לא כולם מרוצים מהאקזיט המרשים של מלאנוקס שנמכרה השבוע לחברת אנבידיה (Nvidia) תמורת 6.9 מיליארד דולר. ל"גלובס" הגיעו עדויות על כעס ותסכול בקרב עובדי החברה. אחד מהם אף אמר: "המנכ"ל איל וולדמן דפק את כולנו. לא קיבלנו כלום".
וולדמן עצמו הוא אחד הנהנים הגדולים מהעסקה והוא צפוי לגזור קופון של כ-230 מיליון דולר. וולדמן אמר במסיבת עיתונאים כי בעקבות הרכישה העובדים יקבלו "הרבה מאוד כסף, להערכתי מעל 7% מהחברה נמצאת בידי העובדים". הוא הוסיף כי "זאת לא רכישה של בניינים או מוצרים אלא של אנשים, והם מחויבים לדאוג לאנשים. החבר'ה של מלאנוקס ייהנו מהמיזוג גם כלכלית וגם טכנולוגית".
האם יש ממש בטענות העובדים? מהדוחות של מלאנוקס עולה כי בניגוד לחברות הייטק רבות, מלאנוקס לא הקצתה כלל אופציות לעובדיה בשנים האחרונות. למעשה, הקצאת האופציות האחרונה הייתה ב-2014 - אז חילקה מלאנוקס לעובדיה כ-50 אלף אופציות. בארבע השנים האחרונות, מ-2015 ועד 2018, לא הוקצו כלל אופציות.
עם זאת, מלאנוקס מקצה לעובדיה מניות חסומות מדי שנה, ובארבע השנים האחרונות הוקצו לעובדים קרוב ל-6 מיליון מניות חסומות. נכון לסוף 2018, עובדי מלאנוקס מחזיקים בכ-3.3 מיליון מניות חסומות, שהשווי ההוגן שלהן ביום ההקצאה היה בממוצע 65 דולר (לעומת מחיר המכירה לאנבידיה שהוא 125 דולר). נציין כי למרות שהחברה הפסיקה להקצות אופציות, נותרו בידי העובדים בסוף 2018 כ-495 אלף אופציות בלבד, שהמחיר הממוצע שלהן הוא 50.7 דולר. האופציות הללו נמצאות עמוק "בתוך הכסף".
נציין כי עם השלמת העסקה, עובדי החברה יחויבו למכור את המניות שהם מחזיקים במלאנוקס, במחיר השוק ולשלם על כך מס. את המניות החסומות, שעוד לא הבשילו, אנבידיה תמיר למניותיה בשווי זהה לשווי המניות החסומות במלאנוקס שהחזיקו העובדים. מלבד עליית מחיר המניה, אם העסקה תתברר כמוצלחת, עובדי מלאנוקס לא זוכים ליהנות מהאקזיט, משום שלרובם אין אופציות שניתנות למימוש. ככל הידוע, העובדים לא קיבלו בונוס בעקבות הרכישה.
האם מלאנוקס "קמצנית" יחסית בתחום של תגמולים הוניים לעובדים? מבדיקת "גלובס" עולה כי החברה נמצאת בממוצע או מעט מעל הממוצע בנתון של הקצאת מניות חסומות, וכמובן מתחת לממוצע בכל הקשור להקצאת האופציות. לצורך השוואה, נבדקו נתונים של מספר חברות שמלאנוקס עצמה מגדירה אותן כקבוצת השוואה (לצורך בחינת שכר הבכירים) - מדובר במארוול, סייברארק, נייס, Wix ו-Cirrus Logic.
ההקצאה של המניות החסומות במלאנוקס נמצאת באמצע הטווח - מארוול, למשל, "נדיבה" הרבה יותר ואילו נייס פחות. אגב, ב-2017, כל החברות שנבדקו הקצו לעובדיהן אופציות מלבד מלאנוקס. בחלוקה של מספר האופציות והמניות החסומות לכלל עובדי החברה, עולה כי עובד מלאנוקס מחזיק יותר מניות חסומות מאשר הממוצע של כלל החברות, אך פחות אופציות מהממוצע. הבדיקה בוצעה לצורך השוואה, ובפועל עובדים שונים מחזיקים במספר אופציות שונה. סביר להניח שמנהל בכיר מקבל מספר אופציות גדול יותר מאשר מעובד זוטר.
אם נבדוק כמה אופציות ומניות חסומות מחזיקים עובדי החברה בסך הכול (על בסיס נתוני 2017, משום שנתוני 2018 לא פורסמו בכל החברות), נראה שמלאנוקס נמצאת בחלק התחתון של הטבלה. עם זאת, מדובר בהשוואה בעייתית, משום שיש לקחת בחשבון גם את מחירי המימוש של האופציות.
מלאנוקס הוקמה בשנת 1999, וב-2007 הונפקה בנאסד"ק לפי שווי שוק של 510 מיליון דולר, ומחיר מניה של 17 דולר, שהאמיר כעבור חמש שנים לשיא של כמעט 120 דולר למניה. בשנת 2018, החברה עקפה לראשונה את רף מיליארד הדולר בהכנסות, כשהכנסותיה בשנה זו הסתכמו בכ-1.09 מיליארד דולר - צמיחה של 26% ביחס ל-2017. החברה הוקמה ומנוהלת על ידי איל וולדמן, ומפתחת ומשווקת ציוד תקשורת להעברה מהירה של נתונים המבוסס על מוליכים למחצה.
מחיר המניה שתשלם אנבידיה בעסקה עומד על 125 דולר למניה בעסקת מלאנוקס, פרמיה של 14.2% על המחיר בנאסד"ק לפני הדיווח. המחיר בעסקה גבוה גם מהשיא שאליו נסקה מניית מלאנוקס בשנת 2012 (כ-120 דולר), ושאליו התקרבה בחודשים האחרונים, על רקע ההערכות שהיא מהווה יעד אטרקטיבי לרכישה. החברות מצפות שהעסקה תושלם עד סוף 2019, בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים ובהם אישור בעלי המניות של מלאנוקס.
רכישתה של מלאנוקס על ידי ענקית השבבים האמריקאית, היא חוליה נוספת בשרשרת של עסקאות למכירת חברות ישראליות ציבוריות בחודשים האחרונים, אחרי מכירתן של פרוטרום, סודהסטרים, מזור, אורבוטק ואטיוניטי. המשותף לרובן הוא שהן הודיעו על מכירתן דווקא בתקופת גאות בעסקים שלהן, ועל רקע צפי להמשך צמיחה גם באופן עצמאי.
תגובת מלאנוקס: "אנו גאים בכך שכל עובדי מלאנוקס, כולל הסטודנטים, זוכים ליהנות מהצלחת החברה וזכאים לאותם רכיבי התגמול הכוללים שכר תחרותי, הטבות סוציאליות, בונוסים הצמודים להצלחת החברה, תכנית espp מצוינת ורכיב מנייתי הן בגיוס והן על בסיס שנתי".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס