אתם כנראה מכירים את השמות דנה עזריאלי, בני הדודים עידן וליאורה עופר, עפרה שטראוס או שרי אריסון. כל אלה ירשו מהוריהם את השליטה בחברות ענק בישראל, שבחלק מהמקרים גם נושאות את שם המשפחה.

אבל תבחנו את עצמכם, האם אתם מכירים את השמות גיא שמיר, חזי דמרי, רון רוטר, מורן ויזל, מורן ממרוד לביאד, ינון חג'ג', נחום אטרקצ'י, דניאל נמרודי או נמרוד בורוביץ'? תדעו לזהות אותם ברחוב? מדובר בשורה של צעירים, רובם בגילאי 35 ויותר, שמסומנים כיורשים של אימפריות עסקיות בישראל שנסחרות בשווי של מיליארדי שקלים. הללו נכנסו בשנים האחרונות לתפקידי ניהול בכירים בחברות הציבוריות שבשליטת הוריהם, בדרך כלל בשכר מעורר קנאה שעלותו השנתית מגיעה ליותר ממיליון שקל. בהמשך, הם מיועדים כנראה להוביל אות אותן חברות.

הבן שמקבל שכר גבוה מאביו

קחו לדוגמה את נבו גל. בשנת 2017, כשהוא בן 32, גיל שבו רבים עדיין מחפשים את דרכם המקצועית, הוא הצטרף לחברת התיירות והנדל"ן איסתא שבשליטת אביו, אחישי גל (המחזיק 31% מהמניות) בתפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי. היום הוא כבר משמש כמשנה למנכ"ל ויו"ר החברה הבת איסתא נכסים.

לחברה הוא הצטרף אחרי ששימש סמנכ"ל בחברת הביטוח איילון, וקודם לכן היה מנהל יחידת התכנון האסטרטגי במגדל ביטוח. על נסיקת הקריירה שלו בחברה שבשליטת אביו יכול להעיד עוד נתון: זינוק של מאות אחוזים בעלות השכר שלו בתוך שנים בודדות.

כך, בשנה שהצטרף לאיסתא קיבל גל ג'וניור שכר בעלות של כ־910 אלף שקל. בשנת 2022 השכר עמד כבר על 2.7 מיליון שקל ובשנת 2023 הוא נהנה מעלות שכר של יותר מ־4 מיליון שקלים - יותר מאביו, המשמש כמנכ"ל החברה. אגב, מדובר בעלות שכר הגבוהה משל מנהלי הבנקים בישראל (למעט מזרחי טפחות).

 

 

מדובר בנתון חריג גם ביחס לזה של "בנים ממשיכים" אחרים המשמשים בתפקידים דומים לשלו. חלקם ותיקים ממנו בתפקיד, ושווי השוק של החברות שבשליטת הוריהם גבוה משמעותית מזה של איסתא.

מי שתופס את המקום השני מבין "הבנים של", הוא יורש אימפריית האופנה קסטרו, רון רוטר, עד לאחרונה מנכ"ל החברה (שמקים כיום עבורה פעילות בארה"ב). עלות שכרו בחברה עמדה אשתקד על 2.3 מיליון שקל.

במקומות גבוהים מבחינת תנאי ההעסקה ניתן למצוא גם את גיא שמיר, המשנה למנכ"ל חברת ההחזקות מבטח שמיר, שהקים ומוביל אביו מאיר, שעלות העסקתו עמדה על 1.64 מיליון שקל ואת דניאל נמרודי, בנו של עופר נמרודי ששולט בקבוצת הנדל"ן הכשרת הישוב ומשמש בה כמנכ"ל חברה בת וסמנכ"ל נכסים (1.4 מיליון שקל).

לעומת כל אלה, שתי הנשים ברשימה קיבלו שכר בעלות נמוכה יחסית אשתקד: מורן ממרוד לביאד, בתו של בעלי חברת המזגנים תדיראן וסמנ"כלית אסטרטגיה בחברה (980 אלף שקל) ויפית אטיאס, בתו של רמי לוי וסמנכ"לית שיווק ברשת המזון (450 אלף שקל). עם זאת, האחרונה צפויה לשדרוג של 40% בשכרה.

