ואז התרחש הפיגוע באיסטנבול. מחבלת פוצצה מטען בלב אחד הרחובות הראשיים וחביב הישראלים בטורקיה: שדרות איסתיקלאלל. לאחר כמה שעות מותחות הסתבר שהפיגוע לא יועד לפגוע בישראלים, אבל זה הספיק למשרד החוץ לדרוש לבטל משלחת ענק של בעלי עסקים שנועדה להתקיים השבוע, סמוך למקום הפיגוע.
אלא שאיגוד לשכות המסחר, ובראשו אוריאל לין, נשיא האיגוד, עמדו על הרגליים האחוריות, והתעקשו להוציא משלחת של כ- 100 אנשי עסקים בכירים לאירוע פגישות אינטנסיבי עם לא פחות מ- 350 חברות טורקיות, שחיכו לפגוש אותם כדי לעשות עסקים. בסוף סוכם שהאיגוד יממן, בנוסף למשטרה הטורקית גם 2 חברות אבטחה פרטיות: ישראלית וטורקית, והתקשורת המקומית, שהביעה אכזבה אבל הבינה את הסיבה, נתבקשה שלא לפרסם דבר אודות המשלחת עד אשר אחרון הישראלים יעזוב את המלון.
הדרישה לקיים את המפגש הזה בכלל הגיעה מחברות הענק שחברות באיגוד, וכוללות בין השאר את שופרסל, רמי לוי, ויליגר, יוחננוף, ליימן שליסל ועוד. הם הבינו שכדי להילחם ביוקר המחיה וכדי להפסיק לעמוד בין הפטיש (הצרכנים) לסדן (הסיקור השלילי בתקשורת), הם חייבים לייצר חלופות למקומות שמהם ייבאו את הסחורה עד כה. וכשהמזרח מתחיל לחרוק שנית בגלל התפרצות הקורונה, היבוא מאוקראינה כבר לא בתמונה, ובכלל- רוב אירופה מתמודדת עם משבר אנרגיה, נותר רק מקום אחד שהוא זול וקרוב לכאן: טורקיה.
אבל לא רק חברות בתחום המזון הביעו התעניינות להיפגש עם חברות טורקיות במטרה לבחון יבוא מוצרים לארץ. גם חברות כמו אלקטרה מזגנים, חברות בנייה שמעוניינים לייבא חומרי בנייה וגלם זולים מטורקיה, חברות אריזות ופלסטיקה, ציוד רפואי, טקסטיל, ריהוט, מתכות, כימיקלים, חברות קוסמטיקה כמו מוצרי ים המלח, מוצרי תינוקות, צעצועים לילדים כמו חברת שחק נא השתתפו בכנס. גם חברת מקורות הגיעה כדי לבחון מה יש לטורקים להציע בתחום תובלת המים. כולם כאן במטרה אחת: כינון וחיזוק קשרים עסקיים עם אחת המעצמות התעשיות הכי גדולות של האזור.
למפגש ההיסטורי הזה (מאז אירועי המרמרה, לפני כעשור, לא נערך מפגש עסקי פורמלי בין 2 המדינות. אנ"י) היו אמורות להגיע 60 חברות ישראליות, ו- 300 חברות טורקיות. לכן, תדמיינו לעצמכם מה רבה הייתה התדהמה של המארגנים הישראלים כשהבינו שהמספר של החברות הטורקיות רחוק מלתאר את מה שבאמת התחולל בכנס: כ- 450 חברות הגיעו ביום שלישי לאולם הכנסים במלון CVK PARK במטרה לפגוש את החברות הישראליות ולהציע את מרכולתן. "לא האמנו שיבואו כל כך הרבה חברות ברגע האחרון. זה הלם מוחלט", הם מלמלו תוך כדי שהם מזדרזים לכוון את באי הכנס למקומות הנכונים.
הכנס התקיים בתצורת "ספיד דייטינג". חברות הישראליות הסבו לשולחן, והיצואנים הטורקיים ניגשו אליהם לפגישות שנקבעו מראש. הנהנים הגדולים היו ללא ספק שופרסל רמי לוי ויוחננוף, שהתורים אליהם היו הארוכים ביותר. נציגת שופרסל העידה שהיא "לא הצליחה לקום מהכיסא" עד הרגע שבו הכנס הסתיים. גם אלי דדיה, מנהל המותג הפרטי של רמי לוי היה מרוצה: "המטרה שלנו היא להרחיב את המותג הפרטי וליצור חלופות זולות", אמר, והתכוון בין השאר לתור הארוך של היצואנים הטורקיים שהגיעו להציע אגוזים ופיצוחים עבור המותג החדש שרמי לוי פותח.
