בנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש יוני 2024, נרשמה עלייה של 0.1% במדד המחירים לצרכן, מה שמביא את האינפלציה השנתית ל-2.9%. הנתון הזה גבוה מהתחזיות – אלה ציפו ליציבות במדד. רבים מאיתנו ממתינים להורדת הריבית במשק, בטח ובטח בעלי הדירות המשלמים משכנתא. הנתון על המדד הגבוה, מעלה שאלות לגבי המדיניות המוניטרית של בנק ישראל בשנה הקרובה. להערכתי, למרות הציפיות להקלות במדיניות המוניטרית, בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית בשנה הקרובה, משלל סיבות. הראשונה שבהן, היא כמובן האינפלציה.
האינפלציה בישראל ממשיכה להיות מעל התחזיות: הנתון האחרון מראה כאמור עלייה שנתית של 2.9% בחודש יוני 2024 לעומת יוני 2023. הנתון הזה בהחלט מאכזב. הייתה איזו ציפייה, שלא לומר תחזית, שהאינפלציה בחודש יוני תהיה 0% והמדד יישאר ברמה של 2.8%. המשמעות היא, שהלחצים האינפלציוניים עדיין נוכחים ומשמעותיים במשק הישראלי, וכל צרכן בהחלט מרגיש את זה בכיס.
בקטגוריות הצריכה השונות, החשובות שבהן, חלו עליות מכאיבות נוספות: שירותי דיור בבעלות הדיירים עלו ב-0.6%, שכר דירה עלה ב-0.3%, הוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ עלו ב-1.3%, ביטוח רכב עלה ב-0.5%. שכר דירה וביטוח הם חלק משמעותי בהוצאות של הציבור בישראל ונחשבים לאינפלציה דביקה. המונח הזה מתאר מצב שבו רמות המחירים במשק נוטות להישאר גבוהות לאורך זמן, גם כאשר התנאים הכלכליים משתנים לכאורה במטרה להקל על הלחצים האינפלציוניים.
משמעות הדבר, היא שגם כאשר הביקושים יורדים, או כשהמדיניות המוניטרית הופכת למחמירה או מקלה יותר – המחירים ממשיכים לעלות או להישאר ברמה גבוהה ולא יורדים בהתאם. זה מצב שבו עליות המחירים מחלחלות למספר רב של סקטורים במשק, כולל מוצרים ושירותים בסיסיים, מה שמקשה על ריסון האינפלציה באמצעות כלי המדיניות הרגילים של בנקים מרכזיים, כמו העלאת ריבית. אינפלציה דביקה מקשה על תחזיות כלכליות מדויקות, ויכולה להוביל לירידה בכוח הקנייה של הצרכנים, לערער את היציבות הכלכלית ולחייב צעדים חריפים מצד קובעי המדיניות הכלכלית.
הפערים במחירי הפירות בין רשתות השיווק עצומים
אז מה בעצם עלה ובכמה אחוזים?
שמירה על יציבות מחירים היא אחת המטרות המרכזיות של בנק ישראל. הנתונים מראים כי מדד המחירים לצרכן, ללא ירקות ופירות עלה ב-2.2% בשנה האחרונה, ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-1.9%. בנוסף, ישנה עלייה בסעיפי הצריכה החשובים הבאים:
מזון (ללא ירקות ופירות): עלייה של 0.3% במדד מחירי מזון, כולל עליות במחירי גלידות (4.2%), בירה לבנה (1.9%), חמאה (1.5%), וקמח מלא (1.6%).
דיור: עלייה של 0.5% במדד מחירי דיור, עם עלייה של 0.6% במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ושכר דירה עלה ב-0.3%.
חינוך, תרבות ובידור: עלייה של 0.7% במדד מחירי חינוך, תרבות ובידור, כולל עליות במחירי מלונות ובתי הארחה (8.7%), דמי כניסה למוזיאון (3.8%), והוצאות על עריכת מסיבות ואירועים (2.0%).
תחבורה ותקשורת: בקטגוריה זו נרשמה ירידה של 0.4%, אך ישנם סעיפים שהתייקרו: נסיעה באוטובוס עלתה ב-1.3%. הוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ עלו ב-2.6%. שירותי הובלה התייקרו ב-1.0%.
ירקות ופירות: בקטגוריית הירקות והפירות נרשמה ירידה כוללת של 2.0%, אך ישנם מוצרים שהתייקרו באופן משמעותי: לימונים התייקרו ב-25.0%. אבוקדו התייקר ב-53.4%. מלפפונים התייקרו ב-3.6%. בצל יבש התייקר ב-2.7%.
הכל עניין של לחצים אינפלציוניים
הפיחות בשקל מול הדולר, מהווה גורם נוסף שמשפיע על ההחלטות של בנק ישראל. היחלשות השקל מול הדולר מאז ינואר 2023, משפיעה על עלויות היבוא, ועלולה להגביר את הלחצים האינפלציוניים בטווח הקצר. המצב הגיאופוליטי המורכב, והמתחים האזוריים, מגבירים את חוסר הוודאות הכלכלית. במצב כזה, הורדת ריבית עלולה להיחשב כמהלך מסוכן שעלול להוביל לתנודות חדות בשער החליפין ולגרום ללחצים נוספים על הכלכלה הישראלית.
העליות הנמשכות במחירי הדיור והשירותים השונים, מוסיפות ללחצים האינפלציוניים. כך, למשל, אפשר לראות עלייה בכל המדדים של שירותי הדיור, שכר דירה ותחזוקת דירה. חלה עלייה בשירותים נוספים כמו מחירי חינוך, תרבות ובידור, ועלייה משמעותית מאוד בתיירות – מלונות ובתי הארחה.
נתוני המדד מצביעים על עליות מחירים גם במגזרי השירותים והתחזוקה. אם אתם זקוקים לשירותיהם של אנשי מקצוע, תשלמו יותר: מחירי שירותי אינסטלציה עלו ב-2.1%, שירות תיקוני חשמל עלה ב-2.9%. אמנם בתחום של ריהוט וציוד לבית חלה ירידה של 0.3%, אך במוצרים כמו גופי תאורה לבית חלה עלייה של 3.5%) ובקטגוריית ריהוט לגן ולמרפסת עלו המחירים ב-2.9%.
ההוצאות שלנו בתחומי התחבורה, התקשורת, והריהוט והציוד לבית, מצביעות על מגמות מעורבות, אבל עליות מחירים בתחומים רבים מעלות את רמת ההוצאה הכללית ומחזקות את הלחצים האינפלציוניים. הורדת ריבית במצב זה עלולה להוביל להאצת ההוצאה הפרטית ולהגברת הלחצים האינפלציוניים.
בנק ישראל עומד בפני אתגר מורכב: שמירה על איזון בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין שמירה על יציבות המחירים. לאור הנתונים הנוכחיים, הלחצים הכלכליים והתקציב הלא אחראי שהממשלה העבירה, אין זה סביר שנראה הורדת ריבית בשנה הקרובה. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות הכלכליות ויקבל את ההחלטות המתאימות בהתאם למצב הכלכלי העדכני, תוך שמירה על יציבות המחירים ומניעת עליות אינפלציוניות נוספות.
מוטי הרוש הוא מנכ"ל פלקון קפיטל