"תופעת הבן או הבת הממשיך או ממשיכה היא רחבה בחברות הנסחרות בבורסה בת"א ובישראל בכלל", אומר עו"ד ירון קופפר, שותף במשרד עו"ד מיתר, שמכיר מקרוב את הסוגיה וליווה בעצמו מעבר בין־דורי בחברות שונות. "מהניסיון שלנו כמעט בכל עסק רואים שאיפה של ההורים להכניס את הילדים פנימה. הללו רואים בעסק המשפחתי שיצרו חלק מהמורשת שלהם, הם בנו אותו, השקיעו בעסק את החיים שלהם ונראה להם טבעי ונורמלי שהילדים הם אלה שימשיכו אותם. בדרך כלל הילדים מצטרפים לחברה בסוף שנות ה־20 או תחילת ה־30 לחייהם".

רו"ח אמיר שני, שותף במערך הייעוץ העסקי של משרד רואי החשבון KPMG בישראל מוסיף כי "לרוב, הילדים נכנסים לחברה המשפחתית אחרי תואר ראשון ולעיתים לאחר תואר שני במנהל עסקים בחו"ל".

מבחינת התפקיד שיקבלו יכולים להיות מסלולים שונים: "בהרבה מקרים נותנים לדור ההמשך להתחיל מלמטה, 'מהשטח'. במקרים אחרים מנסים לשלב אותם באמצעות תפקדי רוחב משמעותיים כמו מנהל פיתוח עסקי, ואחר כך סמנכ"ל או מנהל חדשנות. אלה תפקידים שיאפשרו להם היכרות רחבה עם הפעילות של החברה". הוא מוסיף כי במקרים אחרים, "הילדים מתחילים בתפקיד או שניים בחברות אחרות כדי להרחיב את סל הכלים שלהם, כשהמטרה היא להכשיר אותם לתפקידים בכירים בארגון, לאו דווקא מנכ"לים, אלא יו"ר דירקטוריון למשל.

"לרוב המטרה היא לערב את דור ההמשך בליבת העסקים, כולל בקשר עם לקוחות או ספקים מהותיים. קשר כזה לא נבנה ביומיים ולכן חשוב לעתים לשלב את הילדים גם בתהליכים אלה".

יפית אטיאס (צילום: רן יחזקאל)
יפית אטיאס, בתו של רמי לוי. השכר אמור לקפוץ ב-40 אחוז | צילום: רן יחזקאל

עו"ד קופפר ממיתר מסביר שהמצב הכי "קל בהעברה הבין דורית הוא כשחלק מהילדים לא רוצים להצטרף לעסק המשפחתי ויש ממשיך טבעי. המורכבות עולה כשיותר מילד אחד רוצה להשתלב בעסק. לפעמים גם האישה, החתנים והכלות משתלבים, והסיפור הופך מורכב עוד יותר. במקרה כזה, ויש לא מעט דוגמאות, עלולה להתפתח מלחמת עולם.

"כשמכניסים לחברה הרבה ילדים זה מתכון לבעיות. האתגר הכי גדול של המשפחות הוא איך לייצר היררכיה בקרב הדור הממשיך, שכן כל אחד רוצה למשוך לכיוון אחר".

בעיה נוספת לדבריו היא "כשיש ילד פחות מוכשר לתפקיד ואני רואה את זה לא מעט. אם יש שלושה ילדים ואחד פחות מוכשר, איך אתה יכול להסביר לו את זה?. במקרה שכזה נוצר ניגוד עניינים מובנה ומתח בין טובת העסק לטובת המשפחה".

הטבות חריגות נבלמות ע"י המוסדיים

הבורסה בתל אביב ידועה כ"משפחתית" במיוחד. נסחרות בה לא מעט חברות שבהן מועסקים רבים מבני משפחת הבעלים. חלק גדול מהן פועלות בתחומי הנדל"ן וקמעונאות המזון. הללו נושאות כאמור לא פעם את שם המשפחה השולטת: "דמרי", "פרשקובסקי", "צרפתי", "יוחננוף", "רמי לוי", "חג'ג'" או "פוקס־ויזל".

על השאלה מדוע גופים מוסדיים מאשרים את המינויים של קרובי המשפחה, שכן לא מדובר בהכרח במנהלים טובים או זולים יותר, טוען ירון קופפר ממשרד מיתר כי "המוסדיים שמשקיעים בחברות משפחתיות מבינים שחלק מהרעיון בהן זה העסקת בני משפחה, ושיש בזה גם יתרונות. כשמביאים עסקאות בעלי עניין לאישור, והן סבירות, המוסדיים בדרך כלל מאשרים. אבל בהחלט ראינו בעבר גם ניסיונות להביא עסקות בלתי סבירות, וראינו התנגדויות מצד המוסדיים".

גורם בשוק מוסיף כי "מאחר שהכל שקוף ופומבי בהתאם לחוק, החברות הציבוריות מקפידות על שכר הוגן ולא מופרך. למשל, השכר של רון רוטר בקסטרו סביר בהחלט ונמצא בתוך הבנצ'מרק ביחס לתפקידי מנכ"ל דומים בחברות אחרות.

"מעבר לכך, בגלל הצורך בדיווח, החברות מקפידות לתת שכר לבן המשפחה בהתאם לדרגה והתפקיד שלו. השוק ער לנושא התגמול של ילדי בעל השליטה והגופים המוסדיים יכולים לעצור את זה, כמו שקרה למשל אצל אוראל לוי, בנו של יוסי לוי, מבעלי בית ההשקעות מור". נזכיר כי באותו מקרה, בית ההשקעות התכוון לממן את לימודי ה־MBA של הבן לוי בלונדון בהיקף של 171 אלף שקל. לאחר ביקורת נוקבת שנמתחה בתקשורת הכלכלית, היוזמה נבלמה.

עוד מקרה מהשנים האחרונות שבו בוטלה הטבה חריגה התרחש ביצרנית סוכריות הגומי ותוספי המזון טופ גאם שביקשה לאשר אופציות בשווי של כמיליון שקל לשני ילדיו של אחד מבעלי השליטה בחברה, למרות שלא שימשו כנושאי משרה בה.

מקרה קיצוני אף יותר שנבלם על ידי המשקיעים התרחש בחברת כנפיים (לשעבר בעלת השליטה בחברת התעופה אל־על), שביקשה לרכוש מידי בנם של בעלי השליטה, בני הזוג דדי ותמי מוזס בורוביץ', את חברת התיירות שהקים תמורת כ־10 מיליון שקל.

האם הקידום המשפחתי פוגע בחברה?

האם איכות הניהול של החברות נפגעת כתוצאה משילוב הילדים חברות המשפחתיות? רו"ח שני מ־KPMG דוחה את האפשרות הזאת. לדבריו, "במרבית החברות המשפחתיות הגדולות בישראל רואים שילוב של הנהלה מקצועית עם בני משפחה בתפקידים שונים בארגון, לאו דווקא כמנכ"ל. כך שיש איזון בין שילוב דור ההמשך לבין מעורבות של מנהלים שכירים".

במחקר שאסף 108 מחקרים קודמים שנערכו ב־42 מדינות בין השנים 1981 ל־2012, נמצא כי חברות משפחתיות נחשבות שמרניות יותר, ונוטות להשקיע פחות בחדשנות. עם זאת, כשהן מאמצות טכנולוגיות חדשניות, הן עושות זאת ביעילות גבוהה יותר ומתרגמים אותן לתפוקה וביצועים טובים יותר.

הכתבה המקורית התפרסמה באתר גלובס