משפחת קוסובר משלומי רכשה לפני כשנה בית בהרחבה של קיבוץ אילון שבגליל המערבי, והחלה בשיפוץ שלו באוגוסט 2023, מתוך תקווה שתוכל לעבור אליו בחודש דצמבר. "התחלנו שיפוץ נרחב לכל הבית בהשקעה גדולה: גג, חלונות, רצפה, טיח, שירותים, חשמל, מטבח, אינסטלציה. זה היה אמור להיות בית חלומותינו", מספרת אולגה קוסובר.

אלא שאז פרצה המלחמה. אולגה, כימאית ומנהלת מו"פ בחברה למוצרים של רפואה אסתטית, לצד משפחתה המונה את בעלה, עובד חשמל ובקרה במפעל בצפון, ו-4 ילדים (שמתוכם 3 משרתים בצבא) – פונו ב-16 באוקטובר משלומי לבית מלון בחיפה, וכעת אולגה שוהה שם עם בעלה ועם הבן החייל.

לכתבות נוספות במדור כסף >>

בורסה במלחמה: במקום לקפוא – כך תשקיעו חכם כשהתותחים רועמים

יזם הנדל"ן מוכר את הפנטהאוז במגדל רמז בת"א תמורת 47 מיליון שקל

נמל תעופה מושבת ועשרות אלפים פונו: גם בלבנון משלמים ביוקר על המלחמה

"תכננו לסיים את השיפוצים ולהיכנס לבית החדש בתחילת דצמבר, כדי להקדים את הגשמים. אלא שאז פרצה המלחמה, ועבודות הבנייה והשיפוץ נעצרו באופן מיידי. כתוצאה מכך, הבית נותר חשוף ופתוח לכל תנאי מזג האוויר. ואכן, הגשמים גרמו נזקים עצומים – הכול הוצף במים כתוצאה משיטפונות אשר חדרו את הבטון, הטיח נהרס, מסגרות וחלונות שהיו מיועדים להתקנה לא ניתנים לשימוש, כל המזגנים נהרסו, חומרי בניין חדשים שהיו בבית לא ניתנים לשימוש", היא מספרת בכאב.

לדבריה, ההצעה החדשה לשיפוץ ולשיקום הבית יקרה ב-150 אלף שקל לעומת המקורית. עלות החלונות והמסגרות שיצאו משימוש מוערכת בעוד 70 אלף שקל. "מאיפה נשיג עוד 220 אלף שקל?" היא שואלת כעת, "השקענו את כל מה שהיה לנו בבית החדש".

אין פיצוי מהמדינה

המשפחה פנתה אל רשות המיסים על מנת לברר אם מגיע לה פיצוי, משום שעבודות הבנייה נעצרו זמן רב לפני הגשמים, בגלל המצב הביטחוני. אך זו נענתה בשלילה, משום שלא מדובר בנזק ישיר כתוצאה מפגיעה מלחמתית בבית. "פנינו למועצה האזורית מטה אשר בבקשה לסיוע, אבל נאמר לנו שאין פתרון", אומרת אולגה, בעודה נאבקת בדמעות. "פנינו גם להנהלת הקיבוץ בבקשה שיתנו לנו מקום לאחסן דברים, והתשובה הייתה שאין בעיה, אך תמורת תשלום. הייתי בהלם, עברנו 3 ועדות ומבחנים קשים כדי להתקבל להרחבה של הקיבוץ, ועכשיו לא מוכנים לעזור לנו".

למרות המצב, אולגה מספרת שהמשפחה רצתה להתקדם בשיפוץ: "ביררנו וגילינו שפיקוד העורף מתיר לעבוד אם יש במקום מיגון תקני, ויש לנו ממ"ד", היא ממשיכה לספר, "אז רצינו להמשיך בשיפוץ כדי שהנזק לא יחמיר ושנוכל להציל את הבית. קבלן השיפוצים מסכים לעבוד, אבל קצין הביטחון של היישוב לא נותן אישור. פנינו למועצה, ונאמר לנו שאפשר לעבוד, בתנאי שיש אישור של הקב"ט. זה ממש הזוי. בקיבוץ מתבצעות עבודות ומתחילת המלחמה לא היו בו נפילות".

למזלה של המשפחה, רוכשי הבית שהם מכרו בשלומי, גם הם פונו לאותו מלון בחיפה – ויחד הם הסכימו לדחות את מועד הכניסה, שהייתה אמורה להתבצע בדצמבר 2023.

הבוקר פנתה אולגה ישירות אל ראש מועצת מטה אשר, וביקשה סיוע דחוף: "אנחנו לא עומדים כלכלית בכל הנזקים שנגרמים לבית, ובסופו של דבר אין לנו לאן לחזור. אנחנו כל כך זקוקים לעזרה. כדי להתקבל לאילון עברנו כל כך הרבה מבחנים, מחייבים אותנו לשלם דמי מועצה ודמי קיבוץ, ומה אני קיבלתי? אפס התחשבות ואפס עזרה".

במכתב התשובה שקיבלה, נכתב: "אולגה בוקר טוב. לאחר בדיקה, ישי עפרוני, קב"ט המועצה, פנה לדוד שטיפט (קב"ט הקיבוץ. ר.מ.) שאמר שניתן לעבוד בבית. בהצלחה ובתקווה לימים טובים ושקטים".

"הם לחלוטין התעלמו מהנזקים שנגרמו למבנה ולדברים בבית, ומכך שלא נעמוד בזה כלכלית. אנחנו מבינים שנקלענו למצב שבו המדינה לא יכולה לסייע לנו, אבל ציפיתי לעזרה מהמועצה לפחות. אנחנו נשארנו בלי בית (כל מה שהיה לנו השקענו בבית), אנחנו לא עומדים כלכלית בכל הנזקים שנגרמים לבית, ובסופו של דבר – לאן נחזור אחרי שהפינוי יסתיים?" מסכמת אולגה בייאוש.

לילך אגרא, מנהלת קהילה בקיבוץ אילון, הסבירה בתגובה לדרישת התשלום על אחסון: "כולם משלמים על האחסון. אלה הכנסות של חברי הקיבוץ, שאם יחסרו, חברי הקיבוץ יצטרכו לכסות עליהם". לגבי ההיתר להמשך העבודות שניתן רק היום, מסרה אגרא: "הוראות פיקוד העורף מנותקות מהשטח. אנחנו ישוב צמוד גדר, ומאשרים עבודות בנייה רק בשני מקרים: כדי למנוע נזקים נוספים, ולבניית ממ"ד. המשפחה קיבלה אישור חריג לאור מצבה המיוחד".