יותר משישה שבועות אחרי התקפת הטרור של חמאס בדרום הארץ והמלחמה שנפתחה בעזה, גברו בימים האחרונים הדיווחים על סיכום על עסקה לשחרור חטופים ישראלים. העסקה המסתמנת כוללת לפחות חמישה צדדים - ישראל, ארה"ב, חמאס, קטר ומצרים - שכולם היו מעורבים בשבועות האחרונים במשא ומתן, במקביל למאמץ הצבאי הישראלי המתנהל בעזה. במסגרת ההסכם ישוחררו 50 חטופים ילדים ונשים וכן אזרחים זרים (ללא אזרחות כפולה), בתמורה לתקופת הפסקת אש זמנית שתמשך ארבעה ימים. במקביל, ישראל תשחרר מאות אסירות וצעירים פלסטינים עצורים. 

מי שהובילה את המגעים מהרגע הראשון הייתה קטר, המדינה המפרצית שהפכה למעורבת עמוקות ברצועת עזה בשנים האחרונות. כל הפרטים לגבי הדינמיקה של קטר בעסקה המסתמנת, מי מעורבים בה - ומה המשמעות האזורית שלה:

כיצד הפכה קטר למתווכת הראשית בעסקת החטופים?

כבר מהיממות הראשונות שאחרי טבח חמאס בדרום הארץ ב־7 באוקטובר, החלו גורמים קטריים לדבר על כך שהם מעורבים בניסיונות תיווך בין הצדדים, בניסיון להביא לשחרור חטופים ישראלים ולהרגעת המצב. אחרי איראן, קטר נחשבת למדינה בעלת הקשרים הטובים ביותר עם ארגון הטרור: בכירי חמאס מתארחים בתנאי פאר בבירת המדינה דוחא, נציג קטר ברמאללה היה אחראי להעברת מאות מיליוני דולרים מדי בחודש לטובת ממשל חמאס בעזה (באישור ישראלי ואמריקאי) והמדינה מתהדרת ביכולותיה הדיפלומטיות לתווך בסוגיות רגישות ובין אויבים מרים.

כיצד הבשילה הדרך לעסקה?

פחות משבועיים אחרי ה־7 באוקטובר, הקטרים כבר העלו הילוך, יצאו לתקשורת הבינלאומית, והכריזו כי עסקה הומניטרית היא "עניין של ימים אחדים". דובר משרד החוץ מג'יד אל־אנסרי הבהיר בכמה ראיונות בתקשורת הבינלאומית כי הוא "אופטימי מאוד" וכי המדינה המפרצית עמלה על גיבוש מנגנון שידאג לשחרור חטופים "מכל הלאומים".

גם ראש מממשלת קטר, המכהן במקביל כשר החוץ, הפגין מעורבות בנושא. כמה ימים לאחר מכן, הקטרים הבהירו כי שחרור שתי האזרחיות האמריקאיות יהודית ונטלי רענן ב־20 באוקטובר הייתה "סנונית ראשונה" ומעין בדיקת כלים, כדי לראות שמנגנון השחרור דרך הצלב האדום עובד. יומיים לאחר מכן שוחררו גם שתי חטופות ישראליות קשישות, יוכבד ליפשיץ ונורית קופר.

עם זאת, בשלב זה נכנסו המגעים לקשיים. לפי הקטרים, הדבר נבע מכניסת צה"ל לרצועת עזה ומתוך הבנה בצד הישראלי, לפי הדיווחים, כי חמאס מנסה למנוע פעולה קרקעית בעזרת "טפטוף" של שחרור חטופים לאורך זמן רב. הנציגים הרשמיים של קטר הזהירו כי התמרון הקרקעי "יקשה מאוד" על העסקה, והמגעים התנהלו מאז באטיות, במשך השבועות האחרונים. בזמן זה, האמריקאים שלחו לאזור שליח מיוחד לנושא, ישראל שיגרה את ראש המוסד לקטר, והדיונים התנהלו והופסקו על ידי הצד הפלסטיני שהעלה דרישות שונות. ביום שלישי אמר מנהיג חמאס איסמעיל הנייה כי עסקת השבויים "קרובה".

האם מדובר בהישג לקטר?

אחרי שעמדה בפני ביקורת על כך שהיא מארחת את בכירי חמאס ואף שותפה בעקיפין למעשי הרצח הברבריים, העסקה המסתמנת מבססת את מעמדה של קטר כשחקנית "חיובית" במלחמה הנוכחית. "אין ספק שמדובר בהישג עבור קטר", אומרת ד"ר מורן זגה, חוקרת מדינות המפרץ מאוניברסיטת חיפה. "מדובר אף בהישג כפול: גם בהצגה לעולם של הכישורים הדיפלומטיים שלה כמתווכת, כולל יכולת לנהל שחקן 'לא רציונלי' כמו חמאס, וגם בתרומה שלה לפן ההומניטרי של שחרור חטופים, תוך ניסיון לאזן את התדמית השלילית שדבקה בה". לדברי אריאל אדמוני, דוקטורנט החוקר את קטר באוניברסיטת בר־אילן, העסקה "מראה ומוכיחה את יכולתה לתווך. אבל מבחינת קטר, כל עוד הם מדוברים ומכתיבים את סדר היום, זה גם הישג בפני עצמו".

