משרד האוצר פרסם אתמול (א') נתונים על היקפי מס ההכנסה ששילמו ועדיין משלמים אזרחי ישראל בשנת 2024. הדוח מציג את התפלגות המיסוי עבור כ-5.3 מיליון ישראלים, הרושמים הכנסות ונדרשים לכאורה לשלם מס לקופת המדינה.
מרבית הישראלים מתחת לסף מס הכנסה
נכון לשנת 2024, כ-58% מבעלי ההכנסות בישראל, מעל ל-3 מיליון איש ואישה, נמצאים בכלל מתחת לסף המס - ההכנסה שמתחתיה אין חובת תשלום מס הכנסה (למעט ביטוח לאומי ומס בריאות). מדובר בעלייה דרמטית לעומת שנת 2021, השנה האחרונה שבה יש נתונים זמינים ומלאים לרשות המיסים, אז היה מדובר ב-49% מבעלי ההכנסות בלבד. בקרב נשים, שיעור הנמצאות מתחת לסף המס גבוה במיוחד - 68%, לעומת 48% בלבד בקרב גברים.
מרבית הישראלים (73%, כ-2.245 מיליון ישראלים) הנמצאים מתחת לסף מס ההכנסה מביאים הביתה שכר של עד 7,010 שקל בחודש, הממוסה בשיעור מס שולי של 10%. אוכלוסייה זו מקבלת כ-13% מכלל ההכנסה החייבת, אך משלמת בפועל רק כ-5% מהמס הישיר, בעיקר בתשלומי דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. יתר הפטורים ממס הם בעלי הכנסה גבוהה יותר, אך הם נהנים מזיכויים נוספים (ילדים, מגורים בפריפריה, פטור מתוקף נכות), כך שבפועל הם לא משלמים מס הכנסה.
שכר או משלח יד, דיבידנדים או רווחי הון
סך הכל, ההכנסה החייבת במס של כלל הציבור בישראל בשנת ב-2024 עמדה על 972.5 מיליארד שקל, מתוכה 66% (643 מיליארד שקל) מגיעים משכר. הכנסות ממקורות אחרים כוללות רווחי הון (8%), דיבידנדים (5%), והכנסות מעסק או משלח יד (10%).
כצפוי, מקורות ההכנסה החייבות במס משתנה מאוד בין העשירונים, בעיקר בחלוקה בין תשעת העשירונים הראשונים לעשירון העליון. בתשעת הראשונים השכר של הפרט מהווה כ-80% מההכנסה החייבת במס, בעוד שבעשירון העשיר ביותר חלק השכר יורד לפחות מ-60%, בעיקר לטובת מס רווחי ההון. עבור המאיון העליון של בעלי ההכנסות בישראל, חלק השכר יורד ל-31%. המיסוי על רווחי הון עבור האחוז הגבוה ביותר גדל לכמעט מחצית מההכנסה החייבת במס.
שיעור המס וההכנסה לפי עשירונים
בשנת 2024 ההכנסה הממוצעת בישראל ברוטו עמדה על כ-15.3 אלף שקל לחודש, בעוד ההכנסה נטו הממוצעת, לאחר ניכוי מסים ישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות), עמדה על כ-12.2 אלף שקל. המס הישיר נטו מהווה בממוצע כ-20% מההכנסה, אך שיעור זה משתנה באופן ניכר בין העשירונים.
בששת העשירונים הנמוכים אין הבדל ניכר בין ההכנסה נטו לבין ההכנסה ברוטו. אוכלוסייה זו נמצאת ברובה מתחת לסף מס ההכנסה ועל כן רוב המס שהיא משלמת הוא דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. אי לכך, בעשירונים התחתונים (1-6), המס הישיר מהווה אחוז קטן מההכנסה - כ-2.8% בעשירון הראשון ועד כ-6.6% בעשירון השישי. מנגד, בעשירונים הגבוהים, שיעור המס עולה בצורה חדה, ועומד על כ-20.2% בעשירון התשיעי ו-31.4% בעשירון העשירי.
הנתונים משקפים מערכת מס פרוגרסיבית, בה בעלי ההכנסות הגבוהות נושאים בנטל מס גבוה יותר. מערכת זו נועדה לנסות לצמצם פערים כלכליים ולהבטיח חלוקה צודקת של נטל המס בישראל. באוצר מדגישים למשל כי בעוד שהכנסות העשירון העליון מהווה 45% מההכנסות ברוטו, חלקו בתשלום המיסים הישירים עומד על 70%. כתוצאה מכך, חלקו של העשירון העשיר בישראל בהכנסה נטו יורד ל-39%. המאיון העליון משלם מס שולי של 50% לפחות, והוא אחראי על 26% מההכנסות ממיסים ישירים.
כלי מרכזי לצמצום אי השיוויון
באוצר מדגישים כי המיסוי הישיר בישראל, הכולל מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, מהווה כלי מרכזי לצמצום אי-השוויון. בשנת 2024, מדד ג'יני עבור הכנסה ברוטו עמד על 0.562, אך לאחר ניכוי מיסים ישירים הוא ירד ל-0.500 - ירידה של 11% במדד אי-השוויון לעומת 2021. המדד בודק שוויון בין חלוקת ההכנסה לאוכלוסיה. 1 מייצג אי שוויון מלא (אדם אחד מקבל את כל ההכנסות) ו-0 מתאר שוויון מלא (חלוקה מושלמת בין האזרחים).
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס