שרת התחבורה מירי רגב הנחתה את גורמי המקצוע במשרד התחבורה לבחון את הסבת נתיבי התחבורה הציבורית בערים לנר"תים (נתיב רב תפוסה), הכינוי המקצועי של "נתיב פלוס". אם הדבר יעבור, רגב תגרום לכך שבנתיבי התחבורה הציבורית בערים ייסעו גם כלי רכב פרטיים עם מספר נוסעים שייקבע בתמרורים, כפי שיש היום בכביש 1 לירושלים, בנתיבי איילון ובכביש החוף.
אלא שבעוד שיש היגיון מסוים בהפעלת נתיבים כאלו בכבישים הבינעירוניים, ששם יש די קיבולת להכניס גם מספר מסוים של כלי רכב פרטיים לצד האוטובוסים, הרי שבערים אין פריווילגיה כזו. הקיבולת בערים נמוכה יותר, תדירות האוטובוסים אמורה להיות גבוהה הרבה יותר, והכנסה של כלי רכב נוספים לתוך הנתיב תפגע בהכרח בשירות התחבורה הציבורית, המקרטע כבר כיום.
בעיה נוספת ביוזמה המקוממת היא שאין אכיפה אלקטרונית לנתיב פלוס, בשונה מנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים). למעשה, האכיפה בנתיב פלוס כוללת רק את אופנועני המשטרה, ובעתיד תכלול גם פקחים של משרד התחבורה. אלא שכבר היום הם נמצאים במחסור ביחס לנתיבי פלוס הקיימים, והאכיפה לעמדת משרדי הממשלה לא מספקת. לכן, בפועל, כמעט ולא תהיה אכיפה בנתיבים אלו. לעומת זאת נת"צים בערים נאכפים בקלות על ידי מצלמות שמציבות העיריות.
גם ההצדקה הכלכלית להשקעה של מיליארדי שקלים בהקמת נת"צים בערים (שבעה מיליארד שקלים בחומש הנוכחי למשל), יורדת באופן משמעותי כשמדובר על נתיב שנוסעות בו גם מכוניות פרטיות, בניגוד למקובל.
יותר מוניות בנת"צים
יוזמת רגב מצטרפת ליוזמות נוספות שלא עומדות בדעתם של אנשי המקצוע. לאחרונה הנחתה רגב לבחון מתן אפשרות למוניות לנסוע בכל נתיבי התחבורה הציבורית, כשהיום קיימים נת"צים שבהם אסורה נסיעותיהן של מוניות. אולם במשרד האוצר רצו לפעול הפוך במסגרת חוק ההסדרים, ולקבוע כי יתאפשר לקבוע בתקנות התעבורה שבנת"צים עמוסים מוניות לא יוכלו לנסוע כלל בנת"צים, גם לא באלו שבהם הן יכולות לנסוע היום.
הכתבה עלתה באתר גלובס.