את הכנס פתח אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר והדגיש את חשיבות קשרי הסחר בין המדינות: "טורקיה היא שותפת הסחר החמישית של ישראל בעולם ובכוונתנו לתרום לכך שזה יימשך במלא הכוח. ישראל היא יצואנית השירותים השנייה בעולם, ונהנית כיום מעודף מסחרי גבוה בשיעור של 21 מיליארד דולר עקב הגידול המרשים ביצוא שירותים. זה מאפשר להוזיל מאוד את כלל יבוא המוצרים לישראל שעומד על סך של 90 מיליארד דולר בשנה. זהו אחד האמצעים הבדוקים והיעילים להורדת יוקר המחייה. אנו מקווים ששרי הממשלה החדשה יבינו את המסר ושיתרמו את חלקם. הם צריכים לדאוג לתפקוד מלא ותחרותי של כל נמלי הים ולהפסיק להטיל מיסים על ההתייקרויות".
לין הדגיש פעם אחר פעם בנאומיו השונים לאורך הכנס כי זהן תחילתו של עידן חדש ביחסנו הכלכליים עם טורקיה וכלל יחסנו עם מדינה זו. "טורקיה מעצמת תעשיית מגוונת מאוד המייצרת מוצרים הנחוצים לישראל מפלדה וברזל, חומרי בניין ועד טקסטיל ומזון. תוך שנה עד שנתיים יגיע היקף הסחר ההדדי עם טורקיה לעשרה מיליארד דולר ושנתיים לאחר מכן ל- 12-13 מיליארד דולר".
לא רוצה לחשוב מה יקרה אם המצב הפוליטי יורע
ואכן, לין יודע על מה הוא מדבר. טורקיה היא שותפת יבוא הסחורות (יצוא מטורקיה לישראל), החמישית בגודלה לישראל (לפניה ניתן למצוא רק את סין, ארה"ב, שוויץ וגרמניה) סך הייצוא מטורקיה לישראל בשנת 2021 הסתכם ב 8.4 מיליארד דולר. סוגי הסחורות העיקריים שיובאו לישראל (8 אחוזים מסך הסחורות ומעלה) הם טקסטיל, פלדה וברזל, חומרי בניה, אבנים ומלט, גומי ופלסטיק, מכונות ומיכון חשמלי ומכני. טורקיה מייצאת 2.5 אחוזים מסך הסחורות שמיובאות לישראל, והיא מדינת יצוא הסחורות (יצוא מישראל לטורקיה) השביעית בגודלה לישראל, ומקבלת 2.3 אחוזים מכלל הסחורות שישראל מייצאת לעולם.
גם אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, הציג במהלך האירוע מצגת על קשרי הכלכלה החזקים בין המדינות ואמר: "לא הייתה עוד משלחת כזאת בעבר. בארבע השנים האחרונות יש עליה של 80 אחוזים בסחר בין המדינות וזאת משלושה טעמים עיקריים – איכות המוצרים, המחירים הקורצים וכמובן שינוע הסחורות מיעד קרוב לישראל. לשינוע מטורקיה יש יתרון גדול של מרחק על פני ארה"ב, סין ואירופה. היבוא הטורקי צומח על חשבון יבוא מספרד ואיטליה. אי אפשר להתחרות ביתרונות שטורקיה מספקת", אמר וסיכם: "ישראל לא עושה לטורקיה טובה".
טובה או לא, החברות הטורקיות שדיברנו איתן, הביעו כולן התלהבות לעשות עסקים עם הישראלים. אנשי עסקים שכבר עובדים מול ישראל: "על אש קטנה", כמו סיידה צ'ולאי, ייאיט אגיקאי ואחרים מספרים כי הם מאוד אוהבים לעשות איתנו עסקים משום שאנחנו "אנשים ישירים, שאין מולם משחקים, ואנחנו עומדים במילה שלנו". אחרים, שזוהי הפעם הראשונה עבורם שהם נפגשים עם יבואנים ישראלים, מביעים רצון עז להיכנס לשוק הישראלי וטוענים כי העובדה שהשוק הישראלי קטן יחסית לשאר העולם לא משפיע על רמות המחיר: "הישראלים יזכו להנחות ולאותו מחיר על הסחורה שלנו כמו שאר העולם", הם קובעים. הדבר המעניין שנחשפנו אליו, זה שכולם משכו כתפיים בחוסר אכפתיות כששאלנו אותם מה יקרה אם המצב הפוליטי התערער שוב, וארדואן יחליט שהוא שוב מנתק קשרים עם ישראל. "זה לא משפיע עלינו. עשינו עסקים בעבר אם ישראל ונעשה בעתיד. עסקים הם עסקים". ענו כולם.
"בטח שהמצב הפוליטי משפיע", קובעת ישראלה שטיר, הבעלים של חברת הפקות כנסי ענק וחברת נשיאות בלשכת המסחר. "אם לכנסים שארגנתי מעולם לא הגיעו בשנים האחרונות חברות טורקיות, או אולי אחת או שתיים הביעו התעניינות, בעקבות חימום היחסים הגיעו לכנס הפודטק שערכתי לפני שבועיים 22 חברות מטורקיה. לכנסים הבאים שאני מארגנת בתחומים אחרים כמו בנייה וכדומה, כבר הביעו נרשמו אפילו יותר חברות", היא מספרת בגאווה. "זה הכל בזכות העובדה שהיחסים השתפרו. אני ממש לא רוצה לדעת מה יקרה אם המצב הפוליטי ישפיע שוב על היחסים".
