נתנאל כהן הזמין לפני כחודשיים שלטים לחניה ונדרש לשלם 70 שקלים על ידי דואר ישראל, עבור "בדיקה של נציג משרד התקשורת". מכיוון שהמוצר שהזמין כולל תדרים שיש לאשר, הוא הסכים לשלם את הסכום, אלא שמאז, על כל חבילה שהזמין, הדואר דורש תשלום נוסף.
"אני מקבל דרישות תשלום על מוצרים הזויים", הוא מספר. " קיבלתי דרישת תשלום של 70 שקלים לבדיקה של משרד התקשורת על ערכת תיקון פנצ'ר לאופניים ששוויה 14 שקלים, ועל כיסוי שעון לטלפון שעלה גם הוא 14 שקלים. על הכיסוי שילמתי בטעות למרות שאף אחד מהנציגים לא ידע להסביר לי למה. אין עם מי לדבר. יושב מישהו ומסמן חבילות איך שבא לו. מילאתי טופס החזר חבילה לשולח על ערכת הפאנצ'ר ושלחתי אליהם. אין מצב שאשלם 70 שקל על חבילה בשווי 14 שקלים. מישהו השתגע."
וכהן לא לבד. יניב פורת מנהל קבוצת AliBuy מספר שיש עשרות מקרים של דרישות תשלום מהדואר עבור שחרור חבילות מהמכס בגין בדיקות ומילוי טפסים של משרד התקשורת. "דרישת התשלום הזו מגיעה באופן רנדומלי על חבילות שצריכות הצהרה מול משרד התקשורת וכאלה שלא. הקטע הוא שאם בעבר הייתי מקבל בקשה לסיוע בנושא אחת לחודש, פתאום אני מקבל 100 בקשות לסיוע במילוי טפסים בחודש האחרון".
פורת, שכתב מדריך בנושא, מוסיף שניתן למלא בעצמכם את הטופס באתר של משרד התקשורת בחינם, ולא לשלם לדואר, במידה ואכן הזמנתם פריט שדורש הצהרה כזו. אלא שכאן נמצא מלכוד: "משרד התקשורת דורש בין השאר מידע על שטר מטען של החבילה ועוד נתונים שאין לי בתור מזמין החבילה סיכוי לדעת אותם. למי כן יש? לדואר ישראל כמובן. ולכן אנחנו למעשה שבויים של הדואר ואם אנחנו רוצים לשחרר חבילה- אין לנו ברירה אלא לשלם".
בדואר מתעקשים שהם מסבסדים את הבדיקה
מוצרים טכנולוגיים אלחוטיים שמשתמשים בתדרי תקשורת, כגון רחפנים, ראוטרים, מגדילי טווח, מוניטורים לתינוק, שלטים לרכב, כרטיסי רשת וגאדג'טים שונים דורשים דיווח למשרד התקשורת שיוודא שהמוצרים לא ישבשו את תפקודם של שירותים אלחוטיים קיימים, כמו למשל שידורי ספקיות תקשורת.
ניתן למלא טופס לבד באתר משרד התקשורת בו מזמין החבילה יידרש להמציא שני מסמכים: המסמך הראשון מציג את המפרט הטכני של המוצר בדגש על היישומים האלחוטיים, והשני הוא מסמך תאימות לתקן האירופי.
במידה ובחרתם לעשות כן, דואר ישראל מדגיש כי יש לדווח לו שאתם פונים למסלול עצמאי, כדי שלא יחייב אתכם, אלא שכאמור, המידע שדורש משרד התקשורת בטופס הוא רב, ואין למזמין אפשרות לדעת את כל הפרטים הנדרשים, בטח אם הוא מזמין פריט אחד ולא יבואן של מספר פריטים במקביל.
בטופס תדרשו למשל להמציא מפרט טכני מקורי של הציוד אשר כולל את הנתונים הספקטרליים של הציוד ותכונותיו. (ניתן לצרף פרוט מתאים מרשות מוסמכת ו/או אישור מעבדה), לצרף שטר מטען כולל את מספרו, ועוד. ואלו, כאמור, נתונים שלא בהכרח ידועים למזמין החבילה.
אלא שדואר ישראל לא רק שלא מספק את הנתונים הללו בהודעה בדבר דרישת התשלום, ואם רוצים לפנות ולברר - אף אחד לא עונה. בנוסף, לטענת המתלוננים, הדואר שולח הודעה בה אכן מוצע למזמין החבילה הזדמנות למלא את הטפסים בעצמו, אלא שאם לא עניתם מיידית - הוא ממלא את הטפסים על דעת עצמו ולא מותיר לכם ברירה אלא לשלם את 70 השקלים. וכל זה, לפחות לאחרונה, גם על מוצרים שאין ביניהם לבין תדרים דבר וחצי דבר.
