"אחת החברות הטובות של בן 10 עזבה את הבית ספר", כך נפתח הפוסט של אילנה קוריאל ברשת X. "כבר כמה ימים הוא מנסה להזמין אותה לשחק איתו משחקי מחשב והיא לא עונה. הוא סיפר שהיא טסה. אתמול שאלתי את האימא מה איתם. סיפרה שעזבו את הארץ לקנדה. בגלל המלחמה. הילדה התחילה ביה"ס חדש. האימא רוצה לחזור". בין התגובות היו כמובן מנאצים שהזמינו גם אותה לעבור לקנדה, וכמה שסיפרו שגם הם מכירים כאלה שעזבו. "השבוע עוזבת חברה עם בעל וילדים, גם היא לקנדה", כתבה מגיבה אחת. "יש עזיבה שקטה. פגשנו אתמול כאן, בקנדה, 'עולים חדשים' מישראל. עזבו לפני חודשיים, ממתינים לוויזת עבודה. לא אמרו כלום לשכנים או למכרים. פשוט עזבו עם הילדות", כתב מגיב אחר.
בחודשיה הראשונים של המלחמה החליטה ממשלת קנדה לפתוח מסלול הגירה מיוחד לישראלים. כפי שדיווחנו פה, החל מדצמבר האחרון, אושר מסלול זמני עד יוני 2024, שאיפשר לישראלים לקבל ויזת עבודה פתוחה לשלוש שנים, מה שעשוי לסייע בהמשך לקבלת אישור תושבות קבע ואף אזרחות. האפשרות הזו היא מסלול ייחודי שנפתח בעקבות המלחמה, ונועד לתת מפלט לישראלים, ללא תלות במקצוע או בגיל. כעת, וכנראה לאור ההיענות הרבה, החליטה ממשלת קנדה להאריך את המסלול המיוחד הזה להשגת ויזת עבודה לשלוש שנים עד ל-31 ביולי 2025.
לפי ההערכות, עברו לקנדה מאז פתיחת המסלול אלפי ישראלים, חלקם עדיין בתהליך וחלקם כבר התמקמו. עם ההודעה על ההארכה הדרמטית, צפויים אלפים נוספים לעשות את המעבר. "הקנדים האריכו את המסלול עד סוף יולי 2025, זה המון זמן", אומרת מיכל הראל, תושבת קנדה שהקימה אתר בשם עוברים לקנדה, מיזם התנדבותי המסייע לישראלים בתהליך המעבר, ומציע תמיכה והמון מידע קריטי עבור המהגרים. "יחד עם זה, באתר ההגירה מצוין שהמסלול הזה יכול להיסגר בכל עת ללא הודעה מוקדמת. זה אומר שכן צריך להזדרז".
קשה מאוד להחליט לעזוב הכל מהרגע להרגע.
"כן, זה לא פשוט בכלל, זה אחרת לעשות את זה ממצב של פליטות. אנשים שומעים על המסלול הזה ומרגישים נורא בלחץ כי זה באמת משהו שצריך לעשות מאוד מהר מהר".
מסלול ההגירה הרגיל לקנדה נקרא express entry. על פי מסלול זה אפשר להגיש בקשה להגירה ולמסלול של תושבות אבל נדרשים לעמוד בסטנדרטים מחמירים על פי קריטריונים שונים וצבירת נקודות. מי שלא צבר מספיק, לא יוכל לעמוד בתנאים. "הרף של הנקודות עלה מאוד", מסבירה הראל, "צריך להיות מאוד משכיל, מאוד צעיר ועם רמת אנגלית מדהימה. ההגירה במסלולים הרגילים האלה היא מאוד קשה. לפעמים תואר ראשון לא מספיק. אנחנו לומדים המון מיועצי ההגירה. בשנים האחרונות נערכו המון שינויים במערכת ההגירה בקנדה. רוצים להפנות אנשים יותר לפרובינציות האחרות, לפזר אותם. עשו שינויים גם בוויזות סטודנטים".
ועכשיו, כל אחד יכול.
"כן. המסלול החדש הזה ביטל לחלוטין את כל התנאים והדרישות. הוא נותן דריסת רגל ופותח את הדלת. כשמקבלים רישיון עבודה לשלוש שנים, זה מאפשר להשיג ניסיון עבודה קנדי, וזה נותן נקודות לאזרחות".
אחת החברות הטובות של בן 10 עזבה את הבית ספר. כבר כמה ימים הוא מנסה להזמין אותה לשחק איתו משחקי מחשב והיא לא עונה. הוא סיפר שהיא טסה. אתמול שאלתי את האימא מה איתם. סיפרה שעזבו את הארץ לקנדה. בגלל המלחמה. הילדה התחילה ביה"ס חדש. האימא רוצה לחזור
קודם כל צריך להגיע לקנדה כתיירים
לאתר של הראל נכנסו מאז שפורסם המסלול הייחודי מאות אלפי בני אדם. "קיבלנו בקשה ליצירת קשר מאלפי אנשים שחלק גדול מהם כבר הגיע לקנדה או יגיע לקנדה בקרוב", היא אומרת. בין היתר, מציעים באתר גם שמות של אנשי מקצוע בתחום ההגירה. מי שבוחר להסתייע במומחים עבור התהליך, מסבירה הראל, חייב לדעת מול מי הוא עובד. "יש המון שרלטנים בתחום", היא מזהירה. "שמענו על כאלה שלקחו כסף מישראלים על טיפול בהגירה לקנדה ונעלמו. מגיעים אליו אנשים שמספרים 'אמרו לי שאני רק אשלם 70 אלף שקל ותהיה לי אזרחות קנדית'".
אפשר להניח שאזרחות לא הייתה.
"זה כל מיני אנשים שהם לא יועצי הגירה מומחים, ולוקחים כסף מאנשים ולא נותנים תמורה. שמענו על ישראלים לשעבר שעובדים ללא רישיון. הם לרוב לוקחים המון כסף וזו ממש סכנה לעבוד איתם, תופעה קשה והזויה של שרלטנות. יועצי הגירה מומחים חייבים פה רישיון, זה תחום מאוד מפוקח. קודם כל הם חייבים להיות קנדים, אפילו אם הם ישראלים לשעבר. בגלל זה המלצנו על כמה יועצי הגירה שיש להם רישיון וידוע שאין עליהם חקירות של רשות ההגירה. יש לנו באתר מדריך לאיך לבחור יועץ הגירה כדי שאנשים לא יפלו פה".
על פי הפרוצדורה במסלול הוויזה, נדרשים המהגרים קודם כל להגיע לקנדה כתיירים. רק אחרי שהתמקמו, צריך להיכנס לאתר של ההגירה ולהגיש את הבקשה. אחר כך נדרשים להמתין בקנדה עד שמקבלים את ויזת העבודה, תהליך שלוקח כמנה שבועות. "הבקשה קלה מאוד, בסך הכל צריך להכניס את הפרטים ואת הדרכון", מסבירה הראל, "אנחנו רואים שאנשים שהגישו כמו שצריך את הניירת מתוך קנדה, לא עשו להם בעיות".
הישראלים מעדיפים כמובן להגיע לערים הגדולות – טורונטו וונקובר. אבל הקנדים מעדיפים דווקא לחזק את הפרובינציות האחרות. "יש גם חלק שרוצים לוויניפג, כי יש שם מסלולי הגירה יותר קלים אז אפשר לקבל תושבות קבע מהר. זה חכם לעשות את זה, להתחיל שם. ברגע שמקבלים תושבות קבע אפשר לגור איפה שרוצים. גם העלויות של המגורים שם נמוכות הרבה יותר. בוויניפג, למשל, אפשר לקנות בית בשליש מחיר מאשר בטורונטו".
מאחר שבקנדה יש כבר המוני ישראלים, מתחילות גם להיווצר קהילות חדשות. "יש לנו אנשי קשר בתוך כל הפרובינציות הגדולות. יצרנו קשר עם ישראלים שנמצאים בכל מיני מקומות והם עוזרים לאנשים בקליטה הראשונית. זה נורא חשוב, אנשים מחפשים קהילה, הם לא רוצים להגיע למשהו לא קיים".
הסיוע הזה קריטי גם לאנשים שעושים הגירה בניחותא, על אחת כמה וכמה בסיטואציה כזאת. "אנשים מגיעים במצב מאוד לחוץ, סטרס מטורף. חלק היישר מהדרום ומהצפון, סיפורים מאוד לא פשוטים. זה שאפשר לדבר איתנו, שאנחנו ישראלים שנמצאים באמת בקנדה ומכירים, ויודעים, זה מרגיע ומאפשר לעשות את המעבר בצורה טיפונת יותר רגועה".