בשבוע שעבר הרשתות החברתיות סערו כשנודע כי תושבי אופקים התבקשו להתפנות ממלון בים המלח על מנת להכניס אליו את מפוני קיבוץ בארי, למרות שהתנועה הקיבוצית מצאה חלופה אחרת עבור המפונים. מדובר במקרה אחד שממחיש שוב עד כמה המצוקה בקרב אלה שנעקרו מביתם כתוצאה מהלחימה בדרום גדולה, וכמה הפערים עדיין ניכרים בהתארגנות המדינה - שרק שבועות אל תוך המשבר החלה לתת מענה בשטח. 

במקבץ בתי המלון בים המלח יש 4,000 חדרים, מרכז מסחרי קטן וכמה מסעדות וחנויות. מה אין מטבע הדברים? תשתית עירונית, קופות חולים, מתנ"ס, גני ילדים או בתי ספר. למרות היעדר כל אלה, אזור הנופש נהפך לעיירת מפונים ומתפנים שמכילה כ־12 אלף איש, כשבאולמות המלונות ובמרחבים הציבוריים החברה האזרחית וחלק מהרשויות מנסים למלא את החלל ולעבור שלב מסיוע מקומי לשהייה ממושכת.

ד"ר שרון שטרית היא פסיכואנליטיקאית שהתנדבה במסגרת החמ"ל האזרחי של ארגון "אחים לנשק" ונוספים בבתי המלון בים המלח שאליהם הגיעו תושבים מאופקים. "אנשים ישנו בלובי מחשש שיכנסו מחבלים, היו לנו קריאות בשעות הלילה כי יש אנשים שמתפרקים, התמודדויות עם התקפי חרדה והמון קושי", היא מספרת.

בהמשך, תושבי אופקים נאלצו להתפנות מהמלון שכן כספי התרומות שגויסו אזלו, ואופקים לא נכללת בתכניות הלאומיות לפינוי תושבים. "זו פגיעה על פגיעה באנשים האלו שצריכים לחזור לאזור לחימה אחרי שהתבצרו בבתיהם", היא אומרת.

סופרמרקט נייד

בכל אופן, במסגרת פעילותה במלונות ים המלח היא תיארה מערך אזרחי אדיר שכולל הקמת מרכזים לוגיסטיים, תרומות, והתנדבות לצד היעדרות המדינה. "עם הזמן החלו להגיע נציגים ממשרדי הממשלה שבהתחלה באו בגישה כוחנית, אבל נרגעו כשהבינו שצריך לשתף פעולה כי הם באו בלי משאבים. הכל התבסס על ארגונים אזרחיים. התגייסות הסולידרית יש תרומה לריפוי וזה עושה מאוד טוב למי שנמצא שם. חשוב להמשיך כי זו הולכת להיות תקופה ארוכה".

ואכן, בשבוע שעבר משרד הביטחון העריך כי מבצע פינוי היישובים מעוטף עזה יימשך עד לסוף השנה, והפערים שנדרשת המדינה לצמצם במתן השירות למפונים יתחדדו ככל שיחלוף הזמן.

אודי זיכרמן מנכ"ל התאחדות המלונות בים המלח ציין כי במלונות שוהים בעיקר מפונים משדרות ומקיבוצי העוטף. "בהתחלה משרדי הממשלה בכלל לא היו בתמונה, ורק לאחרונה הם נמצאים. בשטחים הציבוריים של המלונות מנסים לענות על צורכי ביגוד וטואלטיקה, מזון וטיפול רפואי".

במקום פועלת גם המועצה האזורית תמר שבשטחה ממוקמים המלונות, ובדרך כלל מאכלסת 1,600 תושבים באמצעות השירותים העירוניים שלה. בינתיים הוקמו במלונות סניפים של קופות החולים, הגיע סופרמרקט נייד, הבנקים פותחים במקום סניפים, ויוזמות התנדבותיות ואזרחיות ממלאות את המרכזים הלוגיסטיים שהוקמו. בנוסף נעשית השתדלות לקיים פעילויות חינוך מסוימות - אך המענה לצרכים עדיין רחוק.

לדברי חדווה אמונה, מנהלת מחוז דרום של כללית, הקשיים רבים כשמדובר בטווח הארוך. "עדיין אין מידע לגבי זהות האנשים בכל מלון. קיבלנו פנייה בנושא מכוני התפתחות הילד, ובגלל שיש מצוקת מקום נעשה את השירות הזה באמצעות ניידת. לגבי בריאות הנפש, הגיעו המון בתי חולים ומתנדבים כדי לסייע לאסוף את השבר, ואנחנו באתגר של יצירת רצף טיפולי".

"המצוקה תלך ותגדל"

טל בסכס מנכ"ל החברה למתנ"סים מסביר שבאמצעות המתנ"סים הפזורים ברחבי הארץ יש לחברה קשר עם הקהילות, ולכן כבר בימים הראשונים הגיעה לים המלח "שם הפעילות שלנו בעצימות הגבוהה ביותר כי היא מבודדת משאר חלקי מדינת ישראל, זה אזור בילוי ומלונאות שאין בו כלום".

הוא מוסיף: "הקמנו מתנ"ס בקניון ומרכז קהילתי כדי לספק מענה חינוכי א־פורמלי לילדים. אנחנו מוטרדים מנושא בני הנוער, כי הם משועממים ועושים מעשי קונדסאות שהביאה לפעילות של המשטרה באזור. הקמנו מתחם בחוף הים שבו יוכלו להתאוורר כי רצינו לפעול במהירות ולמנוע מקרי אלימות ודיכאון. אנחנו מחכים שמשרד החינוך יאפשר בימים הקרובים להפעיל מעונות יום לילדים מגיל שלושה חודשים עד שלוש, כי גם בשגרה אנחנו מפעילים מעונות כאלו".

לדבריו, פערים נוספים קיימים בשטח, "יש צורכי חינוך רבים, ומשרד החינוך עדיין לא הגיע להבנה שקשה לקיים שגרה כלשהי במציאות המורכבת כשלרוב הילדים האלו אין מחשבים או כיתות לימוד. לא תמיד היישובים פונו יחד אז גם קשה לשמור על רציפות".

לגבי הבאות הוא מתריע כי "המציאות במרכזי הפינוי לא בהכרח מובנת למשרדים השונים, והמצוקה תלך ותגדל כי לאנשים במלון צרכים שוטפים רבים. אחת הבעיות שאיתם נצטרך להתמודד היא במתן אפשרות לתעסוקה לבני נוער ולהורים כדי למנוע שעמום. האנשים האלו חייבים לנשום כי בתי המלון הם חבית חומר נפץ. אנחנו צריכים לעלות הילוך, גם אנחנו וגם משרדי הממשלה", אמר.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס