מול קופאית בחנות סופרמרקט בחיפה עמד לפני כמה חודשים קשיש ופרץ בבכי, כשהתבקש להחזיר מוצרים שקנה משום שחסרו לו 20 שקלים. איש מבוגר אחר התנדב להשלים את 20 השקלים החסרים ואף רכש עבורו מוצרים נוספים בלמעלה מ-200 שקלים. הקשיש סיפר שהכנסתו היחידה היא קצבת הזקנה שלו – פחות מ-1,600 שקל, וכי כבר 6 שנים אינו יכול להרשות לעצמו לאכול בשר. הוא אפילו לא ידע שמגיעה לו תוספת כספית של אבטחת הכנסה. המתנדב לא הסתפק בעזרה הכספית המיידית לאותו קשיש, ואף סייע לו למצות את זכויותיו.
הסיפור הזה, שדומים לו קורים כל יום, היה הטריגר להקמת קבוצת מחאה המונית להעלאת קצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה מביטוח לאומי) לשכר המינימום – כיום 5,300 שקל והוא צפוי לעלות ל-5,572 שקל באפריל הקרוב. בראש הקבוצה עומדים חמישה, בהם נכה צה"ל ושני עורכי דין, כולם אזרחים וותיקים ומבוססים כלכלית. הם פתחו קבוצה בפייסבוק תחת השם "מחאה להגדלת קצבת זקנה" ובתחילת ינואר אף פרסמו עצומה, עליה חתמו כבר כ-36 אלף איש ואישה. בכוונתם להגיע ל-250 אלף חתימות, ולהביא את העצומה לראש הממשלה, שרי האוצר, הרווחה ושיוויון חברתי, יו"ר ועדת החברה בכנסת ומבקר המדינה. הם מתכוונים להוסיף תרגום לרוסית בכל הפעילות הזאת, כדי להגיע גם לקשישים מעולי חבר העמים, שרבים מהם עניים.
על פי דוח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם אתמול, בשנת 2021 קו העוני עומד על כ-2,849 שקל לבודד. קצבת הזקנה המינימלית לקשיש בודד עומדת היום על כ-1,590 שקל והמקסימלית (כולל תוספת וותק של הפרשות לביטוח הלאומי במשך 25 שנה לפחות) כ-2,400 שקל. על פי הלמ"ס, כרבע מהקשישים בישראל חיים בעוני.
"איך מסבירים לח"כ שחוזר הביתה עם כמעט 51 אלף שקל שאזרח ותיק צריך להמשיך ולהסתמך על קצבה מבישה של פחות מ-2,600 שקל. זה הרי פשוט לא ייאמן. אין פער כזה בשום מדינה מתוקנת. למה בכלל אנחנו צריכים להאבק עבור קצבה בגובה שכר המינימום, שהוא קצת יותר מ 10% משכרו של אותו חבר כנסת?".
כך טוענים בעצומה העומדים מאחורי הקמת קבוצת המחאה אורי פלום, יגאל גרינשטיין, גיורא חרלופסקי ועו"ד נירה סטופאי שוורץ. אליהם הצטרף לאחרונה גם עו"ד יצחק בורובסקי. לדבריהם, הם לא עמותה וכי מדובר בקבוצה א-פוליטית הכוללת מגוון דעות בקשת הפוליטית.
לעו"ד נירה סטופאי שוורץ, רקע בטיפול באוכלוסייה נזקקת: "הייתי ראש אגף פניות ציבור במשרד ראש הממשלה בכהונה השנייה של יצחק רבין ז"ל, ואצל שמעון פרס ז"ל, לאחר רצח רבין, ובנוסף גם יו"ר קרן ראש הממשלה לנזקקים. היו אלינו עשרות אלפי פניות בשנה, בהן רבות של קשישים. הנושא קרוב ללבי ולכן נעניתי מיד בחיוב להצטרף ליוזמה".
למה דווקא 250 אלף חתימות?
"הבנו שעם פוליטיקאים צריך לדבר מפריזמה של מנדטים; עם 250 אלף איש ואישה חתומים, זה מספר שישכנע פוליטיקאים לדבר אתנו. ננסה להיפגש עם ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת – אולי חץ אחד יפגע".
קשר של שתיקה מאז 2003
מעבר לדרישה להעלות את קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום, דורשת הקבוצה הצמדה מלאה לשכר הממוצע במשק. מזה כ-20 שנה קצבת הזקנה צמודה למדד המחירים לצרכן ולכן נשחקה כל כך.
"במהלך השנים, שחקו ממשלות ישראל לדורותיהן את קצבת הזקנה, תוך שינוי שיטת ההצמדה, מהצמדה ל'שכר הממוצע במשק', להצמדה ל'מדד המחירים לצרכן. שינוי זה גרם לכך שהקצבה אינה מאפשרת קיום מינימלי".
איפה כספי האזרחים ששולמו לביטוח לאומי לאורך שנות עבודתם? לטענת ראשי קבוצת המחאה: "ממשלות ישראל, באמצעות אגף התקציבים במשרד האוצר, השתמשו בכספי קצבת הזקנה, אשר היו אמורים להבטיח את רווחתנו בגיל השלישי. לאור האמור, הקופה שנועדה להבטיח את הביטחון הסוציאלי של האזרחים הוותיקים התרוקנה. חוק הביטוח הלאומי התרוקן מתוכנו וחטא למטרתו. במהלך השנים, הועברו ע"י הביטוח הלאומי מאות מיליארדי שקלים, לאגף התקציבים. הכספים הועברו באופן שיטתי ע"י ביטוח לאומי לאוצר המדינה. בנוסף, במהלך השנים מאז שנת 2003 (אז שונתה שיטת ההצמדה בהסכם בין שר האוצר אז בנימין נתניהו וההסתדרות. ר.מ.) התקיים קשר של שתיקה בנושא ששותפים לו חברי כנסת ושרי ממשלה".
הקבוצה דורשת את מאות מיליארדי השקלים (עודפי גבייה) שהועברו מהביטוח הלאומי לאוצר, לכל מקבלי קצבאות הזקנה מאז. לשם כך הם בודקים פניה לבג"צ ומנסים לגייס לנושא גם את תנועת אומ"ץ.
"כל אלה עבדו כשכירים או עצמאים והפרישו במשך עשרות שנים לביטוח לאומי לטובת מטרה אחת – שתהיה להם הכנסה שתוכל לתת להם קיום מינימלי לאחר פרישה מעבודה," טוענת עו"ד סטופאי שוורץ. "קיבלנו הערכות שכ-500 מיליארד שקלים הועברו מכספי ההפרשות האלו למשרד האוצר, שחילק ומחלק גם היום את הכספים שאנחנו הפרשנו, לפי שיקוליו. אנחנו בודקים לפנות לבג"צ בנושא ולדרוש החזרת הכספים. אנחנו סבורים שיש כאן עילה משפטית, כי מדובר במשהו שהוא כמו 'גזל'; יש פה גם פגיעה בזכות הקניין ופגיעה בכבוד האדם וחירותו".