ליבה של נינה, תושבת המרכז, החסיר פעימה כשקיבלה יום אחד הודעה מהבנק שחשבונה עוקל. "זה לא היה נעים בכלל לקבל את ההודעה הזאת", היא אומרת. "לא זכרתי שיש לי איזשהו חוב לעירייה. לא קיבלתי שום התראה או הודעה מהם לפני כן. פשוט התעוררתי יום אחד והבנק אמר לי שהחשבון עוקל".

נינה היא אם חד הורית לשני ילדים קטנים, והעיקול של החשבון יצר קשיים ממשיים עבורה. "אני תלויה בכספים שיש לי בחשבון כדי לקנות מצרכים בסיסיים לבית. ברגע שהחשבון הזה עוקל, פשוט לא היה לי מה לקנות לילדים. הייתי חייבת לבקש עזרה מההורים שלי כדי להביא 200 שקלים לקנות מה שהכי חיוני".

מה שמעניין הוא שגם לאחר ששילמה נינה את החוב המקורי לעירייה, העיקול לא הוסר מיד. "הם אמרו לי שזה יכול לקחת עד 24 שעות לפני שהעיקול יוסר מהחשבון. זה אומר שבמשך יום שלם אחרי ששילמתי את החוב, עדיין לא יכולתי להשתמש בכסף שלי בחשבון. זה פשוט מטורף".

סיפור דומה מספרת מ', תושבת עיר אחרת. גם במקרה שלה, היא התעוררה יום אחד לגלות שהחשבון שלה עוקל בגלל דוח חניה בסך 250 שקלים בגלל חנייה בתחנת אוטובוס. "זו הייתה ממש ההפתעה של השנה", היא אומרת בציניות. "זו הייתה הפעם הראשונה שגיליתי שקיים דוח כזה. אני ובן זוגי אף פעם לא חונים בתחנות אוטובוס, אז לא הבנתי מאיפה זה בא".

מ' מספרת שהיא מיהרה להתקשר לעירייה כדי להבין מה קורה. רק אחרי התעקשות של רבע שעה היא קיבלה סוף סוף מענה. "הייתי ממש מבולבלת. הם אמרו לי שהדוח נשלח לכתובת הישנה שלנו. אנחנו אוספים דואר משם בקביעות. מוזר, ואפילו קצת חשוד, שהצלחנו לפספס שתי הודעות על קנסות. אבל בעירייה לא טורחים להראות הוכחות ששלחו בכלל מכתב". אף שמ' הגישה ערעור על הדוח, היא נאלצה לשלם את החוב כדי לשחרר את החשבון מהעיקול.

גבר ואישה מול כספומט (צילום: עודד קרני)
למה בעצם חשבון הבנק שלכם נגיש לכל עירייה? | צילום: עודד קרני

חוק מלפני 100 שנה

אגב, אם חשבתם, שהעיקול על החשבון מוטל בגלל צו של בית משפט או הוצאה לפועל, הרי כשמדובר ברשות מקומית, יש לה את הסמכות להטיל עיקולים על חייבים לה וזאת על פי פקודת המסים גבייה, שנחקקה לפני כ-100 שנה. "פקודת המיסים גבייה היא פקודה מנדטורית משנת 1929," מסביר עו"ד עופר שפירא, העוסק בייצוג נושים וחייבים בהליכי חדלות פירעון, "שעל פיה רשות מקומית יכולה לגבות בהליכי גבייה מנהלית, שזה גם עיקול, בגין חובות שלא שולמו כמו קנסות חניה או חובות ארנונה, לדוגמא. הרשויות לא נדרשות לצו בית משפט, והן גם לא פונות בדרך כלל להוצאה לפועל, וזה נושא שנוי במחלוקת כבר שנים רבות".

שפירא מסביר שמדובר בתופעה שורשית של התנהלות בלתי חוקית, הן מצד הבנקים והן מצד הרשויות המקומיות. "החוק אמנם מעניק להן סמכויות להטיל עיקולים, אבל הוא גם מחייב אותן בהליכים מסוימים לפני נקיטת צעדים כאלה. לעיתים, הרשויות לא עומדות בדרישות החוק ופוגעות באזרחים בצורה בלתי פרופורציונלית."

