שיעור האבטלה במחצית הראשונה של חודש מאי ירד ל-5%, לעומת 5.3% במחצית השנייה של אפריל - כך פרסמה היום הלמ"ס. מדובר באחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בישראל.
אחוז המועסקים שנעדרו מעבודתם מסיבות הקשורות בנגיף הקורונה יחד עם הבלתי מועסקים, ירד ל-6.7% במחצית הראשונה של מאי לעומת 7.9% במחצית השנייה של אפריל. בתוך כך, שיעור האבטלה הרחב, עליו מסתכל בנק ישראל בעת קבלת ההחלטות,ירד לרמה של 9.6% במחצית הראשונה של מאי, לעומת 10.6% במחצית השנייה של אפריל.
נתוני המחצית הראשונה של מאי מעודדים יחסית לנתוני אפריל, אך צריך לקחת בחשבון כי נתוני המחצית השנייה של מאי ייכלולו את השפעות ההסלמה הביטחונית. השפעות אלו מוגדות כזמניות, אך בשורה התחתונה, כמעט 400 אלף איש מצויים מחוץ לשוק התעסוקה במשק. לעומת זאת, מספר המשרות הפנויות הגיע באפריל לרמה הגבוהה מזו שנרשמה מלפני המשבר - 130 אלף משרות.
נזכיר כי הוועדה מוניטרית של בנק ישראל תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה לאורך זמן, תוך שימוש במגוון כלים, ככל שיידרש, כולל כלי הריבית. זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, בהתאוששות הכלכלית.
משרד האוצר עשוי לפרסם בקרוב את התוכנית שתבוא לאחר סיום מודל החל"ת ביוני, ולפיה מחצית מימי האבטלה שנוצלו במשבר הקורונה יעמדו לזכות מי שלא חזר לשוק העבודה, בהתאם לגיל ומצב משפחתי. עם זאת, נוכח המצב הפוליטי יהיה קשה להעביר את התוכנית.
יהיה מעניין לראות אם בנק ישראל ישנה את ההתייחסות לשוק העבודה בהודעת הריבית שתפורסם היום. כלכלני ארגון המדינות המפותחות (OECD) התייחסו בדוח שהוציא היום לכלכלת ישראל, וציינו כי רמת האבטלה לא תחזור לרמתה מלפני משבר הקורונה לפחות עד 2022.