נוכח המצב הכלכלי הקשה בישראל והגירעון העמוק הצפוי בתקציב, בודקת הממשלה מספר יוזמות, גם כאלה שנפסלו בעבר על הסף, כדי להעשיר את הקופה המתדלדלת. אחת היוזמות הוא מס ירושה ו/א או מס עיזבון, שחל בישראל בעבר. האם זה הזמן לחדש את יישום המס?
האם מס ירושה ומס עיזבון בישראל הוא הפתרון לצמצום הגרעון?
על רקע הגרעון המתמשך בתקציב המדינה, העלויות הכלכליות הצפויות למלחמה, ברשות המסים ממשיכים לבחון אפשרויות להעלאת מסים. אחת האפשרות שנבדקת כיום וגם בעבר היא תחייתו מחדש של מס עיזבון ומס ירושה. לפי הערכות, גבייה יעילה של המס, ללא תכנון מס אגרסיבי נגדי, עשויה להעשיר את קופת המדינה ביותר ממיליארד שקל בשנה.
מהו מס ירושה ומהו מס עיזבון?
מס עיזבון הוא מס שמוטל על נכסים שאדם מוריש לאחר לכתו, המס חל על המוריש ונכסיו ולא על היורשים שלו, ולא תלוי בקרבה משפחתית או היקף הירושה המועבר.
מס ירושה, לעומת זאת, חל על היורש, וברוב המקרים בעולם שיעור המס תלוי במידת הקרבה המשפחתית האישית בין המוריש ליורש, ובחלקו של היורש מסף הירושה. בכדי למנוע תכנוני מס, במדינות בהם חלים המיסים כאמור, לרוב חל גם מס על מתנות בין קרובי משפחה בעודם בחיים.
מה קורה בעולם?
במדינות רבות באירופה קיים מס ירושה ו/או מס עיזבון, והמדינות הבולטות שבהן הן ארה"ב, צרפת, בריטניה, אירלנד, גרמניה, הולנד איטליה ועוד. ברוב המדינות נקבע סכום רף מינימלי ממנו אין חבות במס, ומעליו יש חבות במס בשיעורי מס החל מ 10% ועד כ– 50%.
מה קורה בישראל?
בישראל מס עיזבון היה קיים משנת 1950 עד לשנת 1981 ומאז בוטל. מס ירושה לא חל ולכן ככלל אין גם מס על מתנות בין קרובים, בהינתן שהמתנה ניתנה בתום לב ולא בכדי להתחמק ממס. במדינות נוספות בעולם בוטלו מסים אלו. בין השנים 2000 – 2010 בוטל המס בין היתר במדינות כמו פורטוגל, שבדיה, רוסיה, הונג קונג, אוסטריה ועוד.
הנימוקים בעד קיומו של המס
לדעת רבים מדובר במס שמצמצם את פערי אי השוויון בין מעמד עשיר, בעל הון ונכסים, לבין מעמד סוציו- אקונומי נמוך יותר, ויכול לצמצם את הפערים חברתיים הגדולים בישראל, מדינה בה ישנן כמה משפחות עושר ששולטות במשק. כמו כן, גביית מס שכזה יכולה מאוד להגדיל את הכנסות המדינה ממסים, בעיקר על ידי גביית מס מאוכלוסייה שעל פניו יכולה כלכלית לשלם מס זה.
נימוק משמעותי נוסף הוא שמדובר במס שלא מוטל על פעילות עסקית המייצרת תפוקות והכנסות, ולכן קיומו של המס לא יפגע בהתפתחות הכלכלית במשק ובמדינה. לפי הערכות שפורסמו בפברואר 2022 על ידי כנסת ישראל ומרכז המחקר והמידע, אודמן ההכנסות ממס עיזבון נע סביב 4 מיליארד שקלים (בשיעורי מס הנעים בין 5%-10%).
הנימוקים נגד קיומו של המס
אוכלוסייה עשירה היא לרוב אוכלוסייה שנעזרת במיטב יועצי המס בכדי לבצע תכנון מס חוקי כלכלי, במטרה להקטין חבות מס, ולכן עולה החשש שקיומו של מס שכזה יפרנס את מיטב היועצים בכדי למצוא פתרונות להקטנת המס, דבר שיוביל לגביית מס מופחתת. בנוסף, קיומו של מס שכזה יכול להביא לכן שכספים ונכסים יועברו למדינות ללא מיסוי ירושה. חשש נוסף הוא שאוכלוסייה עשירה מחוץ לישראל תמנע מלעלות ארצה עקב קיומו של מס כזה.
מה הסיכוי שממשלת ישראל תקדם מס ירושה או עיזבון?
להערכתי הסיכוי לכך אינו גבוה. בישראל יש קבוצות אינטרס בעלות עוצמה שצפויות להתנגד לחוק, ובמצב הפוליטי הקיים, כשהממשלה לא נהנית מאמון רב בציבור, היא תתקשה לקדם צעד מעורר מחלוקת ומשמעותי שכזה. מעבר לכך, טרם הוכח מעל לכל ספק נחיצותו ותרומתו של המס לכלכלה הישראלית. מצד שני, ממשלה ששואפת לשרוד בכל מחיר עשויה לקדם צעדים לא צפויים, גם כחלק מספין שימנע עיסוק מעמיק בנושאים כלכליים בוערים יותר, או כהכנה ופשרה להעלאה או הורדה של מסים אחרים.
לסיכומו של דבר, מבורך שנושא זה עולה לדיון, משום שהוא בעל חשיבות לגבי המדיניות הכלכלית אותה מדינת ישראל רוצה להנהיג. בעולם כלכלי מורכב אין פתרונות קסם ומי שסבור שגביית מס כזה או אחר תפתור את הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל מקצה לקצה, כנראה חוטא באופטימיות יתר.
יניב אנג'ל, שותף מנהל מחלקת המיסוי ב-AUREN ישראל