כשהמלחמה עוד הייתה רחוקה מלהסתיים, האוניברסיטאות והמכללות החליטו להשיב תלמידיהן לספסל הלימודים, בהבטחה כי אף סטודנט לא יישאר מאחור – בעזרת מתווים שונים שאמורים לסייע. בפועל, בימים אלה סטודנטים מילואימניקים מדווחים כי במקרים רבים לא התקיים כלל שבוע השלמה, ונשמע כי כל מרצה פועל על דעת עצמו, ללא פיקוח ובהירות. כעת, אותם סטודנטים דורשים אחידות ומתווה כלכלי שיסייע להם לסיים את התואר כמו כולם.
הראל קליינר (26) סטודנט שנה ב' במדעי המחשב באוניברסיטה העברית, משרת במילואים מאז 7 באוקטובר. "אני בתפקיד מבצעי שדורש משמרות. בגדול, כבר מההתחלה הבנו שהאוניברסיטאות לא מתכוונות לתפעל את האירוע, ושהולך להיווצר פער", הוא מספר. בעקבות תחושות אלו, הם החלו להתאגד כקבוצה של סטודנטים במילואים, והיום הם מייצגים כבר למעלה מ-6,000 סטודנטים בכל הארץ בארגון שלו קראו "סטודנטים בחזית". "המטרה שלנו היא לוודא שהמתווים שהאוניברסיטאות הציעו אכן מתקיימים, ומעבר לזה – לשפר אותם כל הזמן. בסוף, הרבה מילואימניקים מרגישים שהם פשוט הופקרו לגורלם. מצפים מהם להמשיך את החיים כרגיל ולדחות את הסמסטר. מצפים מהם לשאת בעול בהרבה מאוד מהמקרים".
לכתבות נוספות במדור כסף >>
בעקבות המלחמה: המסלול החדש שנפתח להגירה לקנדה עבור ישראלים
בין 70 ל-80 אלף שקלים: המשרות עם השכר הגבוה ביותר – בצל המלחמה
מפעל בטורקיה ליבואן ישראלי: לא מוכנים לייצר דגלי ישראל וצה"ל
לדברי הראל, הקבוצה מקבלת תלונות לגבי מרבית המוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. "היינו מצפים שיעשו הכול בשביל שהמילואימניקים באמת יוכלו להשתלב כמו שצריך. האוניברסיטאות באות בכוונות טובות, אבל הן לא מחוברות לשטח ולא מבינות את הפערים כפי שהם. עד שלא הצפנו את זה, הן לא הבינו מה חסר ומה צריך, וגם היום יש הרבה דברים שחסרים", הוא אומר ומפרט, "דוגמה פשוטה היא שקיפות ובהירות. אם אתה סטודנט במילואים, הרבה מההטבות שאתה אמור לקבל – עלייך לפעול כדי להשיגן על דעת עצמך. כשאתה חוזר משירות, ובמיוחד אם היית בקרבי, הדבר האחרון שמעניין אותך זה להתעסק בבירוקרטיה ובטפסים או לחשוב איך להשיג הטבה כזו או אחרת. זה מוביל למצב שהרבה מאוד מילואימניקים מיואשים".
"זה לא צריך להיות ככה. יש גם אי-שוויון בין פקולטות וחוגים. למשל בשבוע ההשלמות, היו מקומות שבהם ערכו את ההשלמות כמו שצריך, הביאו יותר מתרגלים ועזרה לסטודנטים. מנגד, יש מקומות שבהם פשוט לא ביצעו שבוע השלמות, ואמרו לסטודנטים שייתנו מענה חלופי – אבל עד היום לא ידוע מה הוא".
חוסר האחידות בין המוסדות, הפקולטות והחוגים, יוצר אי-בהירות גדולה, והרבה מילואימניקים חוששים ליפול בין הכיסאות. "יש הבדלים גדולים" הראל מסביר, "בתל אביב מקבלים X אבל בירושלים ובטכניון נותנים Y. כל אחד עושה מה שהוא רוצה, המתווה הקיים לא מיושם במלואו ולא מלא. הוא לא באמת מקיף או נוגע בכל הנקודות. מה עושים למשל עם אנשים שיוצאים באמצע הסמסטר לעוד חודשיים של מילואים, או סטודנטים שייצאו בסמסטר הבא? אין התייחסות בעצם לטווח הארוך".
