השנה האחרונה הייתה מלאה באירועים יוצאי דופן שהשפיעו באופן ישיר על המערכת המשפטית בכלל ועל תחום הרשלנות הרפואית ודיני נזיקין בפרט. התפשטות נגיף הקורונה, אירוע תקדימי בקנה מידה עולמי, האסון במירון ומבצע שומר החומות שבעקבותיו התסיסה בערים המעורבות מובילים לסוגיות הקשורות גם לדיני נזיקין שפרצו לפתחנו לראשונה. בפורום DUN’S 100 מבית דן אנד ברדסטריט לבכירי ענף המשפט בתחום דיני נזיקין ורשלנות רפואית שנערך הבוקר (שני) במלון רויאל ביץ' בתל אביב דנו בהשפעות הצפויות של האירועים על המערכת המשפטית.
האסון במירון הוא אירוע גדול בכל קנה מידה ויש בו אלמנטים פליליים שנבחנים. גם בו צפויות להגיע תביעות נזיקין, ונשאלת השאלה על מי האחריות לאירוע. ״בקצה שרשרת האירוע של הר מירון נמצאת המדינה", טען עורך הדין תומר בכר. "היא צריכה להתוות, לחוקק ולכפות אם צריך את סטנדרט הבטיחות על מנת שכולנו נהיה בטוחים בכל מקום שאנחנו נמצאים בו. זה לא מעניין את כל מי שנפגע באירוע הזה שחלק מהאספקטים של האישורים בו היה פוליטי. המדינה צריכה לקחת אחריות בעניין הזה וממנה האחריות יורדת מטה לכל מי שארגן ואישר את האירוע הזה".
עורך הדין אסף ורשה קרא למדינה להכניס את היד לכיס ולתת כסף למשפחות עוד לפני שהעניין מתבהר בבית המשפט: "כולנו יודעים שתביעות לוקחות זמן ארוך וזה עניין של הרבה גורמים, צריך לחשוב על המשפחות - הן צריכות כסף כאן ועכשיו. הליכים משפטיים גם עולים כסף, יש תשלום על חוות דעת, מומחים ועלויות נוספות - השאלה מאיפה המשפחות הללו מביאות כסף. המדינה צריכה לתת תשלום משמעותי שיאפשר למשפחות להשתקם ואחר כך תועיל המדינה ותתמודד עם הגופים האחרים על האחריות.
התפשטות מגפת הקורונה: "יהיו תביעות לא ענייניות ולא מוסריות"
מגפת הקורונה היוותה אירוע חסר תקדים בקנה מידה עולמי, וכמובן שהשפיעה גם בתביעות הנוגעות ברשלנות רפואית ובדיני נזיקין. עורך הדין איתן האזרחי ביקר את היערכות מערכת המשפט להשלכות של התפשטות המגיפה. "צריך לייחס למדינה אחריות להדבקה הן ברמה של מה שקרה בנתב״ג והן ברמה של חשיפת נתוני החיסונים", אמר וקרא להגן על הרופאים לקראת תביעות הרשלנות הרפואית שצפויות להגיע. "מערכת המשפט לא נערכה להשלכות של הקורונה. ברור שיהיו הרבה תביעות בנושא רשלנות רפואית ולדעתי הן יהיו לא ענייניות ואף לא מוסריות. הסטנדרט הוא סטנדרט שונה. אנחנו צריכים להגדיר את כל מערכת הרשלנות הרפואית מחדש לאחר הקורונה. לגבי ריבוי התביעות העתידיות, זה שזה לא קורה עכשיו לא אומר שזה לא יכול לקרות עוד כמה שנים. צריך להתייעל עכשיו״.
עו״ד יאיר סקלסקי טען שלא ניתן להגדיר סטנדרט לרופא הסביר בנוגע לטיפול בקורונה. "הקורונה לא שינתה מבחינה משפטית שום דבר", אמר. "יחד עם זאת אין רופא סביר בטיפול בקורונה, כאשר מתמודדים עם משהו לא מוכר ובכל יום מתנסים ומנסים טיפולים אחרים אי אפשר להגדיר סטנדרט לנושא הזה. תביעות רגילות על טיפול בקורונה דינן להידחות״.
