הנהלת משרד האוצר ורשות המסים דנו בימים האחרונים באיום שנשמע מצד לא מעט ישראלים, בינתיים רק ברשתות החברתיות, לפתוח ב"מרד מסים", כך נודע ל"גלובס".
בשבועות האחרונים רצה בקבוצת הווטסאפ של רואי חשבון ויועצי מס הודעה תחת הכותרת "מרד המסים", הקוראת לחברות ועסקים במשק להקטין את תשלומי המקדמות שהם משלמים על הכנסותיהם החייבות במס. זאת, בניסיון להצר את צעדי הממשלה בהובלת הרפורמה המשפטית ואולי גם מחאה על ייעוד כספי המסים שאנחנו משלמים.
ההמלצה שעלולה לסבך את העסקים
מקדמת מס הינה תשלום שכל נישום חייב לשלם על חשבון מס הכנסה על הכנסתו בשנת המס השוטפת. החישוב הסופי של החבות במס נערך על בסיס שנתי, אך הנישום - יחיד או חברה - שיש לו הכנסה, נדרש לשלם בגינה מקדמות שוטפות במהלך שנת המס. הסכום נקבע על בסיס ההכנסות שלו בשנה האחרונה שבה שילם מס סופי או על פי דו"ח שנתי שהגיש.
במידה ושולמו מקדמות מס ביתר, רשות המסים מחזירה את התשלום העודף לנישום.
"מרד מסים זה הפתרון היחיד לממשלה ההזויה הזו", נכתב בפתח ההודעה בקבוצת רואי החשבון והיועצים, שם גם ניתן הסבר ברור, צעד אחר צעד, כיצד ניתן להקטין את תשלום המס "מיידית" ולכאורה "ללא קנסות ועיצומים". זאת, באמצעות הפחתת תשלום המקדמות. לבעל העסק או החברה מומלץ בשלב ראשון "להתקשר לרואה החשבון שלך ולבקש ממנו להקטין את מקדמות המס לשנת 2023 לשבריר של אחוז, לדוגמא 0.01 אחוז מקדמות". בהמשך, הוא יכול לדווח כחוק על החזר החודשי ולשלם את המקדמה המזערית. את ההפרש בין סכום המקדמה המלא לסכום המזערי ששולם מומלץ בהודעה "להפקיד בחשבון פק״מ ייעודי" עם ריבית שנתית של 4%-5% אחוזים, ש"ייצר לנו רווחים במשך אותם חודשים".
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
בקבוצה ממליצים להגדיל את תשלום המקדמות לאחוז המקורי רק בסוף השנה ובינואר 2024 לשלם בתשלום אחד את כל ההפרש בין סכום המקדמות האמיתי שהיה צריך לשלם לזה ששולם בפועל. ואז, נכתב בהודעה: "להישאר בכיס עם רווח של הריבית שנצברה על הפיקדון ולנסוע לחופשה מפנקת - על חשבון מס הכנסה".
עם זאת, לדברי גורם ברשות המסים, ההמלצה הזאת עלולה לסבך את בעל העסק או החברה שיבחר לפעול כך בהליכי שומה אזרחיים, והוא עלול להיות חשוף לתשלום קנסות ואף להליכים פליליים. "אם פקיד שומה יזהה הקטנה לא ראויה של מקדמות ללא הצדקה, הוא יפעל להטיל קנסות ואף עלולים להיפתח הליכים פליליים נגד עסקים כאלה".
"מכירה כמה חברות שעשו זאת, אבל אין גל"
אבל הרבה לפני השאלה אם אכן ינקטו סנקציות נגד עסקים שיחליטו להקטין מקדמות, חשוב לדעת האם זה בכלל ישפיע על קופת המדינה. הערכות תקציב המדינה היו שהשנה יסתכמו ההכנסות ממסים ומאגרות ב-436.1 מיליארד שקל, אבל כמובן שמרבית התשלומים הללו מועברים למדינה בצורה אוטומטית, ואין לנו יכולת להחליט שלא לשלם אותם.
לכן, בפועל, מבחינת מערכת גביית המס והכנסות המדינה, גם אם יהיו כמה אלפי עצמאים שיפחיתו את המקדמות זה ככל הנראה לא ישפיע על המאקרו של גביית המס ועל הקופה הציבורית. בנוסף, אפילו לפי ההודעה הקוראת ל"מרד המסים", בתום שנת המס ההמלצה היא לשלם את הפער שלא שולם. גם בהנחה שעסקים רבים יבחרו להפחית את המקדמות ולשלם את הכול בבת אחת פתאום בינואר 2024, אז תירשם גבייה משמעותית וקופת המדינה כמעט לא תפגע בדיעבד.
עו"ד טלי ירון אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה, מציינת שכלל לא מדובר בקריאה למרד מסים. לדבריה, "לאור המצב הכלכלי והירידה בהשקעות, חברות צריכות לעדכן את המקדמות שהן משלמות ולהפחית אותן באופן שמשקף את המציאות הכלכלית. אני לא קוראת לזה מרד מסים. הפעילות הכלכלית בהשקעות בארץ בכלל, ובהייטק בפרט, נמצאת השנה בהידרדרות וכמות הכסף שנכנס לישראל מצטמצמת. לכן, ההמלצה ללקוח היא להפסיק לשלם ביתר את מה שממילא הוא יצטרך לבקש עליו החזר בעוד שנה. עוד לפני הדוחות של מוד'יס ואחרים, אנחנו נמצאים במצב של אי ודאות כלכלית. אם אני לא יודע מה יהיה בחברה בחצי השנה הבאה, אז אני אקטין את המקדמות למינימום. אני מכירה כמה חברות שעשו את זה, אבל בנתיים אין גל. אם זה יתפתח, תקציב המדינה יושפע מזה כבר השנה במיליארדי שקלים".
ובכל מקרה, ראשי מחאת המסים מדגישים מדובר מבחינתם במחאה חוקית. ההמלצות הן רק במסגרת החוק, והם לא קוראים לאף אחד לא לשלם מס או לבצע פעולות מלאכותיות על מנת להתחמק מתשלום מס.
לדברי שקה רומנו, בעלים של משרד רו"ח רומנו ושות', חבר ליכוד לשעבר ופעיל במחאה כיום, ומי שהקים את קבוצת רואי החשבון למען הדמוקרטיה, "עלתה סוגיה כיצד ניתן לבצע מחאת חוקית. שאלו אותנו, רואי החשבון, מה עושים, ונכנסנו למהלך הזה של הקטנת מקדמות. זה החל קצת אחרי ינואר השנה, נעצר, ועכשיו יש התעוררות מחדש של המהלך וחברות נכנסות אליו.
"מגובים בחוות דעת משפטיות"
יש כבר גל של חברות שמבקש הפחתת מקדמות?
"יש לנו נתונים על חברות גדולות שנכנסות למהלך הזה כיום. הן לא עושות את זה בצורה מלאכותית. הן נפגעות ולכן מבקשות הקטנת מס".
מספיק כדי להשפיע על הכנסות המדינה?
"זה לא בהכרח ישנה משמעותית את הכנסות המדינה. מחאת המסים היא כלי נוסף לכלים שיש להשתתפות במחאה היום. יש תרחישי אסקלציה למחאת שלא מתייחסות רק לאותן מקדמות מס. זה מחכה להמשך, אם המצב יסלים".
הכתבה עלתה באתר גלובס.