תומר נחלאי, סטודנט למנהל מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל, חווה את המצב המסתכל על בשרו. "מתחילת הלחימה קיים קושי רב להתרכז עקב המצב בארץ, ובשיחות שנעשו בקרב המחלקה ללימודים, אמרו לי שעדיין לא ברור איך יעבדו הלימודים ואם יש שבוע השלמה למילואים כפי שרשום במתווה של החזרה ללימודים אקדמאיים. המחלקה הודיעה שהם צריכים לבדוק לקראת סוף הסמסטר מי מהמילואים בתואר פספס מה, מבחינה אקדמאית, ואז יפעלו לפי צורך. כך יצא שלא קבעו שבוע שמיועד לכך במערכת, עד כמה שידוע לי", הוא אומר.
"הקושי המרכזי הוא שמצפים מאיתנו לחזור ללימודים במצב רגיל. החזרה למציאות מורכבת. קשה לצפות ממילואימניקים שאיבדו חברים בזמן הלחימה ללמוד בצורה שכזו. אני ציפיתי שיידחו את הלימודים על מנת שמי שמקריב מעצמו והולך למילואים לא יופקר או ירגיש שהוא לבד במערכת הזאת. הייתה ציפייה שאם מחזירים ללימודים בלית ברירה, אז שתהיה הכלה מקיפה ועזרה פרטנית לאנשים שעושים מעל ומעבר בתקופה האחרונה, בין אם זה בשבוע ההשלמה המדובר או בשיעורים פרטניים. ראש המחלקה אצלי מאוד קשובה, ומנסה לעזור ברמתה, אבל הקושי הרב מתגבר על יכולתה לעזור".
גם רון פרץ אשר משרת בחטיבת הצנחנים ולומד משפטים, כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, מעיד על חוסר אחידות בין המוסדות השונים. "השיגו מתווה מסוים, אבל בפועל בחלק מהמקומות לא היה שבוע השלמה. זה היה אמור לספק מענה למילואימניקים, אבל זה לא קרה. נתנו תשובות מוזרות ומתחמקות לסטודנטים. יוצא שמילואימניקים צריכים לרדוף אחרי מרצים כדי להשלים את החומר בדרך לא אפשרית. זו רק נקודה אחת ומתסכלת על ההיבט הלימודי, אבל כמובן שגם שבוע השלמה אחד לא מספיק ביחס לכל מה שהפסדנו – וגם את הדבר היחיד הזה שנתנו, לקחו", אומר פרץ. "הכול שרירותי מאוד ונתון להחלטת המרצה. בפועל אין עזרה והם מתנערים מאחריות, ממתווה שהם בעצמם פרסמו. יש לי חברים שעדיין לא השתחררו - איך הם אמורים לגשת לבחינות שמתחילות בעוד חודש וחצי, כשהפקולטות פשוט דוהרות קדימה ומשאירות את המילואימניקים מאחור, ללא עזרה קונקרטית?"
"משרתי מילואים צריכים להיות האוכלוסייה החזקה ביותר במדינה"
עידן סיבוני, סרן במיל' בחטיבת אלכסנדרוני, סטודנט למשפטים ברייכמן, שותף מנהל בפורום הלוחמים, אומר: "אני שומע כבר קולות בחוץ שאומרים 'איזה כיף למילואימניקים, מקבלים משכורת טובה וגם הטבות בלימודים'. לאלה אני אומר - בואו תבלו חודש בתוך שיח על הגדר בצפון, או חודש בבית ממולכד בעזה, ותדברו איתי. בהיבט המשכורת, אנחנו מקבלים הרבה פחות ממה שאמור לקבל מי שעובד 24/7. בהיבט הלימודים - כל החוויה הסטודנטיאלית שלנו נפגעה ואין וודאות שנסיים את התואר כמו מי שאינו מילואימניק", הוא אומר ומוסיף, "היום אחוז מצומק מאוד באוכלוסייה משרת במילואים. במשך שנים השיח הערכי והצודק ועל צבא העם 'הורדם', ולא דרשנו יחס מועדף על פני אלה שלא נכנסים מתחת לאלונקה. אבל משרתי מילואים צריכים להיות האוכלוסייה החזקה ביותר במדינה, גם כלכלית וגם חברתית. אם המדינה לא תדאג שזה יקרה, אנחנו נדאג. גם אם מאפשרים לי מתווה טוב, איך אוכל להשקיע את הזמן שלי בללמוד שני סמסטרים בזמן של סמסטר אחד, כשאני חייב גם לעבוד חצי מהזמן תוך כדי, ולהשלים פערים מהמלחמה? חייבים מתווה כלכלי הולם".
בארגון "סטודנטים בחזית" ניסחו בשיתוף עם ״פורום הלוחמים״ מתווה כלכלי ואקדמי שאותו הפיצו לבכירי משרד החינוך והגורמים הרלוונטיים בכנסת. "הסטודנטים והסטודנטיות המשרתים במילואים למעלה משלושה חודשים, עייפים ומותשים ברמה הגופנית והנפשית, חלקם נפצעו בגוף ונצרבו בנפש", נכתב במתווה, "ההכרח שמשרתי ומשרתות המילואים לא יפגעו ביחס לחבריהם לספסל הלימודים שלא גויסו, מצריך ממקבלי ההחלטות לתת מענה מלא ואמיתי, ומתן העדפה מתקנת למשרתים. פתרונות חלקיים או פתרונות שעיקרם דחייה, אינם מספקים ויוצרים תחושה של חוסר הכרה במציאות הקשה של המשרתים והמשרתות".
בתוך כך, קבוצת הסטודנטים דורשת להרחיב את מתווה "ממילואים ללימודים", ולהקל על מועדי הבחינות, לצד קבלת פטור מקורסי בחירה ומחובת נוכחות, בתוספת הנגשת חומר הלימוד, הקלה במטלות, החלפה וביטול קורסים, גמישות בפריסת התואר, מינוי רפרנט איש קשר, גיבוש מתווה למענה נוסף לקבוצת משרתים מעל ל-28 ימים, מענה לטווח הארוך והתאמות למשרתי קבע ומערכת הביטחון. במסגרת המתווה הכלכלי, הם דורשים מלגות מחייה וקיום, מעטפת משלימה הכוללת מענקי הוצאות לימודים, תנאים סוציאליים, מענקי מעסיקים, השתתפות בהוצאות דיור, הנחות וארנונה וכיוצא בזאת. לבסוף, הם דורשים להקים גוף מתכלל מטעם משרד החינוך עבור סטודנטים בשירות מילואים.
תגובת אוניברסיטת אריאל: "אוניברסיטת אריאל יצרה מתווה רחב לתוכנית לימודים אקדמית עבור משרתי ומשרתות המילואים וכוחות הביטחון, על מנת שיוכלו לסיים את לימודיהם בעיתם. אנו פועלים במציאות משתנה ועושים ככל הניתן, בכל שלב, לסייע לכל סטודנט על פי צרכיו הלימודיים האישיים. כחלק מהפעולות שננקטו לסיוע, הוענקו לסטודנטים המשרתים למעלה מ-30 יום 6 נ"ז פטור. כמו כן, כל השיעורים בקורסים מוקלטים וניתן לקבל סיכומי שיעורים מנציגי הסטודנטים בכל שנתון. סטודנט המשתחרר ממילואים, שיידרש ללמוד לבחינות ויתקל בקשיים, יוכל לקבל סיוע מכל אחד מהמרצים בקורסים שבהם יזדקק לכך. בשל העובדה שהמילואימניקים משתחררים בזמנים שונים לאורך השנה, הוחלט במחלקה לניהול מערכות בריאות, שלא לעשות הפסקת לימודים שרירותית לשבוע שלא תיתן מענה לכולם במועד שחרורם – ובמקום זה לחשוב על פתרונות אישיים וקבוצתיים בהתאם למועד שחרורם. ראשת המחלקה עמדה בקשר עם הסטודנט גם באופן יזום, ותמשיך לעמוד לרשותו וללוות אותו לאורך כל הדרך, לטובת הצלחתו בלימודיו במהלך השנה".