מאז הודעת הממשלה הטורקית על עצירת היצוא לישראל, נאלצים הישראלים להתמודד עם ירידה של עוד ועוד מוצרים מהמדפים ועליות מחירים של עשרות אחוזים. אבל בעוד שבישראל מלקקים את פצעי החרם הטורקי, מתברר שטורקיה עצמה מתמודדת עם מצב כלכלי קשה אפילו קשה יותר - והוא דווקא לא קשור לישראל.
בחודשים האחרונים עולים בטורקיה סימנים לסטגפלציה - מצב שבו הצמיחה הכלכלית מאטה, בעוד שהאינפלציה הולכת ועולה. אם הסיכון הכלכלי הזה אכן יתממש, טורקיה עלולה לעמוד בפני מצוקה כלכלית ממושכת, עלייה באבטלה, וירידה ברמת החיים, שיפגעו הן בעסקים, והן בכוח העבודה.
מה זה בדיוק סטגפלציה?
המונח סְטַגְפְלַצְיָה מורכב משתי מילים שאף אחד לא אוהב לשמוע: סטגנציה ואינפלציה. הוא מתאר מצב שבו הצמיחה הכלכלית מאטה, בעוד שהמחירים עולים. במקרה של טורקיה, הידוק מוניטרי אגרסיבי, לחצים פיננסיים חיצוניים וצעדי מדיניות פנים שגויים הם אלו שהובילו אותה למצב הכלכלי המסוכן שבו היא נמצאת.
ההשלכה הכלכלית הכי מדאיגה של סטגפלציה היא השפעתה על שוק העבודה. ככל שעסקים מתמודדים עם עלויות גבוהות יותר וביקוש מופחת, הם נאלצים לנקוט בפיטורים, וכך גם האבטלה מחריפה. במקביל, הצרכנים נפגעים מכך שכוח הקנייה שלהם יורד בשל עליית המחירים. ההשפעה המצטברת של המצב הזה מערערת את הכלכלה, ויוצרת לחץ כבד על העסקים ועל משקי הבית.
הדשא לא ירוק יותר: מה קורה בטורקיה כרגע?
האינפלציה בעלייה: שיעורי האינפלציה בטורקיה הם מהגבוהים בעולם. עם אינפלציה שנתית של 61.78% נכון ליולי 2024, היא ניצבת במקום הראשון בין מדינות האיחוד האירופי ובמקום השני בין מדינות ה-G20, אחרי ארגנטינה. האינפלציה המתמשכת שוחקת את השכר הריאלי, ורבים מהעובדים והגמלאים נמצאים במצוקה כלכלית. בישראל האינפלציה עומדת כיום על 3.2%.
הלירה הטורקית בירידה: הלחצים האינפלציוניים החריפו עוד יותר לאור ההיחלשות החדה של הלירה הטורקית, כאשר תוך 3 שנים בלבד מחיר הדולר המריא מ-8.5 ל-33.7, ומחיר האירו זינק מ-9.9 ל-37.2.
קיפאון במקום צמיחה: טורקיה אמנם דיווחה על צמיחה של 4.5% בשנת 2023, אבל מדד מחירי תפוקת התעשייה, מדד הסחר הבינלאומי, ומדד מנהלי הרכש בתעשייה (PMI) מצביעים על ירידה בהיקף הפעילות הכלכלית, ודוח של המרכז האוניברסיטאי בהצ'סהיר למחקר כלכלי וחברתי (BETAM) מיולי 2024 צופה התכווצות של 0.6% ברבעון השני.
האבטלה גואה: החודש נפלטו 23 אלף איש נוספים אל מעגל האבטלה, והביאו את מספר המובטלים הכולל בטורקיה ל-3.16 מיליון, כאשר המצב חמור במיוחד בקרב הצעירים: לא פחות מ-16.3% מבני ה-15-24 מובטלים.
