תקציב המדינה לשנת 2024 שאושר השבוע בממשלה (וטרם קיבל אישור סופי בכנסת), עומד על כ-582 מיליון שקלים – ומשקף גידול של כ-70 מיליארד שקלים בהוצאות הממשלה לעומת 2023. הגידול הנוכחי נגרם בעיקר בשל הצורך לממן את הוצאות המלחמה, והתקציב גם מגלם גירעון חזוי של כ-6.6% תוצר לשנת 2024.
בין הסעיפים המרובים של התקציב הנוכחי, יש כאלו המשפיעים ישירות על השכר ועל ההוצאות של אזרחים. גם הקיצוץ הרוחבי בתקציבים של משרדי הממשלה, ישפיע באופן עקיף על כולנו. כך, התקציב קובע למשל, שבהמשך תובא הצעת החלטה בדבר השתתפות העובדים במשק בהוצאות המלחמה, בסכום של לפחות 1.7 מיליארד שקלים בשנת 2024. הכוונה היא להפקעת יום הבראה אחד משכר העובדים, לצד ביטול סבסוד מחיר הדלק – אשר צפויים שניהם להשפיע באופן ישיר על כיסנו.
בסיוע רו"ח יורם שיפר, שותף במשרד רואי חשבון זיו, שיפר ושות', בדקנו אלו סעיפים בתקציב ישפיעו על שכר הנטו ועל ההוצאות שלנו:
השפעה ישירה על שכר הנטו
עלייה של 0.15% במס בריאות
מס הבריאות שכל אדם משלם משכרו, עולה מ-5% ל-5.15%, כלומר ב–0.15%. הצורך בהעלאת מס הבריאות מוסבר בתקציב כצורך להרחיב את שירותי בריאות הנפש, שסובלים מזה שנים מתקציב לא מספק. מלחמת "חרבות ברזל" אכן גרמה לעליה דרמטית בביקוש לשירותים אלה. על פי תחשיב משרד האוצר, העלאת מס זו צפויה להניב לקופת המדינה סכום של שני מיליארד שקלים בשנה, שאמור לקזז את הגידול שצפוי בגירעון בתקציב של השנים הבאות.
כיצד המהלך ישפיע על שורת הנטו במשכורת שלנו? לדברי רו"ח שיפר, מדובר במס שמוטל בשתי מדרגות גבייה בלבד: 3.1% לכל השכר, עד לתקרה של 60% מהשכר הממוצע במשק, ו-5% מכל שכר שמשולם מעל לגובה זה. העלאת מס הבריאות מ-5% ל-5.15%, משמעה 15 שקלים נוספים שיגרעו מכל 10,000 שקל שכר ברוטו בחודש.
מדרגות הביטוח הלאומי
עלייה של מאות או אלפי שקלים בשנה - לפי גובה השכר
מהלך נוסף הוא ביטול הצמדת מדרגות הביטוח הלאומי לאינפלציה החל מ-2025. דמי הביטוח הלאומי שמשלם העובד במשכורת החודשית שלו מחושבים לפי מדרגות, והן מתעדכנות בכל שנה בהתאם למדד (אינפלציה). מדרגה ראשונה היא על חלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע, כלומר 7,552 שקל, שבה נדרש העובד לדמי ביטוח לאומי בשיעור של 3.50%. הדרגה השנייה מתייחסת לכל חלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע, ועד להכנסה המרבית לחודש החייבת בדמי ביטוח (כלומר 49,030 שקלים נכון ל-2024), שעליו נדרש העובד לשלם 12%.
כדי לפשט את העניין, ניקח לדוגמה עובד ששכרו בברוטו הוא 10,000 שקל. כיום הוא משלם כ-498 שקל דמי ביטוח לאומי בחודש. אם השכר הממוצע יעלה בשנת 2025, והוא עולה בכל שנה גם בהתאם למדד (אינפלציה) – העובד ישלם דמי ביטוח לאומי בשיעור של 3.5% רק בהתאם לשכר הממוצע הנוכחי – 7,552 שקלים, גם אם 60% מהשכר הממוצע כבר יעמדו על 8,000 שקלים. על כל השאר, אותו עובד ישלם את השיעור הגבוה יותר, כלומר 12%.
רו"ח יורם שיפר מסביר: "יוצא כי המדרגה השנייה שבה אותו אדם משלם דמי ביטוח גבוהים יותר – התרחבה, ולכן הוא למעשה מפסיד כסף. נקבע כי מדרגות הביטוח הלאומי לא יעודכנו ב־2025 בהתאם לשיעור האינפלציה, כלומר יותר מבוטחים ישלמו דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר. הפגיעה בכיס יכולה להסתכם במאות או באלפי שקלים בשנה, כתלות בגובה השכר".
הפקעה של יום הבראה לכלל העובדים במשק
גזירה בשווי של כ-418 שקלים לעובד
גזירות נוספות על פי התקציב החדש כוללות צפי להפקעה של יום הבראה לעובדים. יו"ר ההסתדרות הודיע לפני מספר ימים, כי הסכים לכך ש"כלל העובדים בישראל יתרמו, באופן חד-פעמי, יום הבראה אחד לקרן מילואים – אשר תוקם על ידי הממשלה, לטובת טיפול באנשי המילואים ובבני משפחותיהם. הכלת הגזירה על עובדי המגזר הפרטי, מצריכה את אישורו של שר העבודה, תוך שינוי חקיקה וחתימה על צו הרחבה.
