חודשי הקיץ מתאפיינים בדרך כלל בכבישים פנויים יחסית לשאר השנה, בעיקר בשל נסיעות של ישראלים רבים לחו"ל וחופשת הלימודים בבתי הספר. אולם לא כך השנה. דו"ח חדש של חברת נתיבי איילון מצביע על החרפה בעומסי התנועה וירידה במהירות הנסיעה כמעט בכל שעות היום ובמרבית מקטעי נתיבי איילון - זאת בחודש יולי האחרון בהשוואה לחודש יולי אשתקד.
הסיבות לכך, לפי הערכות, כוללות את הירידה בנסיעות הישראלים לחו"ל השנה, וכן את הפינוי של תושבים רבים מהצפון והדרום שהביא לריכוז של תושבים במרכז הארץ. לאלו יש להוסיף גם את העבודות המתמשכות בכבישים.
כך, באיילון דרום חלה הרעה של 8% במהירות הנסיעה בממוצע יומי, 4% בשיא הבוקר (בין השעות שבע עד עשר) ו־13% בשיא הערב (שלוש עד שש). המקטע האיטי ביותר בשעות הבוקר בכביש הוא גלילות־השלום, בו נמדדה מהירות נסיעה של 30 קמ"ש - ירידה לעומת 35 קמ"ש ביולי אשתקד.
בשעות הערב המצב גרוע עוד יותר, כשבמקטע גלילות־השלום מהירות הנסיעה שנמדדה היא 18 קמ"ש לעומת 23 אשתקד - נתון שמזכיר את שעות הבוקר בימי חול במהלך השנה. בשעות הערב המהירות צנחה באופן דרמטי, כשב־7 מתוך 9 מקטעי הכביש חלה ירידה במהירות הנסיעה.
באיילון צפון המצב דרמטי אף יותר, כשבממוצע יומי חלה הרעה של כ־10% במהירות הנסיעה, והרעה של 17% בשעות הערב. בשעות הבוקר המקטע האיטי באיילון צפון הוא וולפסון־חולון, שבו נמדדו 16 קמ"ש בלבד. בשעות הערב המקטע האיטי ביותר נמדד בחולון־השלום, שם נסעו הנהגים במהירות של 16 קמ"ש לעומת 22 קמ"ש אשתקד.
מתוך 11 מקטעי הכביש של איילון צפון - בכולם חלה הרעה במהירות הנסיעה: הפער הגדול ביותר נמדד בוולפסון חולון, בו לפני שנה נהגים יכלו לנסוע במהירות של 71 קמ"ש, אך השנה נדרשו להסתפק ב־34 קמ"ש בלבד. גם ביוספטל־וולפסון נמדדו פערים (80 אשתקד לעומת 62 השנה) ומשה דיין־קוממיות (71 אשתקד לעומת 60 השנה).
הפיק האיטי ביותר נמדד באיילון צפון בשעה 8 בבוקר במקטע קוממיות־יוספטל, אז כלי הרכב הזדחלו במהירות של מעט יותר מ־12 קמ"ש. בכיוון דרום הפיק האיטי ביותר היה בשעה ארבע בצהריים בגלילות־השלום, אז נרשמה מהירות של 16 קמ"ש.
אינדיקטור לכבישים
מומחים שאיתם שוחח גלובס העידו על מגמה בנתונים, כשבכל שנה רואים החמרה בתנועה בכבישים - אולם, לדבריהם, לא במספרים דרמטיים כל כך כפי שנראה בדו"ח הנוכחי, ובמיוחד בשעות הערב. פעמים רבות כשנרשמים נתונים כה מובהקים, מקטעים מסוימים בכביש "מושכים" את הממוצע כלפי מטה, אבל ניתן לראות שבשעות הערב במרבית מקטעי הכבישים נרשמה האטה משמעותית.
לכאורה מדובר בנתונים של כביש אחד, ולשינויים במהירות בכבישים יכולים להיות משתנים רבים. אולם, נתיבי איילון הוא הכביש העמוס ביותר במדינה, שחוצה את מטרופולין גוש דן מצפון לדרום ועוברים בו כ־900 אלף כלי רכב מדי יום. לכן, הוא מהווה אינדיקטור חשוב למצב בכבישים ולפעילות המשקית.