על פי החוק, כאשר רשות מקומית רוצה לגבות חוב, היא חייבת תחילה לשלוח הודעת דרישה ראשונה בדואר רגיל, ולאחר מכן הודעת דרישה שנייה בדואר רשום. רק לאחר מכן, ובמידה והחוב לא שולם, הרשות רשאית לנקוט בצעדים של עיקול.

אך לפי עדויות של אזרחים כמו נינה ומ', הרשויות לעיתים אינן עומדות בדרישות האלה. "הן מטילות עיקולים גם כשיש מחלוקת על החוב, או מבלי לנקוט בכל ההליכים שהחוק מחייב אותן לפני נקיטת צעדי אכיפה", אומר עו"ד שפירא.

מצד שני, גם הבנקים אינם פועלים בהתאם להנחיות. על פי הוראות בנק ישראל והסבר ממרכז השלטון המקומי, הבנקים אמורים לעקל רק את סכום החוב המדויק ולא את כל הכסף שיש בחשבון. אך בפועל, הבנקים מעקלים את החשבון כולו.

כדי לוודא את הנושא הזה, בדקנו אותו גם במרכז השלטון המקומי. שם הבהירו: "עיקול לא נעשה על כל הכסף בחשבון, אלא רק על סכום החוב והפיגורים. אם חייב צריך לשלם לרשות 500 שקל, מעוקלים מחשבונו (כלומר, הוא לא יכול להשתמש) ב-500 שקל בלבד. שאר הכסף בחשבון עומד לשימושו".

בנק ישראל הופתע גם הוא לגלות שהבנקים מעקלים את החשבון בשלמותו, ולא רק את סכום החוב. "מובן מאליו שעל הבנקים, כמו כל גוף אחר, לעמוד בהוראות כל חוק ולבצע צווי עיקול לפי האמור בצו", נמסר מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. "עד כה לא הובאו בפנינו מקרים ספציפיים על אי קיום החובה המתייחסת לסכום העיקול. יובהר, כי כל פניה שתובא תבחן לגופה ובמידת הצורך יינקטו צעדים בהתאם."

חשבונות, חשבון חשמל, ארנונה (צילום: איתי דגן )
כל חשבון לעירייה מעניק לה גישה ישירה לחשבון | צילום: איתי דגן

הבנק חושש, הלקוח משלם

אז למה הבנקים ממשיכים לעקל את כל החשבון? עו"ד שפירא מציע הסבר אפשרי: "ייתכן שהסיבה נעוצה בחשש הבנקים שהחייב יהיה 'לקוח בעייתי', ושייתכן שיהיו עוד דרישות כספיות כלפיו בעתיד. לכן, הם נוקטים במדיניות של 'משנה זהירות' ומעקלים את החשבון כולו, למרות שזה בניגוד להוראות החוק."

המצב הזה, שבו הבנקים והרשויות אינם מקפידים על ההליכים החוקיים, יוצר סבל רב לאזרחים רבים. נינה, האם החד הורית, מספרת שהעיקול של חשבונה פגע קשות ביכולתה להתפרנס ולדאוג לילדים. מ' נאלצה לשלם את הדוח בעל כורחה כדי לשחרר את החשבון, למרות שהיא חלקה על החוב מלכתחילה.

ישראלים רבים חוששים להתמודד משפטית מול רשויות חזקות, בעיקר כששכר טרחת עורך דין גבוה יותר מהחוב עצמו. אך עו"ד שפירא סבור שייתכן שדווקא תביעה ייצוגית, שתאגד יחד מספר נפגעים, תוכל להביא לשינוי המצב ולחזרה להתנהלות חוקית יותר של הבנקים והרשויות בנושא עיקולי חשבונות.

"הטלת עיקול על כל הפעילות בחשבון היא לא חוקית", הוא מסביר. "מכוח הדין, גובה העיקול שניתן להטיל על חשבון הבנק של חייב, מוגבל בסכום החוב אותו עליו לשלם. אז למה הבנק מעקל את כל הפעילות בחשבון? זה פשוט לא חוקי."

לדברי עו"ד שפירא, תביעה ייצוגית יכולה להיות הדרך להתמודד עם התופעה הזו. "ייתכן מאוד שתביעה כזו, שתאגד יחד מספר נפגעים, תוכל להביא לשינוי המצב ולהחזרה להתנהלות חוקית יותר של הבנקים והרשויות", הוא אומר.