בהנחה שההליך יושלם, התקציב קובע כי ייגרע מחשבונות העובדים במשק סכום מצטבר של כ-1.7 מיליארד שקלים. על כמה כסף יצטרך לוותר כל עובד? בחודש ספטמבר האחרון שר העבודה, יואב בן צור, חתם באופן רשמי על צו להעלאת התשלום ליום הבראה אחד: מ-378 ל-418 שקלים.
הסעיפים שישפיעו על ההוצאות שלנו
המע"מ יעלה ב־1%, עשרות אלפי שקלים יותר לרוכשי הדירות
ראשית, העלאת המע"מ ב־1% החל מ־2025 (מ־17% ל־18%). מס ערך מוסף (מע"מ) מוטל על עסקה בישראל, על יבוא טובין ועל מתן שירותים, ממחיר העסקה או מהטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו. היום עומד שיעור המע"מ על 17%, ובתקציב שאושר הוא יועלה ל-18% ב-2025.
ייקור המע"מ ישפיע יותר מכל על העשירון התחתון, שייאלץ לשלם שיעור גבוה יותר מהכנסתו על מע"מ, לעומת העשירונים הגבוהים. על פי דו"חות קודמים של הכנסות המדינה, מתברר כי העשירון התחתון משלם 25% מהכנסתו למע”מ, בעוד שהעשירון העליון מפנה למיסוי זה רק כ־5% מהכנסתו.
רו"ח שיפר מסביר: "'עניי ישראל' לא ישלמו יותר כסף למע”מ מהעשירים, אבל הכסף שיוצא מכיסם מהווה שיעור גבוה יותר מהכנסתם, לעומת בעלי ההון. במקביל, ידוע ששיעור ההוצאה על מזון בקרב העשירונים הנמוכים הוא גבוה יותר מהשיעור המקביל בקרב העשירונים העליונים. לפי דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת, ב-2023 חיו 2.6 מיליון בני אדם בישראל בעוני, ומהם 1.2 מיליון ילדים.
על פי חישוב הארגון, קו העוני האלטרנטיבי שמייצג את עלות הקיום המינימלית בישראל, עומד על 5,107 שקלים בחודש לאדם, ו-12,938 שקלים בחודש למשק בית ממוצע (2 מבוגרים ו-2 ילדים). עלות הקיום הנורמטיבית עומדת על 8,259 שקלים לאדם בחודש או 21,143 שקלים בחודש, למשק בית ממוצע. בשורה התחתונה – העלאת מע"מ באחוז, צפויה להגדיל את הוצאות התא המשפחתי דווקא לאוכלוסייה זו במאות עד אלפי שקלים בשנה, או שהם ייאלצו לצמצם את הצריכה".
בנוסף, העלאת שיעור המע"מ צפויה להשפיע גם על רוכשי הדירות, טוען רו"ח שיפר – מאחר ותשלומי המשכנתא אינם כוללים מע"מ. הוא מסביר: "לא מעט קונים רכשו דירות במבצע שלפיו, חלק גדול ממחיר הדירה ישולם במועד האכלוס. אם מחיר הדירה יושפע מעליית המע"מ, מדובר בתוספת שעשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים, אשר אותם יידרשו לשלם רוכשי הדירות".
התייקרות הבנזין
עלייה של מאות שקלים בשנה לבעלי רכבים
לכאורה בעקבות הפחתת השימוש בדלקים מזהמים, אשר מופיעה בתקציב, עלה בין היתר מחיר הדלק ב-1 בינואר 2024 ל-7.22 שקלים לליטר – כלומר עלייה של 28 אגורות לעומת העדכון הקודם (עלייה של כ- 4%). העיקרון של הפחתת השימוש בדלקים מזהמים, לא מנע משר האוצר סמוטריץ' להימנע מייקור הדלק לאורך 2023 – ולכן נדרשה כעת התייקרות משמעותית.
בכמה עלייה זו תייקר את עלות השימוש ברכב? ניקח לדוגמה רכב שגומע מידי שנה מרחק של 15 אלף קילומטר, שזה היקף נסיעה נמוך יחסית, כאשר הצריכה הממוצעת עומדת על 15 קילומטר לליטר. לאחר התייקרות זו, בעלי הרכב ישלם מידי שנה סכום של 7,220 שקלים. קודם לכן, הוא שילם 6,940 שקלים – כלומר מדובר בפער של 280 שקלים.
העלאת מסים לבעלי רכב חשמלי
מס הקנייה על רכב חשמלי יעלה ב-10%
במסגרת התקציב לא נראה שיש עידוד למעבר למכוניות חשמליות. מס הקנייה על רכב חשמלי יעלה בינואר 2025 ל-45%, בעוד שכיום הוא עומד על 35%. זאת כאשר בתקציב שאושר התמתנה הגזרה, כי בהצעה המקורית היה אמור מס הקנייה לעלות בינואר 2025 ל-50%. עם זאת, בינואר 2026 יעלה מס הקנייה על רכב חשמלי מ-45% ל-52%, כשבמקור היה אמור המס לעלות מ-50% ל-57%. בינואר 2027 יעלה מס הקנייה על רכב חשמלי ל- 60% (במקום 65% שהיה בהצעה המקורית).
בנוסף, יוטל מס נסועה בסך 15 אגורות לקילומטר, שאותו ישלמו בעלי רכב חשמלי מינואר 2026. בשורה התחתונה, נראה שאזרחי ישראל אכן יצטרכו להיכנס מתחת לאלונקה של מימון המלחמה. אפשר להסכים שהיה הוגן יותר לדרוש זאת, אם הממשלה הייתה תורמת לכך באמצעות ביטול משרדים שאינם נחוצים בעת הנוכחית, לצד הפחתה משמעותית יותר של הכספים הקואליציוניים.