שאלו את עצמכם שאלה פשוטה – כמה מדינות יש בעולם וכמה מתוכן דמוקרטיות? מסתבר שרוב האנשים כלל לא יודעים את התשובה. בניגוד למה שכנראה נדמה לרובנו, מסתבר שיש רק 82 מדינות דמוקרטיות בעולם, מתוך סך של 195 מדינות, ולא במקרה – עיקר המדינות המשגשגות בעולם הן אלו המשתייכות למדינות חופשיות ודמוקרטיות.
אולם למרות שעיקר המאבק הציבורי בחודש האחרון סובב סביב שאלת משמעות החקיקה על הדמוקרטיה - ישראל מצויה כבר בנקודה מסוכנת הרבה מעבר לשאלה הזו.
זו גם אינה שאלה של יציבות כלכלית או מחיר כלכלי. אמנם, הכלכלית הראשית של משרד האוצר פרסמה בימים אלו אומדן של פגיעה במשק הישראלי בשל הרפורמה המשפטית של, אשר הוערכה בכ-270 מיליארד שקל, בהתבסס על הסיכונים הכלכליים מתייחסים הן להשפעה על הפעילות הכלכלית בטווח הזמן הקצר והבינוני, והן להשפעות בטווח הזמן הארוך הקשורות בפוטנציאל הצמיחה. אולם, אני חולק על עמדה זו, משום שעמדה זו מציגה תמונה חד-ממדית ושטחית שאינה מביאה בחשבון סיכונים של קורלציה בין משתנים על יציבות המדינה. די לעיין בדוח הערכת הסיכונים האחרון של ה World economic forum בו מנותח הקשר בין פרמטרים שונים כמו שחיקת החוסן הלאומי, מאבק אזרחי פנימי, יוקר מחיה, וירידה באמון – להבין עד כמה מורכבת המציאות הרבה מעבר לפרסום האחרון.
צה"ל שלנו, צבא העם, אשר רובו המוחלט נשען על התנדבות ונכונות של אנשים למסור את נפשם להגנת המדינה שבה הם מאמינים, אותו צבא שמאז הקמת המדינה מהווה כעמוד השדרה של עוצמתה של ישראל - נסדק לא מול לחץ של אויבי המדינה, אלא בשל ההתעלמות המוחלטת של ראש הממשלה מהעמדות המקצועיות של העומדים בראשו, והשיא שהגיע בעת ההודעה על פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט.
כשמגדירים בספרות מהי התפוררות של חוסן לאומי והתפרקותן של מדינות – מציינים זאת כהתפרקות הערכים והנורמות החברתיות המלכדות, אובדן שליטה של רשויות המדינה על האזרחים ומשבר אמון חריף ביניהם, כשאלו עלולים לבוא לידי ביטוי באלימות, בחוסר משמעת המוני, בתנועות בלתי מבוקרות של אוכלוסייה, בנטישת שורות הצבא ובמרי אזרחי. ישראל נמצאת בתהליך מפחיד ומהיר של מעבר בכל נקודה ואבן דרך, המצוינת באלו, רק שהפעם - זהו לא מחקר ולא מאמר אקדמי, אלא המדינה שלנו.
התקופות הקשות שישראל רשמה בהיסטוריה הקצרה שלה, לרבות מלחמות והגנה על גבולותיה, בהתמודדות עם טרור, משברים כלכליים, בהתמודדות בעיות של אינפלציה, יוקר מחיה ואפילו חשש מאיומי הגרעין האיראני – כל אלו מחווירים מול ההידרדרות הנוראית בה אנו מצויים כעת.
אני יחד עם יו"ר ההסתדרות, כמו רבים נוספים מבכירי המשק, קראנו פעם אחר פעם לממשלה ולאופוזיציה להתנהל באחריות לאומית, ועד כה – לשווא. גם מתווה הנשיא כשל וזכה להתנערות גורפת של חברי קואליציה ואף אופוזיציה. ניסיונות נוספים של בכירים מהאופוזיציה לקרוא לראש הממשלה בימים האחרונים, כולל מכתב חה"כ גנץ נדחו.
מתוך כך, אני מבקש למקד את המסר ולומר בצורה ברורה - ישראל נמצאת בספיראלת קריסה, והאחריות לעצור מיידית את השבר הזה מצויה בידי אדם אחד - ראש הממשלה.
אני ויחד איתי ראשי המשק כולם, קוראים לראש הממשלה לעצור מיידית את החקיקה, להתכנס יחד עם ראשי האופוזיציה באתר סגור לסדרה רציפה של דיונים - בלי הפסקה, בלי מנוחה, ובלי לצאת ממנו, "עד שייצא עשן לבן", משמע – החלטת פשרה של מנהיגים, שתוכל לכנס תחתיה הסכמות של הרוב המוחלט של הציבור הישראלי.
אנחנו פסע לפני חגי הגאולה – יום הזיכרון, יום השואה הגבורה ויום העצמאות ה 75 למדינה. על כתפיו של ראש הממשלה רובצת אחריות היסטורית, שממנה אין לו זכות להתנער.
דובי אמיתי הוא יו"ר נשיאות המגזר העסקי