טרנד אמבטיות הקרח השתלט הקיץ על כל המדינה, כשבכל פינה ברשתות החברתיות אפשר לראות סרטונים של אנשים טובלים בתוך אמבטיות ענקיות מלאות בקרח וברווזי גומי. אז בין אם ניסיתם זאת או לא - תהיתם מי המרוויחים הגדולים מכל הטירוף הזה? יצאנו לבדוק מה המודלים העסקיים שהתפתחו מאחורי הקלעים בחודשים האחרונים, אילו סוגים של סטארט אפים החלו לצוץ כמו פטריות אחרי הגשם והאם מדובר בטרנד חולף, או בכזה שבאמת כאן בשביל להישאר. 

"אני לא חושב שזה טרנד”, טוען עילי ברעם (27) מתל אביב, מדריך סדנאות טבילה בקרח בשיטת ווים הוף. "הרבה אנשים הפכו את זה ללייף סטייל ולדרך חיים. אמבטיות קרח הפכו לעוד כלי שאנשים משתמשים בו. כמו שאנשים עושים ספורט כדי להירגע או הולכים לפסיכולוג כדי לטפל בנפש, אנשים היום טובלים באמבטיות קרח". 

את השיטה פיתח אדם הולנדי בשם ווים הוף, שעל שמו קרויה השיטה המפורסמת, לאחר שהוא חווה מקרה טראומטי בחייו. "לאט לאט הוא שבר שיאי גינס, כמו למשל לטפס את האוורסט בשורטס וסנדלים", מסביר ברעם. "זה התחיל לעורר את סקרנות העולם. מחקרים הראו את כל היתרונות הפיזיולוגיים של השיטה – זה משפר מצב רוח, ממלא באנרגיה, מחזק את המערכת החיסונית והנפש".

 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Wim Hof (@iceman_hof)

 

 אז מה עושים בסדנאות טבילה בקרח? 

"השיטה מחולקת לשלוש", מציין ברעם. "הבסיס הראשון הוא תרגילי נשימה שמורידים את רמות הפחמן הדו חמצני ומעלים את רמות החמצן. בנשימה משחררים הרבה אדרנלין והורמונים כמו דופמין, ואחר כך כשנכנסים לאמבטיית הקרח לכמה דקות משחררים נאו אדרנלין. זה על קצה המזלג משפר פוקוס, תשומת לב, מצב רוח מרומם, קשב וריכוז, מחזק את הלב והשרירים. אחרי האמבטיה יש תחושה עילאית. במקום לחשוב על הצרות בחיים, אתה מתחיל לחשוב על הפתרונות ועל איך להצליח, אנחנו יוצרים דרך בריאה להתמודדות עם לחצים וחרדה. זו הסיבה שספורטאי על כמו שחקני כדורגל וכדורסל משתמשים בשיטה, אפילו ליידי גאגא בתחום". 

בחום הישראלי, התמונות הפוטוגניות של האמבטיות היפות הובילו לבאז גדול הקיץ סביב הנושא. "יש המון פניות אבל זה לא נורמלי כמה שואלים לעומת כמה שמגיעים", הוא מודה. "שואלים אותי מאות ומגיעים בסוף בודדים. יש באמת את מי שמסתכל על זה כטרנד, וכטרנד אין יותר מדי דחף להגיע. זה לא זול, זה לא טרנד של 50 שקל. בסוף יש כאן 3 שעות של מסע, אנחנו מדברים על להיכנס לתת המודע ולשנות הרכב כימי בגוף. ברגע שאדם מבין למה הוא נכנס, מי שמסתכל כטרנד לא בא".   

בשל הביקוש הגדול התחום התפתח מאוד בחודשים האחרונים מבחינה עסקית החל להתפתח גם ברמה העסקית. "כשאני התחלתי את התהליך שלי בתחום לפני כמה שנים עוד עבדתי תוך כדי במסעדנות והייתי צריך עוד עבודה כדי להחזיק את עצמי. היום אני כבר 4 חודשים רק בווים הוף וזו העבודה העיקרית שלי. צריך לדעת להמציא את עצמך כל הזמן אבל יש שינוי משמעותי. אם פעם הייתי עושה סדנה פעם בחודש או חודשיים, וגם היא הייתה עם 9-8 אנשים שהיו משלמים 100 שקלים, היום יש לי סדנאות פעמיים או שלוש בשבוע ואנשים משלמים מ-300 עד 450 שקלים", מתאר ברעם. 