רק בשנים האחרונות החלו במדינה לפתח על הציר הזה גם מענה לתחבורה הציבורית. בימים אלו למשל מונחות מסילות רכבת נוספות באיילון, שיקלו על פקק הרכבות המתנקזות אליו מכל הארץ. גם נתיבים מהירים יציעו למי שמתגוררים בפרברים גישה מהירה יותר למרכז המטרופולין, אך ספק אם יהוו שינוי מהותי.
בנוסף, קווי הרכבת הקלה הנוספים, בהם הקו הירוק (הרצליה־ראשון לציון) והסגול (בקעת אונו־תל אביב) יוכלו להקל על מצב התנועה באזור. אולם, אלו צפויים להיות מוכנים לשימוש רק לקראת סוף העשור, כששרת התחבורה מירי רגב הודתה לאחרונה כי שני הקווים נדחו.
נגישות לגלעין המטרופולין תתאפשר באופן מיטבי רק לאחר פתיחת פרויקט המטרו, הפרויקט השאפתני להקמת שלושה קווים תת־קרקעיים ב־24 רשויות מקומיות, שיבשיל בתקווה לקראת סוף העשור הבא. בינתיים, במשרדי הממשלה סבורים שפתרונות להקלת הגודש יכולים להיות באמצעות אגרות גודש.
על אלו יש להוסיף את הפערים בתכנון העירוני ובמדיניות התחבורה. כל עוד ממשיכים לפתח פרברים ושכונות שנסמכות על רכב פרטי, על התושבים בהם נגזר להחזיק ולהשתמש בכלי רכב, שכן תחבורה ציבורית לא תוכל לספק להם מענה יעיל. גם המדיניות לוקה בחסר, כשחניות ציבוריות מוצעות במחירים כמעט־חינמיים ונותנים תמריץ מהותי לשימוש ברכב.
מגמה ארוכת־שנים
השנה כאמור, ניתן להעריך כי העובדה שתושבים רבים בצפון מפונים, וכן רבים מתושבי העוטף והדרום לא חזרו לבתיהם, מוסיפה אוכלוסייה נוספת על כבישי מרכז הארץ. במצב של עומס תמידי בכביש, כל תוספת ולו הקטנה ביותר מגדילה באופן אקספוננציאלי את העומסים. גם מיעוט הטיסות לחו"ל וחוסר האפשרות לנפוש בצפון ובדרום כבעבר מרכזים את מרבית הישראלים למרכז הארץ. על אלו אפשר להוסיף את עבודות התשתית בכביש 4 המקביל.
מומחים מזהירים, מעבר לנסיבות המיוחדות השנה, כי מדובר במגמה ארוכת־שנים שמעידה על גידול באוכלוסייה, ברמת החיים, באחזקה ובשימוש בכלי הרכב. אותה מגמה, לדבריהם, מובילה להשלכות הרסניות לאורח החיים של הישראלים, ויותר מכך למשק הישראלי שמדמם עשרות מליארדי שקלים בשנה כתוצאה מהגודש.
"מדובר באזור רגיש מאוד וכל שינוי קטן יכול להביא לתוצאות שלא ראינו בעבר", מסביר פרופ' אראל אבינרי, מומחה לתשתיות תחבורה ממכללת אפקה. "אם לפני כמה שנים לא ראינו בחודשי הקיץ פקקים, אנחנו רואים שיותר כבישים נסתמים גם כעת".
בשונה מהסברה לפיה ישראלים רבים יבלו שעתיים או שלוש בפקקים בכל יום, אבינרי סבור כי ההשלכות יהיו אחרות, וגרועות אף יותר. "נתונים אמפיריים מצביעים על כך שגם בארץ וגם בחו"ל יש משך זמן שבו אנשים מסכימים להיות בדרכים. המשמעות היא שהגודש המתגבר פשוט יצמצם את מרחב ההזדמנויות וניאלץ לעשות דברים קרובים יותר לבית ובלית ברירה: רדיוס האפשרויות יצומצם בתעסוקה, בהשכלה, בבריאות וגם בפנאי. ייתכן שזה מה שקורה עכשיו - מרגע שלא מתאפשרת נסיעה לצפון ולדרום עדיין אנשים צריכים להתנייד ועושים זאת במרכז, כך זה ייראה לפחות עד למטרו".