חופשת הקיץ בעיצומה ובמקומות העבודה ברחבי הארץ ניתן לפגוש את הנערות והנערים שמנצלים את החופש כדי להרוויח כסף ולרכוש לראשונה בחייהם ניסיון תעסוקתי. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, כ-258 אלף בני נוער עבדו לפחות יום בחודש בשנת 2022. מרביתם - כ-170 אלף - עבדו חודש אחד לפחות בתקופת הקיץ. העבודה הראשונה היא בדרך כלל לא במשרה חלומית, אבל היא הזדמנות להתמודד לראשונה ענייני שכר ומשא ומתן, התנהלות מול לקוחות וגם לעשות טעויות וללמוד מהן להמשך הקריירה.
ג'ף בזוס, מייסד אמזון, סיפר כי עבד לראשונה כנער בעמדת הגריל של מקדונלדס, ברק אובמה החל את דרכו בשוק התעסוקה בסניף של רשת הגלידריות האמריקאית בסקין-רובינס בהונולולו ומייקל דל, מייסד דל טכנולוגיות, סיפר כי בהיותו בן 12 שטף כלים במסעדה סינית. גם בכירי המשק הישראלי עשו דרך ארוכה מעבודות לא זוהרות במיוחד ועד לפסגה.
מהפעלות יום הולדת לניהול קרן גידור
לפני כחצי שנה מונתה הילה טל, לשעבר מנהלת סיכונים ראשית בהפניקס בית השקעות (אקסלנט), למנכ"לית קבוצת רימון קרנות גידור. אלא שאת כישורי ניהול העסק שלה טל כלל לא רכשה בשדה הפיננסי, היא למדה אותם כשהתנסתה בגיל 16 בהקמת עסק הפעלות בימי הולדת. "אני בת להורים שעזבו את לוב בעקבות הפרעות והגיעו ארצה חסרי כל, אנו 4 בנות והם דאגו שיהיה בביתנו בחולון כל מה שצריך. בכל זאת, מגיל 16 החלטתי שאם אני רוצה מעבר - למשל לעשות רישיון נהיגה - אני צריכה לפרנס את עצמי", מתארת טל. "תחילה עבדתי בגלידה ואז התחלתי לעשות הפעלות לימי הולדת בימי שישי יחד עם חברה".
יתכן מאוד שעדיין לא ידעה את המונחים המקצועיים, אבל לטל כבר היתה תוכנית עסקית של ממש. "עבדתי מתוך תפיסה של יעילות, תכננתי את הפעילות שלנו כך שנצליח לפרסם ולקנות אביזירים להפעלות ועדיין נעשה 30-40% רווח", מספרת טל. "קראנו לעסק שלנו צח וקוק - ביחד זה צחקוק והחלטנו לפרסם אותו בכל אזור בת ים, חולון וראשון במקומנים שחולקו לתיבות הדואר. אני זוכרת שהמודעה במקומון עלתה לנו 35 שקלים. על מנת לקבוע את מחיר ההפעלה בדקנו מה המתחרים לוקחים והבנו שהטובים ביותר לוקחים 250 שקלים להפעלה, אז החלטנו כמחיר היכרות לקחת 100 שקלים. ההורים והילדים היו מרוצים והזמינו אותנו למסיבות נוספות".
עם שחרורה מהצבא עבדה טל בחברת הפקות. אלו היו ימיה הראשונים של הטלוויזיה המסחרית בישראל. זכור לה במיוחד יום עבודה שהשתבש. "הגעתי עם צוות צילום למוזיאון ישראל בירושלים בתיאום מראש, אך האדם שדרכו הוצאנו את האישור לא היה", משחזרת טל. "הנציג שפגשנו שם לא נתן לנו להיכנס ואמר לנו להגיע ביום אחר. אני בתור 'ילדה' חשתי בכישלון מוחלט. פה למדתי שני שיעורים חשובים: הראשון הוא להתמודד עם אתגרים דרך יחס אישי - נכנסתי לחדר של אותו מנהל ודיברתי איתו בגובה העיניים וסיפרתי לו שזו העבודה הראשונה שלי ואני בה רק חודשיים, שטיפלתי באישורים מראש שאם ישלח אותי משם אספוג אישית את הנזק; השיעור השני שלמדתי הוא על החשיבות להוקיר תודה - דאגתי להוציא מכתב תודה למנהל של אותו נציג שסייע לי והוא זוכר את זה עד היום. בעבודה עם הצוות למדתי גם שחשוב לחבר את כל חברי הצוות למשימה על מנת שכל אחד ירגיש מחויב בתחומו להצלחתה".
