כשהגר טל, 24, סטודנטית שנה א' למדעי החי במכללת תל חי עברה להתגורר בקרית שמונה לקראת תחילת לימודיה, היא בחרה להתגורר במתחם מגורי סטודנטים. המתחם, המכונה מתחם BE, ממוקם בלב קריית שמונה. דיירי המתחם מקבלים דירה מאובזרת, פרטית או עם שותפים, חללי למידה, סטודיו לשיעורי יוגה, מסיבות, ובקיצור חיי קהילה תוססים. עלות דירת שותפים במתחם היא 1,200 שקל לחודש, עלות דירה פרטית 2,000, בנוסף לתשלום ועד בית בסך 400 שקל מדי חודש. " דירה במתחם עולה יותר ממעונות של המכללה, אבל היה נראה לי ששווה להוציא את הכסף כי בסוף זה משתלם", אומרת טל, ומסבירה כי "הבניין לא סמוך למכללה, לא נחשב למעונות ומשוייך לחברה פרטית".
כשפרצה המלחמה, והעיר כולה פונתה, רוב הסטודנטים במתחם הדרימו לבתי משפחה וחברים. אלו מביניהם שעשו את הפעולה של עדכון הכתובת במשרד הפנים לכתובת המתחם בו הם עומדים להתגורר עוד לפני שפרצה המלחמה, פונו על ידי המדינה והם מקבלים פיצויים. השאר לא. מתברר ששינוי הכתובת היה צריך להיעשות חודש לפחות לפני שהחלה המלחמה, על מנת שיוכלו להיחשב תושבי המקום. "כשעברתי לכאן לא נרשמתי כתושבת קרית שמונה, זה לא היה נראה לי קריטי להחליף את הכתובת", מסבירv טל, "מה גם שזה בניין ללא תיבות דואר’ אז העדפתי שהדואר יגיע באופן מסודר להוריי שגרים בחיפה. חלק מהסטודנטים שלא שינו כתובת גרים במתחם כבר שנה שנייה. הם גוייסו למילואים ולא היו יכולים להתעסק בבירוקרטיה".
כשטל ושאר הסטודנטים כבר הגיעו למשרד הפנים על מנת לשנות את כתובתם, נתקלו בסירוב. "אמרו לנו שהבניין הוא מעונות, ואנחנו סטודנטים אז לא מגיע לנו להחשב כתושבי העיר ואי אפשר לשנות. אם אלו היו אכן מעונות, הרי לא היינו צריכים להמשיך לשלם שכר דירה כפי שהסטודנטים שגרו במעונות המכללה לא משלמים. הראינו להם את הטאבו שמוכיח שמדובר בבניין פרטי ולא במעונות, ציפינו שהם יגידו שהם טעו ושאכן לא מדובר במעונות, אבל הם עדיין בשלהם – אומרים שמבחינתם אלה מעונות ולא נותנים לנו לשנות את הכתובת. בינתיים, החברה הפרטית שמנהלת את הבניין, ממשיכה לגבות מאיתנו כספים למרות שאנחנו מזמן לא גרים שם".
ומה לגבי הסטודנטים במתחם שכן שינו את הכתובת? "משרד הפנים אמר שזה "היה בטעות", שהכתובת שונתה לפני שהבינו שזה בניין של סטודנטים, ולא שמו לב שזה היה מעונות. זה אבסורד, השותפה שלי בדירה שהספיקה לשנות את הכתובת מפונה רשמית ומקבלת פיצויים ואני לא. במשרד הפנים הסבירו לחלק מהסטודנטים שהורידו הוראה שאסור להם יותר לאשר שינוי כתובת לסטודנטים שגרים בבניין הזה".
מאז השבעה באוקטובר, טל נודדת בין בתים של חברים ובני משפחה וממשיכה לשלם מהכסף שאין לה על הדירה בקריית שמונה שהיא לא גרה בה. "אין לי מקום נורמלי להיות בו, השארתי הרבה דברים בדירה בקריית שמונה כי לא ידעתי שזה יימשך כל כך הרבה זמן. נאלצתי לשאת בלא מעט הוצאות נוספות שאין לי את הפריבילגיה לשלם עליהם, כמו משקפיים ובגדים".
לאחרונה הגישו הסטודנטים עתירה לבג"ץ נגד משרד הפנים, אך משרד הפנים מבקש שוב ושוב ארכה. "ממשיכים לדחות אותנו ולא נותנים לנו תשובות. משרד הפנים קיבל שוב ארכה עד ה-4.7", אומרת טל. "בינתיים, אם אני מפסיקה לשלם את שכר דירה וננצח בעתירה – לא אקבל את כל הכספים שכבר שילמתי. אם אני ממשיכה לשלם ולא ננצח בעתירה, אני אפסיד עוד כסף. אנחנו חסרי אונים ובינתיים המינוס בבנק גדל. בתחילת הלימודים עוד הצלחתי לעבוד, ועכשיו אני כבר לא מצליחה לשלב את העבודה עם הלימודים".
מדוברות רשות האוכלוסין וההגירה נמסר:
"חלפו 8 חודשים מאז אסון השבעה באוקטובר. במהלך חודשים אלו, נעשתה הקלה משמעותית בשינויי מען בדרום ובצפון, מתוך התחשבות במצב החריג, ואף שהחוק למעשה אינו מפרט זאת. שינויי המען, בהתאם לחוק, היו צריכים להיעשות לפני פרוץ המלחמה עקב מגורים בפועל במקום, ולא בעקבותיה. מגורים במעונות אכן אינם מגורי קבע, אלא מגורים ארעיים ועל כן לא מאושר שינוי מען למעונות.
עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו וככל שכל אחד מהפונים ל-mako מבקש להוכיח את טענתו, עליו לצרף מסמכים רשמיים לבקשתו לרשות האוכלוסין, כנהוג ובהתאם לדרישות החוק. כל בקשה תיבחן לגופה ולא כקבוצת בקשות, ויינתן מענה פרטני לכל בקשה".