מנגד, דואר ישראל טוען כי משרד התקשורת הוא זה שמחייב אותם לעכב את הפריט, והם בתורם מיידעים את הלקוח עוד לפני שהמוצר מגיע לארץ שצפויה בדיקה ושהדבר כרוך בתשלום.
לטענת הדואר משרד התקשורת מחליט מה לעכב ועל מה לדרוש מהנמען מבחינת מסמכים ושאר אישורים, ולדואר אין שום שיקול דעת בנושא
בנוסף, אף שבהודעת הדואר ובאתר נכתב במפורש כי באפשרות מזמין החבילה להפיק את האישור באופן עצמאי , בשיחה מול גורמים בדואר הם טענו כי לא ניתן להגיש את האישור באופן עצמאי, וכי חייבים דרך חברת שילוח. עוד נטען כי "החברות מכניסות את הפריט המעוכב לארץ, מעכבות ומאחסנות עבור משרד התקשורת עד הבדיקה (הם מגיעים אלינו פיסית), ולאחר שהמשרד הרלוונטי משחרר - החברות מעבירות ללקוח".
הטריק שעוזר לשחרר לבד את החבילה
לטענתם, כל חברות השילוח גובות תשלום עבור הבדיקה - חלקן גובות משמעותית יותר מהדואר, מכיוון שמדובר במערך שכרוך בעלויות (אנשי שירות, אחסון, טיפול מול הרשויות באישורים שמועברים, ובמידת הצורך - החזרה לחו"ל בגלל איסור להכניס את הפריט ארצה. את ה-70 שקלים גובים על פריטים מעל ערך של 40 שקלים. "בפריטים זולים יותר אנחנו מסבסדים את העלות וגובים רק 20 שקלים", הסבירו.
כשהבאנו לדוגמא את המקרה של כהן, שנתבקש לשלם פעמיים על פריטים שעולים 14 שקל בלבד, הסבירו בדואר כי הסבסוד החל רק בשבועיים האחרונים, ומכיוון שכהן הזמין לפני כן - הוא יכול לגשת ולקבל החזר.
הסברנו להם שכהן בחר לוותר על החבילה ולא לשלם 70 שקלים על ערכה לתיקון פאנצ'רים שעלותה 14 שקלים, ובכלל קשה למצוא הצדקה לבדיקה של מוצר כזה על ידי משרד התקשורת. בדואר טענו כי במידה והלקוח בוחר שלא לשחרר את הפריט, הוא מוחזר לשולח והלקוח יכול לפנות לקבל זיכוי. במקרה שכזה הדואר לא מקבל תשלום על העבודה שנעשתה.
ובחזרה למי שקיבל דרישת תשלום כעת ומעוניין לשחרר את החבילה בעצמו. "נכון לכרגע", פורת מסביר, "הטריק הוא לכתוב במספר שטר המטען את מספר המעקב שהדואר מספק ללא האותיות. אבל בגלל שלא הרבה יודעים את זה, וזה משהו שעלינו עליו בעצמינו, אני מניח שרוב מי שהזמין עד עכשיו פריטים ורצה לשחרר אותם - נאלץ לשלם הרבה מאוד כסף עבור משהו שהוא יכול לעשות לבד".
"בסופו של דבר כל המהלך הזה גורם נזק עצום למזמין", מסכם פורת. " אם בחרתם לשלם על שחרור החבילה. ההזמנה כבר הרבה פחות משתלמת, ואם תבחרו שלא לשלם, אין ודאות שתקבלו החזר כספי מהאתר ממנו הזמנתם. וכל זה שאין לכם בכלל יכולת לערער".
במקרים בהם הרשויות דורשות עיכוב של הפריט עלויות הטיפול נגבות מהנמען, ובמידה והוא לא מעוניין בהמשך תהליך השחרור, הפריט מוחזר לשולח ולא נעשית כל גבייה. במקרה שכזה, הנמען יכול לקבל מהדואר אישור על אי המסירה ולדרוש זיכוי מהאתר ממנו רכש.
המשרד פתח לאחרונה בבדיקה בעקבות תלונות שהתקבלו במשרד, מהן עולה שחברת הדואר החלה לגבות תשלום של כ-70 ש"ח בגין 'העברת החבילה לבדיקת משרד התקשורת'.