טל סבורה שעבור צעירים כיום שוק העבודה שונה מבימים שבהם היא החלה את דרכה. "כיום לא מספיק להיות טוב, צריך לפתח מומחיות", היא מסבירה. "כל אחד צריך לזהות מה החוזקות שלו ולהדגיש אותן, זהו מסר שאני מעבירה גם לבנות שלי - אחת משרתת בצבא והשנייה תלמידת תיכון. הבנות שלי לא צריכות לעבוד למחייתן אבל אני מעודדת אותן לעבוד על מנת שיהיה להן חופש כלכלי וכדי שיקבלו תפיסה של ניהול תקציב, אם לא רוכשים את הכלי הזה לפני היציאה לחיים הבוגרים זה מאוד מורכב". לטל יש טיפ לנערות ונערים שנכנסים כעת לעולם העבודה: "בתחילת דרכי בפיננסים הייתי רפרנטית ניהול סיכונים, תפקיד לא עסקי ובכל זאת הקפדתי לקחת חלק ולהשפיע על פרויקטים עסקיים. לתוך כל תפקיד, גם אם קטן, חשוב להביא מהיצירות והחשיבה שלך ולחתור להשפיע. זה אותו הכוח שמניע מנכ"ל - רצון להשפיע".
"לימדתי את עצמי לתקן מזגנים"
יאיר קפלן, מנכ"ל בנק ירושלים, היה פעיל בצופים כנער. אחרי הלימודים ובחופשות הקיץ הוא עבד במגוון עבודות. בקיץ שבין כיתה י' ל-י"א עבד בתחזוקה במלון בגוש קטיף. "הפכתי את עצמי למומחה לתיקון מזגנים במלון", הוא מתאר. "עבדתי שם יחד עם ערבים מחאן יונס ובזמנו (סוף שנות ה-80) היו יחסים טובים והם דיברו עברית".
בהזדמנויות אחרות ביצע עבודות משרדיות בבית המרקחת של בית החולים שערי צדק, שם עבדה אימו כחשבת שכר. "באחד הימים הבחנתי שיש לאחת התרופות ביקוש עצום, שאלתי את הרוקח והוא סיפר לי שאין בה כלום ומדובר באפקט פלצבו", מתאר קפלן. "למדתי מזה לא מעט על הפסיכולוגיה של אנשים, אם הם מאמינים שמשהו עוזר להם הוא באמת יכול לעזור להם. לקחתי את זה לקריירה שלי, מה שמכוון אותי בתפיסת הניהול שלי זה זה שירות ללקוח שהוא אדיב ואמפתי, יכולת לזהות צרכים ולהתאים מוצר שגם הלקוח מאמין שיעזור לו. בעיניי, אין ערך בשכנוע לקוח לנסות ולרכוש מוצר שהוא לא מעוניין בו ולא באמת צריך".
חוויה מלמדת נוספת מהעבודה כנער שנחקקה בזכרונו של קפלן אירעה בשוק ארבעת המינים, כשהקים שם דוכן עם חבריו. "רכשנו לולבים מסוחר ומכרנו אותם, זו הייתה התנסות ראשונה במשא ומתן אינטנסיבי", הוא מתאר. "ניסינו להבין מה הלקוח רוצה ומה חשוב לו, האם הוא ירכוש את הלולב עם או בלי אתרוג, האם ירצה לולב סגור או פתוח וכמובן שניסינו להישאר עם רווח מסוים. חשוב להכיר את האדם שלפניך, על מה הוא מקפיד ומה חשוב לו, זה נכון בכל ארגון או עסק שיש לו לקוחות או שנותן שירות".
בשנה השנייה ללימודי כלכלה באוניבריסטה העברית קיבל קפלן הצעה להצטרף לפיקוח על הבנקים. קפלן מתאר כי באותו זמן חלומו של כל סטודנט לכלכה היה להתקבל למשרה ראשונה במשרד האוצר או בבנק ישראל. באשר לבחירה בין השניים הוא חושף שיקולים מפתיעים. "אם אני זוכר נכון המשכרות ההתחלתית הייתה סביב 14 שקלים לשעה. בחטיבת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל שילמו אז 3 שקלים לשעה יותר מבמשרד האוצר אז בחרתי בזה", הוא מתאר.
אחרי שמונה שנים בבנק ישראל, שנתנו לו ראיית מאקרו ומקפצה לקריירה, קפלן החליט לעזוב. "אמרו לי 'איך אתה עוזב קביעות' אבל ההחלטה הזו היתה מצוינת שכן העולם העסקי מתאים יותר לדנ"א שלי", הוא אומר. "בחירה טובה פחות הייתה בהמשך הדרך יציאה לדרך עצמאית, משם 'לחזור לגלגל' קשה יותר אבל ללא ספק למדתי מהתקופה הזו". את בנותיו הוא לימד שחשוב לעבוד בגיל צעיר ושאין לזלזל בעבודה גם אם היא קשה. לשיטתו, יש לעבודה בשלב זה חשיבות ערכית בהבנת הערך של מה שיש לך.
