ב-30 השנים האחרונות עלה משקלו של האמריקאי הממוצע בעשרה ק"ג. אם התרופות החדשות נגד השמנה, כמו מונג'רו של אלי לילי, ו-Weagovy ואוזמפיק של נובו נורדיסק יעילות כפי שנדמה ולא יתגלו מגבלות בלתי צפויות, אנחנו עשויים לראות היפוך מגמה בתוך זמן קצר הרבה יותר מ־30 שנה, ועשויות להיות לכך השלכות נרחבות על הכלכלה, כפי שהיו למגמת ההשמנה עצמה.
איום קיומי? יצרניות המזון בהיכון
נתונים שנאספו על ידי חברה המנתחת חשבוניות של רשת המזון וולמרט, ודווחו בערוץ CBS האמריקאי, מראים שאצל מי שהחלו לרכוש את התרופות החדשות נגד השמנה חלה ירידה בסל המזון הממוצע.
על איזו כמות של צרכנים מדובר? לפי סקר שפורסם ב"ניו יורק טיימס", 14% מהציבור בארה"ב אמרו שיהיו מוכנים לקחת את התרופות הללו לכל החיים אם הביטוח שלהם ישלם על זה. אנליסטים מבנק ההשקעות מורגן סטנלי העריכו שבסופו של דבר, כ־7% מהציבור ייקחו את התרופות הללו, וזה שיעור עצום מהציבור. אם התרופות יאושרו בהתוויות נוספות (כבר מדברים על טיפול בהתמכרויות ואפילו אלצהיימר), שיעור נוטלי התרופות יצמח ליותר מ־7%, ביניהם אנשים שלא סבלו כלל מעודף משקל.
בוולמארט לא נבהלים בינתיים מכניסתן של התרופות האלה לשוק. עם פרסום דוחותיה האחרונים, אמרו שם בתגובה לשאלות אנליסטים כי צרכני התרופות ייכנסו לחנות כדי לרכוש אותן ויקנו על הדרך מוצרים אחרים. כמו כן, וולמארט עשויה לקדם מוצרים בתחום הבריאות ואורח החיים הבריא, שיפצו על אובדן ההכנסות ממזון.
מי שצריכות לדאוג הן חברות המזון עצמן - היצרניות הגדולות ורשתות המזון המהיר, שהכנסותיהן הן ממזון בלבד. הצמיחה של הענקיות הללו בעשורים האחרונים נבעה בחלקה מהתרחבות קהל הצרכנים. ואחת הסיבות להתרחבות הזאת היא ייצור של מזון יותר מפתה ויותר ממכר, שפונה גם ללבם של ילדים.
בעולם שבו אנשים יכולים לכבות דחפים לאכילה בלי נשלטת, האם אותן חברות מזון יוכלו להמשיך לשווק עוגה כמו קראק פאי עם אמירות כמו "נראה אותך אוכל רק אחד" או למכור קורנפלקס בשם Krave (שנשמע כמו המילה שפירושה דחף עז למזון מסוים)? השאלה הזאת נדונה בכתבה שפורסמה לאחרונה ב"ניו יורק טיימס". פרופ' מריון נסטלה (אין קשר לחברת נסטלה), מומחית לתזונה ורגולציה של מזון מאוניברסיטת ניו יורק, הרחיקה לכת ואמרה לעיתון כי "זהו איום קיומי על תעשיית המזון".
מה תעשה תעשייה של טריליון דולר בתגובה? היא לא תוותר בקלות, זה בטוח. מצד אחד חברות המזון נזהרות מאוד ממיתוג אפשרי שלהן כממשיכות דרכן של חברות הטבק, אבל קשה לראות אותן משחררות אחיזה בקיבתו של הצרכן.
למעשה, אם מניחים מניעים קפיטליסטיים בלבד ורגולציה חלשה, אפשר לדמיין עתיד שבו השיווק של מזון משמין יתמקד עוד יותר בילדים - הם אלה שעדיין לא לוקחים את התרופות, ואפשר למכר אותם למזון הזה מוקדם.
כמו כן, ישנה הערכה שהתרופות חזקות בהתמודדות עם רעב וחשקים למזון אבל חלשות יותר בהתמודדות עם אכילה רגשית, ולכן חברות המזון עשויות לפנות למנגנון הזה. דוח של חברת המחקר Mintel כבר אמר זאת קצת יותר בעדינות: "חברות שמייצרות מזון מעובד יצטרכו להזכיר לצרכנים את ההנאה והנחמה שהם שואבים מהמוצרים הללו".
חלק מהחברות ינסו ככל הנראה לרכוב על גל הבריאות ולשווק את מוצריהן כבריאים יותר ומתאימים לאזרח הבריא החדש. לדוגמה, אחת מתופעות הלוואי בשימוש ארוך טווח בתרופות הללו היא ירידה במאסת שריר. ייתכן שהדגשת הצורך לחזק את מאסת השריר תוביל לצריכה מוגברת של מזונות עם תוספת חלבון. אם אף אחת מהאופציות הללו לא תעבוד, תמיד אפשר להעלות מחירים.
העתיד של חברות מכשור רפואי
מעבר לחברות המזון, אנליסטים אופטימים (או שמנופובים במיוחד) טוענים שהפחתת המשקל של כלל האוכלוסייה צפויה להגביר את הפריון במשק, שכן השמנה פוגעת בבריאות, וכך עלולה להפחית את תפוקת העובדים.