התקשורת הטורקית מפרגנת
במהלך הכינוס, כאמור, הייתה נוכחות מרשימה מאוד של כלי תקשורת טורקיים - ערוצי טלוויזיה, עיתונאים ואתרי חדשות טורקיים שקיימו מסיבת עיתונאים עם נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, אמיר שני, שגרירת ישראל בטורקיה, אירית ליליאן ונשיא ארגון היצואנים הטורקי TIM, מוסטפא גוטפה. המדיה הטורקית יחסה חשיבות רבה למשלחת הישראלית ורואה בה ביטוי לתפנית ביחסים בין שתי המדינות. מעל ל- 30 כתבות התפרסמו בשעות שלאחר עזיבת הישראלים, אשר דיברו על חשיבות היחסים הכלכליים בין 2 המדינות.
מימין לשמאל: אורקן סולאר נספח כלכלי של טורקיה בישראל, אירית ליליאן שגרירת ישראל בטורקיה, דוד קסטל נשיא לשכת המסחר חיפה, ישראל שטיר סגנית נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מוסטפא גוטפה נשיא איגוד היצואנים הטורקי, אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, מהמט קיליכאיה מנכל משרד הכלכלה הטורקי, מתן ספרן נספח כלכלי של ישראל באיסטנבול. צילום: יח"צ
נשיא איגוד היצואנים הטורקי, מוסטפה גוטפקה, נשא דברים ואמר: "ההתקרבות בין המדינות מסייעת רבות למנף את קשרי הסחר בין המדינות. המפגש הזה הוא הוכחה נוספת לכך, מדובר באירוע היסטורי שמהווה נקודת מפנה נוספת לקשרי הסחר. איגוד היצואנים הטורקי ואיגוד לשכות המסחר הישראלי תורמים רבות להצלחה הכלכלית בין המדינות. נשפר ונקדם את המסחר בענפי הכלכלה השונים".שגרירת ישראל בטורקיה, אירית ליליאן, שרק נכנסה לפני זמן קצר לשגרירות שנפתחה באנטליה, אבל מלווה שנים ארוכות את יחסי שתי המדינות נאמה גם היא במפגש ואמרה בין היתר: "המפגש ההיסטורי הזה מחזק את האמון בין המדינות. מזה עשור שלא היה מפגש שמתקרב לזה. שני הצדדים מוכנים לקחת סיכונים והשנים האחרונות הוכיחו שלא ניתן לקלקל את הקשרים הכלכליים בין ישראל לטורקיה. מחובתנו למצוא דרכים נוספות לחיזוק לשיתופי פעולה עתידיים שישרתו את היבואנים והיצואנים וכמובן את טורקיה וישראל. הכלכלות של המדינות ירוויחו אחת מהשנייה".
לא רק הזדמנויות עם הטורקים
בין באי המשלחת מישראל היו, כאמור, גם חברי נשיאות לשכת המסחר, ישראלה שטיר, אמיר שני, מאיר קלוגהפט, רועי רזניק, יוסי ויליגר וראובן שליסל. כמו כן נכחו גם נשיאי לשכות המבחר האזוריות, דוד קסטל נשיא הלשכה בחיפה ויורם אוחיון נשיא הלשכה בבאר שבע. הכינוס הזה באותו חדר של אנשי העסקים החזקים בשוק יצר הזדמנויות עסקיות ענפות גם תוך ישראל, והבטחות לשיתופי פעולה עתידיים.
אבל מעל הכל מרחפת השאלה: האם היבוא מטורקיה יהיה זה שיציל את הכלכלה הישראלית וימתן את המחירים בארץ?
"בסופו של דבר, גם אם נצליח להוזיל את העלויות, הבעיה לא מסתיימת כאן", הסביר מאיר קלוגהאפט, הבעלים של חברת הצעצועים "שחק נא", וחבר נשיאות באיגוד לשכות המסחר. "אני יכול לספק מוצרים מעולים אבל אז לשלם מיסים גבוהים שאני אהיה חייב לגלגל הלאה. חברות גדולות יכולות להתמודד עם זה אבל מה קורה לכל היבואנים הקטנים שנלחמים לא רק בבירוקרטיה והמיסים הגבוהים אלא גם ביבוא הפרטי? זה נכון שאם כדאי לך להזמין משהו מחו"ל את תזמיני, אבל בראייה רחבה יותר- יבואן קטן לא יוכל לשרוד את זה ויסגור את העסק. ואז מה יקרה? לא תהיה תחרות. זה הפוך על הפוך".
גם דדיה, מרמי לוי נשמע קצת יותר מסויג כששאלנו אותו האם נמצא הפתרון למחירים המטורפים בארץ. "אנחנו נצטרך להגיע לארץ ולבחון את הכדאיות הכלכלית של ההצעות הרבות שקיבלנו כאן. בסופו של דבר יש כאן עניין של עלויות שילוח , מיסים, ובירוקרטיה שמקשה עלינו", סיכם את הסיבות ליוקר המחיה במשפט אחד.