לייצר ערך
תמי פקלר מונתה בשנה שעברה לסמנכ"לית תפעול, לוגיסטיקה וחירום בחברת חשמל לישראל ובכך הפכה לאישה הראשונה למלא תפקיד זה בחברה המעסיקה יותר מ-10,000 עובדים. "אני מאז ומעולם זוכרת את עצמי עובדת, בכיתה א' תליתי מודעות על החנויות שאני מעוניינת לטפל בתינוקות", היא מספרת. "ההורים שלי נתקלו במודעות וצחקו. אני אוהבת את העצמאות ועבודה מבחינתי היא לא מטלה - אלא כיף. אני זוכרת את עצמי נאבקת להתחיל לעבוד לפני גיל 16 וכבר אז למדתי עקרון שמלווה אותי לאורך החיים - 'לא כבר יש, איך הופכים אותו לכן'. במהלך החיפוש של עבודה בגיל הזה מצאתי את עצמי ממיינת תפוזים במפעל ומנקה חדרי מדרגות".
כבר בשלב זה, פקלר התמקדה בערך של העבודה שלה. "לנקות חדרי מדרגות זה קשה פיזית", היא מודה. "אבל אני בתודעה התמקדתי בכך שאני מרוויחה בעבודה הזו הרבה ביחס לזמן שלי, מייצרת בעבורי ערך וזה עשה את החוויה הזו לטובה עבורי".
גם פקלר קיבלה החלטה יוצאת דופן לעזוב חברה בה הייתה לה קביעות ומסלול ישיר לניהול, עבור התחלה חדשה. "היום הייתי כנראה הייתי שוקלת יותר אבל אז לא היה לי טוב עם המנהל ולא חשבתי פעמיים", היא אומרת. "בשיחה הראשונה בחברת חשמל אמרו לי שאני over-qualified אבל אני לא דאגתי, האמנתי בעצמי וידעתי שאסלול את הדרך שלי מההתחלה".
פקלר סבורה שהדור החדש בשוק העבודה מחפש סיפוקים מידיים. במפגש בו הגיעה לשוחח עם עמותת "פרו וומן" היא הדגישה כי צריך לדעת "לחלום במקטעים ראליים", כדבריה. "חייבים סבלנות ולהבין שגם מאי הצלחות לומדים", אומרת פקלר. "אני אדם אופטימי וזה הביא אותי דווקא לאחל לילדים שלי פעם שיחוו אי הצלחות וילמדו מהן. כשהתחלתי לעבוד בחברת החשמל, שהיתה סופר פוליטית וגברית, לא ידעתי עוד אילו קשיים יעמדו בפניי, ואילו הדור הצעיר עוסק הרבה יותר בצעדים הראשונים ואיך נכון לבנות את הקריירה". הטיפים של פקלר לצעירים המתחילים את דרכם בשוק העבודה הם ליהנות מהדרך ולא להתמקד רק במרוץ לכיבוש יעדים ולהיות פתוחים לשינוי והזדמנות שצצות בדרך ויש סיכון לפספס אותן כשנעולים על המטרה.
חשוב שנערות ונערים שבוחרים להתחיל לעבוד במהלך חופשת הקיץ יעשו זאת באחריות. לשם כך, המוסד לבטיחות ולגיהות (המוס"ל) גיבש עבורם טיפים והנחיות. המוס"ל ממליץ לדרוש הדרכת בטיחות במקום העבודה החדש, לבקש ציוד מגן מהמעסיק בהתאם לסיכונים במקום העבודה, לוודא שמקבלים הדרכה על השימוש בכלי עבודה ושהם תקינים. כמו כן, יש לזכור כי עבודה בגובה של שני מטרים מעל לקרקע אסורה למי שטרם מלאו להם 18 שנים. את כלל הדגשים ניתן לקרוא באתר המוס"ל.
"בני הנוער החדשים והוותיקים במקומות העבודה הם דור העתיד שלנו, דור שישקם את ארצנו מההריסות והפגיעות שביצעו פה במתקפת הטרור על ישראל", אומר ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוס"ל. "הכרת הסיכונים והדרכים למזעורם, שמירה והקפדה על הוראות העבודה ודגשי הבטיחות ועצירת עבודה שלא יודעים לבצע הם הדרך לחזור הביתה להורים ולמשפחה בריאים וללא פגיעות. אני קורא למעסיקים להקפיד ולקיים את ההדרכות המחייבות ולא לקצר את הדרך להתחלת עבודה".