המכשולים הכלכליים מצטברים: העסקים בטורקיה, במיוחד הקטנים והבינוניים שבהם, נמצאים תחת לחץ מתמיד. צעדי הממשלה להתמודדות עם האינפלציה במדינה מרתיעים משקיעים חדשים ופוגעים בתזרימי המזומנים. גופים עסקיים שונים במדינה התנגדו נחרצות למדיניות הזו, וקראו לבטל אותה כדי למנוע האטה כלכלית נוספת.
ההשקעות נעלמות: נתוני משרד התעשייה והטכנולוגיה בטורקיה מצביעים על ירידה של 43.6% בתמריצי ההשקעה בחודש יוני בהשוואה לשנה שעברה, כאשר מספר ההשקעות בתמריצים ירד ב-38%. במהלך המחצית הראשונה של 2024, הערך הכולל של השקעות בתמריצים ירד ב-42.75% בהשוואה שנתית.
האם טורקיה תיפול לסטגפלציה ב-2024?
על אף שהנתונים הרשמיים אינם מאשרים זאת, השילוב בין האינפלציה המתמשכת, ההאטה הכלכלית והמדיניות המוניטרית המגבילה של טורקיה מצביע על סיכון הולך וגדל לסטגפלציה.
סגן שר האוצר הטורקי לשעבר, ד"ר מחפי אגילמז, התריע החודש מפני המסלול הכלכלי המסוכן שבו צועדת טורקיה. הוא הדגיש שהגירעון המצטמצם בחשבון השוטף עלול לאותת על מעבר לצמיחה שלילית ברבעונים הקרובים, ואף להוביל לשפל אינפלציוני ("slumpflation") - מצב חמור אף יותר, המאופיין בירידה בתפוקה ובאינפלציה גבוהה. אגילמז הזכיר את תוכנית "מעבר לכלכלה חזקה" שיושמה אחרי 2001, שהצליחה לנווט את טורקיה בהצלחה במשבר הכלכלי הקודם, אך גם הדגיש כי שינוי כזה דורש רפורמות משמעותיות ושיפור הציפיות הכלכליות. אחרת, הזהיר, כלכלת טורקיה עלולה לשלם מחיר משמעותי, שעלול להביא להעמקת הסטגפלציה ואף לשפל אינפלציוני.
טורקי טורקי: איך הממשלה מתמודדת עם המצב הכלכלי במדינה?
הדרך להתגבר על סטגפלציה ולהימנע משפל אינה פשוטה, ודורשת איזון עדין בין צעדים כלכליים שונים. אמנם מצד אחד יש צורך לצנן את האינפלציה באמצעות הידוק מוניטרי, אך לעתים קרובות זה בא במחיר של צמיחה איטית יותר ואבטלה גבוהה יותר. יכולתה של הממשלה למצוא איזון בין סדרי העדיפויות המתחרים האלו תהיה קריטית בקביעת המסלול הכלכלי של טורקיה בחודשים הקרובים.
במאי האחרון הציגה הממשלה תוכנית חיסכון שמטרתה להתמודד עם האינפלציה הגואה ולשפר את היעילות במגזר הציבורי. במסגרת התכנית, שר האוצר הטורקי מהמט שימשק שלושה עקרונות יסוד: "חיסכון במגזר הציבורי, משמעת בהוצאות התקציב, ויעילות בהשקעות ציבוריות". הורדות הריבית הקודמות בוטלו, והשר קבע העלאת ריבית הדרגתית מ-8.5% ל-50% לאורך תשעה חודשים. לצד אלה, הממשלה החליטה על הגדלת דרישות הרזרבה לפיקדונות בנקאיים, העלאת מסים ויישום חשבונאות אינפלציה.
חלק מהכלכלנים טוענים שעל טורקיה להסכים לספוג צעדים כלכליים קשים לטווח הקצר כדי לייצב את האינפלציה, בעוד שאחרים מאמינים שהתעקשות הממשלה לשמור על צמיחה עלולה להפריע למאמצי השליטה באינפלציה.