אנליסטים אחרים מזהירים מפני הגזמה במידת ההשפעה הזאת: פגיעה משמעותית בבריאות כתוצאה מהשמנה, ברמה שמשפיעה על התעסוקה, אופיינית בעיקר לגילאים מבוגרים, מעל גיל הפנסיה, או לאנשים עם משקל גבוה מאוד. מעבר לכך, כל הישג בפריון יש לאזן מול תופעות הלוואי האפשריות של התרופות, הכוללות בחילות, עצירות ועוד.
עם זאת, הטיפול בבעיות בריאות הנובעות מהשמנה כן עשוי לחסוך כסף לחברות הביטוח ולמבטחים ממשלתיים שמממנים את התרופות הללו. לכן הם גם מוכנים לממן אותן, לפחות חלקית.
מי יהיו המפסידים? לכאורה, חברות רפואיות עם מיקוד בתחומים כמו סוכרת, מחלות לב, מחלות כליות וכבד, ניתוחי החלפת מפרקים, טיפולים בדום נשימה בשינה ולבסוף - טיפולים אחרים בהשמנה. כלומר, בעיקר חברות המכשור הרפואי הקלאסיות הגדולות עלולות לשלם את המחיר.
חברת מדטרוניק כבר דיווחה שהיא רואה ירידה בדרישה לניתוחים בריאטריים, אך גם מיהרה לציין ששני הפתרונות יכולים להשתלב יחד, והתרופה יכולה לעזור למטופלים שהתחילו מניתוח בריאטרי ואחר כך נתקעו או החלו לעלות חזרה במשקל.
קבוצה של תרופות לטיפול בכבד שומני, שנמצאות אולי על סף פריצה לשוק, כבר חוו דעיכה ברמת העניין בהן, מתוך הערכה שהטיפול בכבד שומני יהיה הרבה פחות מבוקש אם לא יהיו בעולם אנשים עם עודף משקל.
אבל הגישה הזאת גם היא קצת מוגזמת, הרי לא חסרים אנשים עם מחלות לב למרות קיומם של סטטינים, אנשים עם בעיות אונות גם בעולם של ויאגרה ואנשים בדיכאון וחרדה גם בעולם של ציפרלקס.
חיסכון של מיליונים לחברות התעופה
במעגל רחוק יותר, ההשלכות של ירידה במשקל האוכלוסייה יכולות להגיע עד חברות התעופה. ככל שמטוס כבד יותר, הוא צורך יותר דלק, וזה עולה לחברות התעופה יותר כסף. עד היום הן ניסו להפחית ממשקל המטוס על ידי הטמעת כיסאות, מערכות טכנולוגיה ומזון קלים יותר. עם אימוץ התרופות נגד השמנה, הטסת ציבור קליל יותר יכולה לחסוך להן עוד מיליוני דולרים.
ניתוח שנעשה בחברת הפיננסים ג'פריס לקח כמודל לחישוב את חברת יונייטד איירליינס האמריקאית. המסקנה הייתה שאם כל נוסע יפחית ממשקלו עשרה פאונד בממוצע, זה יחסוך לחברה 80 מיליון דולר בשנה.
בחזרה לקרקע, אנליסטים מרחיקי לכת תהו גם אם המדרכות כעת יהיו צרות יותר. אחרים העלו את האפשרות שייווצר שוק חדש של בגדים עבור המרזים, וניתוחים פלסטיים למתיחת עור בעקבות ירידה מהירה מדי במשקל. אך אלה השפעות חד־פעמיות בלבד.
משרות שניות ושיימינג רפואי
ומה יקרה לכיס של הצרכנים? תרופות נגד השמנה מסתמנות כחוזה לכל החיים, ובינתיים מדובר בחוזה יקר מאוד. ככל שהמטופל פחות מתאים לקטגוריית ההשמנה ויותר מחפש את היתרונות החברתיים של התרופה, כך סביר פחות שימצא מי שישלם עליה. בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" כבר דווח על תופעה חדשה, אנשים שלוקחים על עצמם משרות שניות כדי לשלם על התרופה. מאחר שמדובר בתרופה לכל החיים, זה עלול להוביל לשעבוד לא זניח.
העלות למטופל בארה"ב יכולה להגיע גם ל־10,000 דולר בשנה. רבים יהיו מוכנים לשלם זאת מכיסם, וחברות הביטוח כנראה יביאו את זה בחשבון בהחלטה שלהם את מי לשפות. אנשים עם תוכנית ביטוח טובה יותר, יקבלו כנראה שיפוי ביטוחי טוב יותר גם בתחום הזה, וייתכן שנראה אנשים עושים דברים נואשים כדי להשיג את התרופות האלה, גם אם לא מדובר במקרי חירום רפואי.
מטופלים שיכולים לקחת את התרופה אבל קשה להם לעמוד בתופעות הלוואי, או באובדן ההנאה מאוכל, עלולים לסבול מתופעות של שיימינג ציבורי, וגם משיימינג רפואי, מאחר שצוותים רפואיים ואפילו חברות הביטוח עלולים לטעון: נתנו לכם פתרון לבעיית המשקל, ולא קיבלתם אותו.
נדרשו שנים כדי לשכנע רופאים לא לוותר על הבריאות של מטופלים שלא מצליחים לרדת במשקל. השפעת התרופות הללו עלולה להחזיר אותנו לאחור, וגם את זה כדאי לזכור כשחולמים על עולם חדש ורזה.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס