ישיבת הממשלה סערה השבוע. ביטול סבסוד המעונות לילדי אברכים המסרבים לשרת בצבא טלטל את הקואליציה. שר האוצר סמוטריץ הטיח במשנה ליועצת המשפטית לממשלה: "אתם מחריבים את הכלכלה! נשים לא יצאו לעבוד. החברה החרדית עוברת שינוי. אתם מחריבים מאמצים של 15 שנה!". הוא לא הסתפק בכך, וכינה את היועצים המשפטיים "חבורת יהירים ומטומטמים, מחריבי המדינה" והבטיח שחוות דעתם תושלך לפח.

שר המשפטים לוין הצטרף: "זה שיא של חרפה! לגזור חרפת רעב על ילדים קטנים, תינוקות? מאיפה מגיע הדבר המטורף הזה?". לוין דרש שהיועצת המשפטית "תוריד את ידיה מהילדים החרדים". השר אמסלם קבע: "לערבים אף אחד לא היה מעז לעשות כך!". בן גביר הבטיח לשרים החרדים: "אם הייתם ערבים, היועמ"שית לא הייתה מתנהגת ככה".

כמה תעלה לחרדים בלימת תקצוב מעונות היום?

"לערבים אף אחד לא היה מעז לעשות כך". האמנם?

ובכן, לידיעת השרים הזועפים: לערבים בהחלט היו עושים ככה. יותר מכך: כבר מזמן עשו. הערבים מופלים בהקצאת הבינוי למעונות מזה שנים רבות, חרף התראות חוזרות של מבקר המדינה. כתוצאה מכך, שיעור הפעוטות הערבים במעונות היום נמוך מאוד, למרות ששיעורי העוני בקרבם גבוהים מאד, ואף שהמדינה מצהירה על כוונה להגדיל באופן ניכר את שיעורי התעסוקה של נשים ערביות. זאת ועוד, הממשלה החליטה בשנת 2016 על העדפה מתקנת לערבים בבינוי מעונות יום, אבל ההחלטה לא כללה מנגנוני ביצוע יעילים, ועל כן תרמה אך מעט לצמצום הפערים, והותירה את העוול על כנו.

הפערים קיצוניים במיוחד בהשוואה בין חרדים לערבים: בשנת 2018-19, ביקרו רק 18% מהילדים ברשויות הערביות במעונות או משפחתונים. ברשויות החרדיות, הגיע השיעור ל-39%. כלומר, יותר מפי שתיים. שיעורי הזכאים לסבסוד ביישובים החרדים גדולים בהרבה. גם סכום הסבסוד הממוצע למשפחה גבוה יותר, בין השאר בשל ההטבות הנדיבות לבני האברכים.

בנגב הפערים בולטים במיוחד 

ההפליה המובהקת ששירותים בולטת במיוחד בנגב. ניקח למשל יישובים יהודיים מרכזיים בדרום: נתיבות ואופקים, דימונה ירוחם וערד. בכולן יחד יש כ-157 אלף תושבים, ו-55 מעונות יום רגילים. כלומר, מעון לכל כ- 3,500 תושבים בממוצע.

בקהילה הבדואית בנגב, לעומת זאת, יש כ-305 אלף תושבים, כלומר כמעט פי שתיים מאותן חמשת הערים. ואולם, פועלים בה רק 21 מעונות יום. כלומר, בממוצע מעון לכל 14,500 תושבים.

זה עצוב במיוחד כי האפליה תורמת לפגיעה בילדים הבדואים, ובכולנו. הקהילה הבדואית צעירה מאוד, ושיעור הפעוטות בה גבוה. אלפי ילדים היו נהנים משירותי מעון לו רק הייתה הממשלה מפסיקה להפלותם. הדבר היה תורם למניעת נשירה, לשיפור ההישגים ולצמצום הפערים החינוכיים העצומים בין יהודים ובדואים. כך היו הפעוטות הופכים למבוגרים המשתלבים היטב בתעסוקה, ותורמים למשק.

זה מכעיס במיוחד, כי שיעורי העוני עולים ברוב היישובים הבדואים הנסקרים על 50%. ואחת הסיבות המרכזיות לעוני היא היעדר שילוב נשים בתעסוקה. בהשוואה לנשים חרדיות, ששיעור התעסוקה בהן עלה והגיע ל-83%, בקרב הבדואים שיעור התעסוקה של נשים הוא כ-25% בלבד, הרבה הרבה פחות. למצב עגום זה השלכות קשות על שיעורי העוני וסיכויי ההיחלצות ממנו, וגם על מעמד הנשים הבדואיות וזכויותיהן. 

זה מרתיח, אבל אין לזה השלכות קואליציוניות, ולכן זה לא מעורר שמץ דיון בממשלה. חמור מכך, אפליית הציבור הערבי הפכה מהרגל שמתביישים בו, לדגל הגאווה של הימין מלא-מלא.

כפר בדואי (צילום: getty images)
ילדות בכפר בדואי. האפליה זועקת כבר שנים | צילום: getty images

נשיב לשרים בשפתם: מר סמוטריץ', אתה מחריב את הכלכלה והמדינה, כי אתה מונע במעשה ובמחדל מאלפי נשים בדואיות תעסוקה הולמת, ומאלפי פעוטות בדואים חינוך נאות.

השר לוין, אתה וממשלתך מפלים אפליה חמורה, וגוזרים חרפת רעב על ילדים ותינוקות ערבים משך שנים. זה אכן מטורף, ואכן שיא של חרפה.  

השרים אמסלם ובן גביר, אין לכם שמץ מושג על מה אתם מדברים.

נכון, הפגיעה בילדים החרדים ובמשפחותיהם דלות האמצעים חמורה, ואינה ראויה. ניתן לקוות שלא תמומש, לנוכח כוחם הפוליטי הרב של החרדים. אבל, כבוד השרים, לפני שאתם מבכים את הפגיעה בילדים ומזהירים מפני הרס הכלכלה, כדאי שתציצו בראי. 

ולבסוף כן, רבותי השרים, וגברתי היועצת המשפטית: אם התפנה לפתע קמצוץ תקציב לסבסוד פעוטות במעונות, אנא העבירו אותו ממי שטופחו עד כה למי שקופחו בשיטתיות משך עשורים, ובפרט לפעוטות הבדואים. ויודגש: ההצעה אינה ליטול מקהילה ענייה אחת לטובת אחרת, אלא להבטיח לכולן שוויון.

 

חיה נח היא מנכ"לית הפורום לדו-קיום בנגב