסלול זמני שיתאפשר כמה חודשים. לאוקראינים היה יותר זמן בהשוואה אלינו, אבל אין פה הגבלה על גיל, על מקצוע או על כל פרמטר אחר. יש פה ויזה שאומרת למעשה: 'אתם נמצאים במקום שכרגע במלחמה, אז אם אתם רוצים להתאוורר ולהתרחק – יש לכם פה הזדמנות'. זו לא ויזה שמגבילה אותך, ואם רוצים להגיע למקום שקט יותר, זה אפשרי", היא אומרת ומוסיפה, "אחר כך מי שירצה יוכל לנסות להגיש בקשה לתושבות קבע. אפשר לקבל נקודות על עבודה קנדית, כך שזה נותן הזדמנות לצבור נקודות. אחרי שיש תושבות קבע, צריך להיות מספר ימים מסוים בקנדה, ואז אפשר להגיש גם בקשה לאזרחות".
איך למעשה פועלת הפרוצדורה? מיכל מסבירה: "קודם כל צריך להגיע לקנדה. מתוך קנדה, לא במעבר גבול ולא בישראל אלא ממש בתוך קנדה, ועל תקן תייר – צריך להיכנס לאתר של ההגירה ולהגיש את הבקשה. מחכים בקנדה עד שמקבלים את ויזת העבודה, וממה ששמעתי זה לוקח כמה שבועות. הבקשה קלה מאוד, בסך הכול צריך להכניס את הפרטים ואת הדרכון".
בתחילת המלחמה מיכל הייתה עורכת שיחות טלפון ארוכות עם מכרים שהתעניינו במעבר לקנדה, עד שהעומס גבר והוביל אותה להקים אתר שמרכז את כל המידע בנושא, ללא כוונות רווח. "קיבלנו כל כך הרבה טלפונים מאנשים שהרגישו שמערכת העצבים שלהם לא יכולה לעמוד במה שקורה בישראל. התחלנו להסביר להם שמעבר למדינה אחרת זה ים בירוקרטיה, והיינו שעות בטלפון כל יום. באיזה שהוא שלב אמרתי לבעלי המתכנת, שיבנה אתר כי אני כבר לא יכולה להסביר יותר", היא מספרת, "זמן קצר אחר כך, כשנפתח המסלול החדש, האתר היה מופצץ. הוא כמעט קרס בימים הראשונים". באתר יש אינפורמציה לגבי המסלול החדש לישראלים ולגבי החיים בקנדה, וגם יש בלוג על תהליך ההגירה.
לבסוף, מיכל מספרת על הקהילה שהיא חווה בקנדה מהחוויה האישית שלה: "הקהילה הישראלית באזור טורונטו התגייסה לסייע לכל מי שהגיע מישראל בעקבות המלחמה, עזרה במציאת דיור, ציוד בסיסי, מסגרות לילדים ועוד. אנחנו מעריכים שמאות ישראלים כבר הגיעו לקנדה בעקבות המלחמה, ויש עוד רבים שמתכננים להגיע בקרוב", היא אומרת ומדגישה, "החיים בקנדה אחרים. יש פה שקט, הכל נורא נוח מפנק, וכמובן שאין מלחמה. מי שמרגיש שזה מדבר אליו, ומי שחשב אולי בעבר לנסות לחיות חיים במקום אחר, זה חלון הזדמנויות מאוד קטן שנסגר עוד מעט, כדי להגשים את החלום הזה".