כרגע ברעם נמנה בין 14 המדריכים המוסמכים היחידים בשיטת ווים הוף בישראל, אבל הטרנד שהתפשט כמו אש בשדה קוצים הביא גם סכנות. "יש פרצה גדולה בשוק של מדריכים לא מוסמכים", הוא אומר. " היום כל אחד שעשה אמבטיית קרח נהיה מדריך. אנשים לא משקיעים בללמוד, וזה הבסיס של הבסיס. אני עברתי הכשרה מקצועית של כשנה וחצי אצל ווים הוף. האקדמיה שלו גדלה בקצב מסחרר, זו חברה שהתחילה לפני 8 שנים ונהפכה תוך 4 שנים לחברה בינלאומית שחוצה את כל היבשות עם מדריכים מכל העולם. התהליך גדילה שלהם היה אולי מהיר מדי כי היום תהליך ההדרכה לוקח רק חצי שנה כשרובו באונליין". 

מאיפה בכלל מגיעות כל האמבטיות האלו ומי מרוויח מזה? 

"אני למשל הזמנתי עכשיו שתי אמבטיות ממישהו שבכלל עובד בגינון. לגננים יש אדניות ענקיות כדי לשתול בהן עצים, אבל על הדרך זה נהיה אמבטיית קרח ומה אכפת לו למכור. יש גם חברות אלקטרוניקה שהתחילו למכור פריזרים שוכבים שמיועד לעופות בקצביות כאמבטיית קרח", מספר ברעם ומוסיף, "לאט לאט התחום מתקדם ויש גם אנשים שמייבאים צ׳ילרים, מנועים קטנים שמקררים את המים. יש היום גם אמבטיות חזקות, יפות ומעוצבות ונוצר פה באמת עוד תחום שאפשר לעבוד בו". 

גם ספקי הקרח מרוויחים. "אם תפתחי את אנשי הקשר ותחפשי קרח יש לי  בערך 60 אנשי קשר. אלו אנשים שבאים עם משאית ופורקים קרח. יש סדנאות שאני מזמין בהן חצי טון קרח ולפעמים גם טון. זו בעצם ההוצאה העיקרית שלך כעסק, ובגלל זה הצ׳ילר משתלם. צ׳ילר יכול להגיע גם לעשרות אלפי שקלים אבל זה יותר משתלם בטווח ארוך מלקנות קרח בכל סדנה", מתאר ברעם. 

אסף טטרו (27) מת"א ושותפיו הבינו לאן נושבת הרוח והקימו את Kliff. הם מייבאים אמבטיית קרח מתנפחת עם צ'ילר מיוחד שמאפשר הגעה לטמפרטורות הנמוכות הנדרשות לאמבטיה מבלי להשתמש בקרח. "זו ממש לא בריכת גומי לילדים קטנים, אלא חומר חזק שבונים איתו סאפים", מסביר טטרו. "זה לא כמו בריכות אלומיניום שאי אפשר לשנע. האמבטיות הישנות הן כבר פאסה. הצ׳ילר הוא מכונת קירור, משאבת חום הפוכה, ששומרת על המים בטמפרטורה קבועה. בדרך כלל בסדנאות כל אדם שנכנס לאמבטיה מחמם אותה במעלה וחצי. המנוע בא לחסוך בעלויות של הקרח ובתפעול, וגם לשמור כל הזמן על טמפרטורה קבועה". 

לא פשוט להכניס חדשנות לתחום כל כך חדש. "יש הרבה מאוד תקינה ורגולציה כי זה תחום חדש והשילוב בין חשמל ומים הוא מסוכן", מציין טטרו. "זה תחום מאוד בתולי ואנחנו מרגישים את זה מול כל אחד מהגורמים, כך שזה מאוד מקשה על תהליך הייבוא. בנוסף, הטכנולוגיה מאוד יקרה היום וזה פוגע בצרכן הסופי, כמו שהאייפון היה יקר בהתחלה ולאט לאט נהיה זול ונגיש. המוצר הזול ביותר שאנו עומדים להביא יעלה 8,000 שקלים, וזה מגיע גם עד ל-18 אלף שקל. אנחנו מתמקדים יותר במכירה לעסקים. בנוסף אנחנו מנסים לבנות חברה רחבה שנותנת גם הכשרות, מסמיכה מאמנים עתידים ועושה סדנאות". 

האם השוק מספיק מבוסס בשביל מוצר כזה? 

לדבריו של פטרי, המחיר חייב לרדת כדי להצליח לאורך זמן. "ככל שהמוצר יקר ככה השוק קטן יותר", הוא אומר. "אני מאמין שברגע שיהיה מוצר אטרקטיבי לצרכן הפרטי נתח השוק יגדל משמעותית. אנחנו פונים לקבוצות ספורט, קבוצות כושר, איגודי אתלטיקה, ולכל מי שיש לו נגיעה בתחום הספורט, אנחנו פונים גם למכוני כושר כדי שכמו שיש סאונה וג׳קוזי תהיה בהם גם אמבטיית קור. פונים למלונאות כדי לייצר חוויה ללקוח. אנחנו רוצים לעבוד גם עם רפואה משלימה". 

אמבטיית הקרח שמייבא פטרו
אמבטיית הקרח שמייבא טטרו

"עכשיו אנחנו עובדים על הקמת המקום הראשון בתל אביב כתחנת התרעננות", מוסיף טטרו. "זה יהיה מקום של אמבטיות בו תוכל לבוא באמצע היום ולעשות את הטקס הקטן שמאפס אותך. במקביל גם בוחנים מכירה לצרכן הפרטי, כי בסוף כדי להגדיל את גודל השוק ולהטמיע צריך לדעת לספק מוצר גם לקצה". 

התחום וההתפשטות של אמבטיות הקרח בכל רחבי הארץ הוביל אנשים לחשוב על מיזמים עסקיים שונים. נבו פרץ (32), מדריך נשימה מירושלים ייסד את "דרך הנשימה". חברה להשכרת אמבטיות קרח במודל דומה לזה של AIRBNB. "קראנו לזה 'אייס בוט'", הוא מספר. "יצרנו קשר עם אנשים שיש להם אמבטיות קרח או שהם מעבירים סדנאות והעלינו את הכול לבוט בוואטסאפ. כל מי שרוצה לטבול יכול לכתוב לבוט.הבוט מראה לו את האופציות הקרובות אליו ואפש לתאם. הרעיון הגיע מהצורך שעלה בשל הקושי למצוא אמבטיית קרח ללא סדנה".  

מה עוד אפשר לראות בשוק? "מלבד הסדנאות שתופסות תאוצה יש כמה מודלים שאנשים עושים מהם היום כסף", הוא מסביר. "אחד מהם הוא ספא קרח שמאפשר לעשות מנוי כדי לטבול בקרח. שמעתי על שלושה כאלה שיפתחו השנה באזור המרכז. עוד מודל הוא אנשים שקונים אמבטיות קרח הבייתה ומשכירים אותה פר טבילה עבור בערך חמישים שקלים. ככה הגיע הרעיון שלנו, כי אותם אנשים צריכים להשקיע הרבה בשיווק. יש גם אנשים שלוקחים מקפיאי קרח ומסבים אותם לאמבטיות יפות, ובהערכה גסה אפשר למכור אמבטיה כזו בכמה אלפי שקלים". 

נבו פרץ  (צילום: גיא פטאל)
נבו פרץ | צילום: גיא פטאל

כמו בטרנדים רבים מהסוג הזה הדאגה העיקרית היא מהיעדר סטנדרטיזציה וכולם חוששים מהפריצות הקיימת בתחום. "יש סכנות כי התחום חדש", אומר פרץ. "הכול הופך לעסק וקל להרוויח, זה חדש, מגניב ומלא אנשים רוצים לטבול במיוחד בקיץ. אבל, אנשים בלי הכשרה שלא מוכשרים בחשיפה לקרח או בנשימות משכירים כאלה אמבטיות. זו הסיבה שהתחלנו לעבוד על הבוט, כי רצינו להסדיר את התחום - שתעבור הכשרה לפני שטבלת בקרח פעם ראשונה. כמו כל סטרטאפ חדש נכנסים שחקנים לא מוסמכים בתחום, ובעיני מי שרוצה להתנסות צריך לוודא שהוא עושה את זה אצל מישהו שיודע מה הוא עושה".