מה העמדה הרשמית של קטר כלפי ישראל?

את מאמצי התיווך ליוותה קטר בשורת התבטאויות חריפות נגד ישראל. לדברי אדמוני, "כבר מתחילת המלחמה, קטר הייתה ביקורתית כלפי ישראל והכריזה עליה מבחינה ציבורית כ'אחראית היחידה' למה שהתרחש ב־7 באוקטובר. ככל שמספר ההרוגים בעזה עלה, החלו מנהיגיה להשתמש ברטוריקה של 'פשעי מלחמה' ו'רצח עם', בייחוד בשבועיים האחרונים".

לדברי ד"ר זגה, העמדה הקטרית הייתה חריפה, אך ראשי המדינה הקפידו גם לא לומר דברים מסוימים. "מצד אחד, היו אמירות לעומתיות ותוקפניות נגד ישראל, שטוענות ל'רצח עם' ול'טיהור אתני' מצד הדרג הבכיר ביותר, כולל ראש הממשלה. לכך הצטרפו גינויים רבים על תקיפות מוסדות ציבוריים ברצועת עזה כמו בתי ספר ובית השגריר שלה. בנוסף, קטר קראה לקהילה הבינלאומית להכיר באחריות של ישראל למה שהיא מכנה 'פשעי מלחמה' ו'פשעים נגד אזרחים'".

"אבל מצד שני", היא מוסיפה, "קטר שומרת על המרחב הדיפלומטי שבתוכו מתנהל הקשר הבילטרלי עם ישראל בפועל. חשוב לציין בהקשר זה שקטר אינה מציעה במפורש צעדים מדיניים משמעותיים נגד ישראל כמו סנקציות או צעדים משפטיים".

כיצד זוכה קטר ללגיטימיות בינלאומית למרות קשריה?

המדינה המפרצית, שהיא יצואנית הגז הגדולה ביותר עולם, השכילה להשתמש בקרן העושר שלה (שבה כחצי טריליון דולר) כדי להפוך למעצמת "כוח רך" שמשקיעה בערוץ התקשורת אל־ג'זירה, בכדורגל ובעסקים אירופיים, ובמקביל בנושאים דיפלומטיים. היא מארחת בשטחה, קרוב מאוד לאיראן, את בסיס הפיקוד המרכזי של ארה"ב, אך באותה מידה תמכה פיננסית בדאעש, באל־קאעדה ובחמאס.

בשבועות האחרונים היא זכתה לשבחים מצד הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן ושר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן על "התפקיד הבונה" שהיא מילאה בניסיון לגבש עסקת שבויים, וגם מצד ראש המל"ל בישראל, צחי הנגבי. נציגים ישראלים רמי דרג ביקרו בה בעבר, ובשבועות האחרונים ביקר בה גם ראש המוסד. עוצמה זו מאפשרת לה להבטיח את האינטרסים שלה בתור מדינה התלויה במעצמות רבות לטובת יצוא גז ושגשוג כלכלי. היא תיווכה, למשל, בין איראן לארה"ב בנוגע לשחרור אמריקאים שהוחזקו בטהרן, בין רוסיה לאוקראינה בנוגע לשחרורו ילדים שנחטפו לרוסיה ועוד.

מי היו מעורבים במשא ומתן מצד הקטרים?

תפקיד מרכזי, לפי הדיווחים, מילא ראש הממשלה מוחמד בן עבדאלרחמן בן ג'אסם אל־ת'אני, בן 42, המכהן במקביל כשר החוץ והיה מעורב בעבר במקרי משא ומתן. ביום שלישי יצא ראש הממשלה הקטרי למסע דילוגים, הכולל עצירה בבריטניה וברוסיה. כלי התקשורת בדוחא דיווחו כי הדבר נעשה "כדי לקדם הפסקת אש בעזה". יממה לפני כן אמר במסיבת עיתונאים לצד נציג האיחוד האירופי ג'וזפ בורל, כי ישנם "הבדלים מינוריים בלבד" בין הצדדים בנוגע לעסקת החטופים.

מחמד אל־ח'וליפי, שר במשרד החוץ הקטרי, גם הוא נחשב למתווך ראשי ומי שלוקח חלק בשיחות עם כל הצדדים. גם דובר משרד החוץ הקטרי ד"ר מג'אד אל־אנסרי נחשב למי שהיה בסוד העניינים. מומחים מזכירים גם כי שר הפנים והאחראי על ביטחון הפנים באמירות, חליפה בן חמד אל־ת'אאני היה מעורב במשא ומתן וכן ראש הדיוואן של אמיר קטר, סעוד בן עבדאלרחמן אל־ת'אאני.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס