על רקע הדיווחים על שחרור חטופים בעלי אזרחות זרה והמתיחות בארץ שגורמת לישראלים לטוס לחו"ל כדי להתאוורר, העלייה בביקוש לדרכונים זרים, ויזות ורילוקיישן גוברת מאז פרוץ המלחמה. עורכי דין לענייני הגירה בכל העולם מספרים על עומס ומבול טלפונים בלתי פוסק, אך מהצד השני גם על התעניינות אדירה בעלייה לארץ והתנדבות לצבא מצד זרים בכל העולם.
"אנחנו רואים עלייה בביקוש אבל לאו דווקא כדי לרדת מישראל. הרבה אנשים הבינו שאזרחות נוספת מעניקה הגנה דיפלומטית בנוסף לכל ההטבות המוכרות כמו לימודים והשקעה באירופה, תושבות וכדומה. יש פה מרכיב שלא חשבו עליו קודם ואנחנו רואים שאזרחות נוספת בהחלט עוזרת", מספרת עו"ד אנה ליה פורסטני, סמנכ"לית דור טו יורופ העוסקת באזרחות אוסטרית, רומנית, ליטאית, גרמנית ופולנית.
"אנשים רואים את התופת ושחושבים לשחרר שבויים עם אזרחות כפולה, ומהטלפונים שאני מקבלת אני מבינה שמשם בא הביקוש. אני לא חושבת שאנשים באמת רוצים לעזוב את ישראל וזו גם לא המטרה. זה נותן לאנשים עכשיו שקט".
גם אנשים שכבר החלו תהליך להוצאת דרכון זר מנסים לקדם אותו עכשיו במהירות. "הם רוצים שנזרז להם את התהליכים. אנחנו מקבלים שיחות מאנשים שרוצים סיוע באופן דחוף ואנחנו מרגישים עומס בהחלט, יש מלא פניות", אומרת פורסטני.
את העלייה בביקוש חלקם רואים לא רק מפרוץ המלחמה, אלא עוד מתחילת קידום המהפכה המשפטית. "התחלתי להרגיש עלייה בביקוש כבר מחילופי השלטון האחרונים. נקודת שבירה הייתה יום אחרי הפיטורים של שר הבטחון גלנט, אז הייתה הצפה ברמות שהמזכירות במשרד שאלו אותי מה קורה בישראל, למה יש כל כך הרבה טלפונים", מספרת עו"ד אפרת שמש אידלסון ממשרד Branch Austin McCormick, מתמחה בהגירה לבריטניה וכותבת טור קבוע ב"עלונדון".
ברגע שהתחילה המלחמה, הביקוש עלה אפילו יותר. "התחילו להגיע לפה אנשים שרצו לצאת להתאווררות. יש אנשים שרוצים לזרז את התהליך שהם נמצאים בו וגם אנשים שפתאום הופיעו כאן ומנסים לבדוק אם יש להם יכולת להישאר". היא קיבלה פניות רבות בנושא של פליטות, אך מבחינה אתית אסור לעו"ד בבריטניה לייעץ על ויזת פליט כשהמבקש נמצא מחוץ לממלכה. "יש הרבה פניות. כל יום יש לי לפחות 4 או 5 שיחות טלפון, ובשגרה אני מקבלת 5 או 6 שיחות בשבוע. בנוסף אנשים פונים אלי במסנג׳ר בפייסבוק. אלו עליות של מאות אחוזים".
היא מספרת שיש אופי שונה לפניות כיום בהשוואה לשגרה. "בשגרה המצב בישראל, במיוחד לאנשי הייטק, הוא טוב מאוד. יש משכורת טובה, תנאים טובים. אנשים מבוססים עם משפחות שלא ששים לברוח. בעבר הישראלים לא היו מוכנים לעבור לכאן ולרדת ברמת השכר ומבחינתם לעבור לממלכה זו הייתה צריכה להיות קפיצת מדרגה. היום אנשים באים פה לעבודות בהן השכר והתנאים הרבה פחות טובים מישראל. הם מתקשרים בסערת רגשות ואין להם בעיה להתפשר, רק לצאת. זה ככה מאז פיטורי גלנט ועכשיו אין בכלל ספק - זה הרבה הרבה יותר".
כואב לה לראות את זה מהצד. "אין לי שיפוטיות בכלל, אני בעצמי מהגרת, אבל זה כואב לי בלב לטפל באנשים שמחפשים לברוח. אני מטפלת בוויזות בכל העולם, באנשים שבורחים למשל מאפגניסטן, טורקיה או איראן, ופתאום מהארץ שלי שחשבתי שהיא אומת הייטק מתפתחת עם חיים טובים באים לכאן במגמה של בריחה. אני לא רוצה להשוות את המצב למדינות הקשות מהן מגיעים אלינו פליטים אבל זה מרגיש שלשם זה הולך. לא קל לראות את זה מקצועית ובטח לא כאדם שמעורב רגשית במקום".
לא כל הפונים מגיעים לשלב בקשת הדרכון
גם בספרד חווים עלייה בביקוש לרילוקיישן ולזירוז תהליכים. "מספר ימים אחרי פרוץ המלחמה כבר התקבלו אצלנו המון טלפונים, וואטספים ואימליים מישראלים שתכננו לעשות רילוקיישן לספרד בתקופה כזו או אחרת וניסו לקדם ולזרז את התהליך. אלו בעיקר בעלי דרכון אירופאי שניסו לראות מה צריך לעשות במיידי כדי לעזוב בתוך ימים ספורים", מספר אילן הלמן, משפטן ישראלי שגר בספרד מזה 14 שנה והבעלים של "ספרד רילוקיישן". "פונים המון ישראלים גם ללא דרכון אירופאי והשגרירות של ספרד בישראל כרגע לא מטפלת בבקשות. הם רצו לדעת מה האופציות והאפשרויות לעבור לספרד".
רבים מהם מנסים לבנות לעצמם חיים חדשים. הרוב הגדול מגיעים עם ילדים ומבררים על מסגרות חינוכיות. "אנחנו עוזרים להם למצוא מסגרת מתאימה, בבחירת בתי הספר, ברישום, ובהבנה למה לצפות ומה צריך. לא כל מי שפונה אלינו כרגע באמת משתמש בשירותים שלנו. הרוב הגדול רק רצו מידע. היה באמת מבול דיי גדול של פונים, כמות מאוד מאוד נכבדה. ביום שבת האחרון בגלל כמות הפונים עשינו גם זום לבעלי דרכון אירופאי והיו דיי הרבה משתתפים שרצו לדעת ולשאול. יש תחושה של תכיפות ובלבול גדול. יש הרבה שאלות וחשש מהלא נודע".
רוצים לבוא ולהילחם עם ישראל
ומהצד השני של המשוואה – חלק מעורכי הדין מקבלים גם פניות מצד יהודים וזרים מסביב לעולם שרוצים להתגייס ולתרום בישראל. "לא ראינו באופן מיידי עלייה בביקוש אבל מה שבטוח זה שאנחנו רואים עלייה מאוד גדולה בהתעניינות בדברים שקשורים לעלייה לישראל ובמיוחד להתנדבות של אזרחים זרים – יהודים ולא יהודים", אומר עו"ד יהושע פקס, שותף במשרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי, רוזנברג העוסקים במדינות גרמניה, אוסטריה ופורטוגל.
"קיבלנו התראה מגוגל שיש עלייה יוצאת דופן של מעל אלף אחוז בכניסות לאתר שלנו בנושא איך אפשר כאזרח זר להתנדב בצה"ל. זה מאוד מעודד. הרוב אלו אזרחים אמריקאים ובריטים אבל יש גם מכל מיני מדינות כמו אפריקה או הודו. הרוב אלו חיילים לשעבר. חלק מספרים ששירתו בצבא בארה"ב, לחמו בעיראק, ורוצים לבוא לישראל".
"היי, אני אירי, אני לא יהודי. אני בן 32. יש דרך כלשהי שאוכל להצטרף לצה"ל? אני אשמח לעזור לכם לנצח במלחמה", שלח להם אדם מאירלנד במייל. "אני גר בלוס אנג'לס, קליפורניה. אני יוצא חיל האוויר האמריקאי. אני בן 44 במצב בריאותי טוב יחסית עם בעיות בריאותיות קלות אבל אני די פעיל פיזית. סבי היה אשכנזי מגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה (אני קתולי, אבל אני מרגיש קריאה לישראל). למרבה הצער, אין לנו תיעוד על סבי או מורשתו היהודית בגלל עלייתה ונפילתה של המדינה הקומוניסטית ברומניה. הלב שלי תמיד היה עם ישראל, בכל זאת. אשמח להזדמנות לשרת ולכבד את המורשת היהודית שלי, את האמונה והעם היהודי, והכי חשוב, את סבא שלי. האם אהיה זכאי להצטרף?", כתב להם אדם אחר.
פניות התקבלו מתושב מפפואה גינאה החדשה בדרום האוקיינוס השקט, שמעוניין להצטרף ולהילחם בשורות צה"ל. "שלום אדוני, כיום אני גר בבריטניה ועובד כקצין אבטחה. בן 50. אני רוצה להגיש מועמדות לשירות התנדבותי בצה"ל. האם תוכל לשלוח לי מידע נוסף על שלבי ותהליך הגיוס בבקשה? אני מוכן לענות על כל השאלות במידת הצורך", כתב אדם אחר מאנגליה.
לעו"ד פקס הגיעו כבר מאות מיילים כאלו מאז המלחמה, אך הוא מבהיר להם שאם הם לא יהודים וזכאים לעלות לפי חוק השבות – הם לא יוכלו להתגייס לצבא. עם זאת, הוא מפנה אותם לארגונים ועמותות אזרחיות שאולי דרכם הם יוכלו לסייע ולתרום.
"זה לא כמו באוקראינה שם כנראה היו הרבה אזרחים זרים מכל העולם שבאו והשתלבו במיליציות. צריך להסביר לאנשים שאין חיה כזו בישראל. אתה לא תנחת בנתב"ג כאמריקאי ויגידו לך קח נשק, סע לעזה ותצטרף לכוחות", מבהיר עו"ד פקס. "פנו מלא אנשים כאלה. אני חושב שמה שזעזע אותם אלו התמונות של הזוועות וההתעללויות. הכנתי תשובה גנרית עם פרטי איש קשר של אנשים מארגונים שונים בישראל. הדגשנו שגם אם הם לא יכולים לעלות, אולי יש להם אפשרות לעזור בדרכים אחרות. אם למישהו יש למשל רקע רפואי, ראינו שמשרד הבריאות פרסם אפשרות לזרים לעזור ושלחנו להם לינקים. יש גם הרבה תרומות של כסף. זה מחמם את הלב לראות את זה ומאוד שימח אותי".