עו"ד חנן דורון קרא למערכת המשפטית להיערך לקראת פוטנציאל של הצפה של תביעות בתחום הרשלנות הרפואית בהקשר של קורונה ולשקול חקיקה ספציפית כפי שנעשה לאחרונה במדינת פלורידה בארה"ב. "היעדר חקיקה מיוחדת בדיני הרשלנות הרפואית, לפחות לתקופה הראשונה שאחרי המגיפה העולמית עלולה לקפח את הרופאים ולהעמיד אותם במצב לא הגיוני", הסביר. "המציאות שהם התמודדו איתה והשינויים היומיומיים בסוגי הטיפולים במחלה הזו הביאו אותם למצבים בלתי אפשריים ברוב המקרים ולכן יש לאפשר חקיקה מיוחדת בנושא הזה״.
עו״ד ענת גינזבורג התייחסה לגל תביעות הרשלנות הרפואית לאחר הקורונה: "תהיינה תביעות בנושא הקורונה. צריך להחליט מה רציני ומה לא רציני. דיני הנזיקין מספיק רחבים ומפורטים וחקיקה מיוחדת בנזיקין יכולה לזלוג אחר כך לנושאים נוספים בתחום זה ולא רק בקורונה. בתי המשפט יודעים את העבודה וידעו להתמודד עם המדוכה הזו. לא צריך ליצור שום מצב של הגדרה חקיקתית כי זה יכול ליצור מסדרון חלקלק שחברות הביטוח רק מחכות לו. בעבור האזרח הקטן, רצוי להשאיר את המערכת כפי שהיא ולתת לה לעבוד ללא חקיקות מיוחדות״.
עו״ד אהובה טיכו ציינה שהמדינה הכניסה את חיסון הקורונה לחוק נפגעי החיסון. "דווקא הנושא של פגיעות חיסון הוסדר בחוק ואני לא רואה בו קושי משפטי או מערכתי", קבעה.. "אם החיסון של פייזר יתגלה כבעייתי זאת תהיה בעיה ממשית גם מבחינת החוק אבל זה לא עומד כרגע על הפרק״.
המהומות בערים המעורבות: "אם זה לא היה קורה עכשיו, זה היה קורה בזמן אחר"
נושא אחר שעלה על הפרק לאחרונה היה הפשיעה בערים המעורבות על רקע מבצע שומר החומות והקושי בהגדרת האחריות לאירועים. על פי נתונים שמסרה אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, בשומר החומות הוגשו יותר תביעות מאשר בצוק איתן. "5,830 תביעות נזק הוגשו למס רכוש בעקבות 11 ימי מבצע 'שומר החומות'", הסבירה. "מתוכן 3,380 פגיעות במבנים. מדובר בכ-1,600 תביעות נזק יותר מאשר התביעות שהוגשו בעקבות מבצע ׳צוק איתן'".
"המדינה מודעת לבעיית פשיעה מאוד חמורה ושימוש בנשק בלתי חוקי ביישובים המוכרים והבלתי מוכרים", אמר עו"ד אריק רביצקי, שמשרדו נמצא בנגב. "המהומות שהיו בזמן מבצע ׳שומר החומות׳ בערים המעורבות נכנסו לדלת פתוחה והיו קורות אם לא עכשיו אז עוד כמה שנים".
"ממשלות שיודעות שבכל בית שני בערים האלה יש נשק לא חוקי, צריכות לפעול ולעשות משהו עם זה ולא לחכות שזה יצוף מעצמו מעל פני השטח", הוסיף. "המשטרה מפחדת להתמודד עם זה וברוב המקרים בוחרת שלא להתעמת עם המקרים האלה כלל״.