מאז שהחלה המלחמה אנחנו שומעים בכל פעם על מינוי של "פרויקטור" חדש. מפרויקטור לטיפול בסוגיית החטופים, דרך פרויקטור לפעילות אזרחית ועד לפרויקטור במשרד האוצר, עולה השאלה האם מדינת ישראל בכלל זקוקה לכל הפרויקטורים האלו, מה העלות של כל מינוי כזה ומדוע אותם תפקידים לא מוטלים על בעלי תפקידים קיימים במשרדי הממשלה?
בחודש האחרון עסקנו לא מעט במינויי פרויקטורים במשרדי ממשלה שונים, עם לא מעט דרמות שהתחוללו מאחורי הקלעים. כך למשל מינוי הפרויקטור האזרחי במלחמה הפך לסוגייה בוערת, לאחר שמנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר החליט להסיר את מועמדותו לתפקיד. רק בימים האחרונים פורסם שגל הירש שמונה לתכלול נושא החטופים לא יוכל לעבוד כעובד מדינה, ונראה כי במשרד ראש הממשלה ייאלצו לחפש פרויקטור נוסף.
בתוך כל דרמות המינויים הללו – מישהו עצר את עצמו ושאל האם מדינת ישראל בכלל זקוקה לכל הפרויקטורים האלו? "אחד הביטויים לכך שגם הממשלה איננה מאמינה ביכולות של עצמה לנהל את המשבר האזרחי, הוא העובדה שלכל פעילות שנמצאת באחריות המדינה ממנים פרויקטור חיצוני", אומר ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות. "במידה מסוימת מדינת ישראל התאהבה במוסד הזה שנקרא פרויקטור. בפועל זה מוסד שמרחיק את האחריות והעשייה מהממשלה".
לדבריו, ראוי היה ששרי הממשלה יהיו אמונים על ניהול ותכלול האירוע. כפי שאנו יודעים אין מחסור בכמות שרים במדינת ישראל היום, כאשר הממשלה הנוכחית מונה כ-38 שרים וסגני שרים. "יש לנו ממשלה מאוד גדולה, עם הרבה שרים, ועדיין אנחנו רואים שיש אינפלציה של פרויקטורים", אומר ניב-יגודה. "חוסר האמון העמוק של הממשלה בעצמה מוביל למציאות שבה מגייסים אנשים חיצוניים לעשות את עבודת הממשלה. במדינה מתוקנת אלו היו צריכים להיות חברי ממשלה שמנהלים אירועים. אל תתבלבלו, בכל פעם שממנים פרויקטור חיצוני לריכוז הטיפול בתחום מסוים, זו הדרך של הממשלה להרחיק מעצמה את האחריות והעשייה".
למה גלית דיסטל אטבריאן לא פרויקטורית
אם היו בעלי מיומנויות וכישורים ניהוליים בממשלה היה אפשר לעשות להם הסבה לתפקיד הפרויקטור: "היה ניתן לקחת למשל משרד פיקציה ממשלתית ולהפוך אותו למשהו אמיתי עם עשייה. הציבור היה מרוויח יותר. לצורך העניין נניח וגלית דיסטל הייתה הברקה ניהולית, בהינתן ונסגר משרד ההסברה – תנו לה להיות הפרויקטורית. היא גם ככה מקבלת תשלום ממדינת ישראל, שרה בממשלה בלי תפקיד. למה שלא יתנו לה לנהל את זה? התשובה היא שאין לה את הכישורים לכך כמובן. אם היו אנשים עם מיומנויות וכישורים לא הייתה בעיה למצוא אדם שיכול לנהל. אני לא אומר שצריך לקחת למשל את שר הפנים ולתת לו עוד תפקיד, כמובן שיש לו מספיק מה לעשות, אבל יש שרים אחרים בתפקידים שהם פשוט פיקציות".
המינויים מגיעים לדבריו על רקע מחסור בבעלי כישורים ומיומנויות ניהול בשירות הציבורי. "זה מעין ביטוי של חוסר אמון של ראש הממשלה במי שמנהל את המדינה - בשרים ובכוח האדם. זה לא תלוש מהמציאות כי יש לא מעט נבחרי ציבור חברי ממשלה שהם חסרי מיומנות וכישורים ולכן ברור לי גם למה הם אל יכולים לנהל ולתכלל את האירוע. האנשים שנמצאים שם היום הם לא אנשים שבאים עם מטען וניסיון ניהולי עשיר. ראינו איך גם אם משרדי ממשלה פעילים המצב לא עובד כמו שצריך, ואז המגזר האזרחי נכנס לתמונה", הוא מתאר.
לכל מינוי שכזה מתלווה עלות שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים בחודש עבור כל מטה. "כל פרויקטור גורר עלויות, ולכל הקמת מנהלת יש משמעויות כלכליות כי בדרך כלל זה בא עם משרות ותקציבים, כל פרויקטור מגיע לרמות השתכרות של עשרות אלפי שקלים בחודש, כמו שכר של מנכ"ל משרד ממשלתי. כל אחד כזה מגיע עם מטה, וצריך לשלם גם להם", הוא אומר, "בסוף למה צריך לממן גם שרים שלא עושים כלום וגם לממן פרויקטורים עם מטה? במידה רבה כסף ציבורי הפך להיות הפקר. כשזה לא יוצא מהכיס הפרטי שלך אלא מאיזה כיס ציבורי, אתה אדיש יותר לעלויות ומייצר מנגנונים שלא תמיד יעילים כלכלית. מי משלם את זה? הציבור".
גם כשהממשלה מנסה למנות פרויקטורים, ההליך מתבצע בצורה לקויה לדבריו. "שלוש פעמים רצו למנות פרויקטור שינהל ויתכלל את השיקום של ישובי העוטף ובכל פעם הם מביאים מועמד לא ראוי אחר שנופל מסיבות כאלה ואחרות. אנחנו רואים שבהליך המינוי יש לא מעט כשלים וליקויים. לא רק שהם לא יודעים לעשות זאת בעצצם הם גם לא מצליחים למנות בצורה מקצועית", אומר ניב-יגודה.
הפרקטיקה של מינוי פרויקטורים והעברת אחריות מהממשלה לגורם חיצוני החלה למעשה עוד קודם למלחמה. כבר בימי הקורונה כולנו זוכרים איך מונו שלל פרויקטורים לניהול המאבק במגפה, ורק בשנה האחרונה מונה גם פרויקטור למלחמה בפשיעה במגזר הערבי. "הנקודה החיובית היא שבהינתן שאנחנו מכירים בעובדה שלשרים וסגני השרים אין את הכישורים והמיומנויות והיכולות, אז לפחות ממנים אנשים אחרים שאולי כן יכולים לעשות את זה וזה עדיף על כלום. זה מתכתב עם תחושה ארוכת שנים שהממשלה לא מתפקדת, כי כנראה יכולות ומיומנויות השרים מאוד נמוכות. בחירום ממנים פרויקטור ובשגרה משלמים את המחיר".