אחד המאפיינים הייחודיים של שמי הלילה של פריז הוא אורותיו המנצנצים של מגדל אייפל למרחוק. המגדל מואר מרדת החשכה עד אחת בלילה, ונוסף לכך מאיר בזוהר זהבהב למשך חמש דקות מדי שעה. לפני שלושה ימים הודיעה ראש עיריית פריז אן אידלגו על תוכניתה להחשיך את המגדל שעה מוקדם יותר. כמו כן הודיעה על צמצום החימום במבני ציבור בעיר ועל הורדת הטמפרטורה בבריכות. לא ברור עד כמה החיסכון הזה בחשמל משמעותי – כנראה מדובר בצעד סמלי והסברתי לציבור הרחב. גם בברלין הוחשכו כמה אתרי תיירות במהלך הקיץ האחרון.
צרפת, כמו שאר מדינות אירופה, נערכת לקראת החורף המתקרב, שהשנה צפוי להיות יקר הרבה יותר לאירופאים, וכנראה גם קשה יותר למי שלא יוכלו להתחמם כבעבר, וזאת בגלל משבר האנרגיה ביבשת. עוד בקיץ שעבר היו עליות משמעותיות במחירי הנפט והגז הטבעי, אך מחירי החשמל עלו השנה באופן דרמטי בעקבות החרמת האיחוד האירופי (וגם ארה"ב) את הנפט הרוסי לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה. כתוצאה מכך עלו מחירי כל חומרי הבעירה המשמשים לייצור חשמל – נפט, פחם, גז טבעי, גפ"מ ואנרגיות מתחדשות.
ובינתיים אצלנו – חברת החשמל העלתה את תעריף החשמל ב-8.6 אחוזים באוגוסט האחרון (13.3 אחוז מתחילת השנה).
"בעוד שמחירי החשמל בישראל עלו מתחילת השנה בכ-13 אחוזים, הרי בגרמניה, על פי נתונים מסוף אוגוסט, הם עלו מתחילת השנה ביותר מאלף אחוז, בצרפת בכ-800 אחוז ובאנגליה בכ-110 אחוז", אומר מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת, "החורף מתחיל באירופה בספטמבר והופך קשה יותר ויותר במהלך החודשים העוקבים. אי אפשר להשוות את רמות הקור באירופה בחורף לאלה שבישראל, שמזגן או תנור גז פותר בקלות. בנוסף, בישראל אנחנו נהנים היום ממשק חשמל שמתבסס ברובו על גז טבעי, שקובעו במחירים נמוכים יחסית בחוזים עם יצרני החשמל בישראל. לא רק זה – ישראל הופכת למבוקשת בעולם כספקית גז טבעי".
אז למה הועלה תעריף החשמל בחודש שעבר?
"עדיין, 22 אחוזים מייצור החשמל בישראל מתבססים על פחם, ומשום שמחירו עלה ב-140 אחוז מתחילת השנה, לא הייתה ברירה לרשות החשמל אלא להעלות את התעריף".
בישראל ייצור החשמל מתבסס בכ-67 אחוז על גז טבעי, המופק משדות גז טבעי בים שבבעלות חברות עסקיות פרטיות (יצחק תשובה ביניהן); כ-22 אחוז פחם וכ-10 אחוזים מאנרגיות מתחדשות (נתון מאכזב, לאור כמות השמש במדינתנו החמה, שהגורם המרכזי שלו הוא מדיניות לא מספיק מקדמת של המדינה לאורך כל השנים). לדברי שילת, הסולר, שנחשב הכי מזהם, נעלם כמעט לחלוטין כחומר בעירה לייצור חשמל בישראל: "הוא מהווה כאחוז בודד מהחומרים ומשתמשים בו רק כשיש עומס חריג על תפוקת החשמל".
אי אפשר שלא להיזכר בבקשות מהציבור של חברת החשמל בעבר הלא רחוק – להימנע מהפעלת מכשירי חשמל זוללי אנרגיה בשעות הערב, כמו מכונות כביסה, תנור אפייה ודוד חשמלי.
אז לא נראה יותר בקשות כאלו של חברת החשמל מהציבור?
"בישראל אין מצוקה במשאבים להפקת חשמל ולא במחיריהם. אבל תמיד צריך לזכור שזה לא משאב בלתי סופי ועדיין צריך להשתמש בחשמל בצורה מושכלת, בעיקר כי נפח הייצור אינו לא בלתי מוגבל. לכן אנחנו משקיעים הרבה בהתייעלות אנרגטית, כמו ברפורמה האחרונה ליבוא מכשירי חשמל לבית שהם יעילים אנרגטית, מעבר לנורות לד, תאורה עירונית שעוברת יותר ויותר לאנרגיה סולארית, התקנה של פאנלים סולאריים על בתי ספר, על מתקנים של הרשות המקומית ועוד".
לדברי שילת, הפתרון לטווח ארוך הוא שימוש באנרגיות מתחדשות, שהוא מאגר אינסופי של אנרגיה לייצור חשמל. רק לאחרונה הציגו משרד האנרגיה ורשות החשמל יעד שאפתני למדי של 20 אחוז ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ו-30 אחוז עד שנת 2030, ונוסף לכך משקיע משרד האנרגיה בהתייעלות אנרגטית. "המגהוואט הכי טוב הוא זה שאנחנו לא משתמשים בו", מסכם מנכ"ל משרד האנרגיה.
סופרים את השקלים: למה חשבון החשמל לא מתכווץ?
למה אנחנו בכל זאת לא מרגישים את מלוא תרומת השימוש בגז הטבעי בחשבונות החשמל שלנו? למה נראה לנו שאנחנו כל הזמן משלמים יותר?
נתחיל בתעריף של 1 קוט"ש ללקוח ביתי (ללא מע"מ):
ינואר 2016 – 48.6 אג'
ינואר 2017 – 47.26 אג'
ינואר 2018 – 46.19 אג'
ינואר 2019 – 47.84 אג'
ינואר 2020 – 44.84 אג'
ינואר 2021 – 43.30 אג'
לאורך השנים אנחנו באמת רואים הוזלה במחיר לקוט"ש שמשלם הצרכן הביתי, אף שחשבנו שהירידה תהיה משמעותית יותר עם החלפת תחנות הסולר והפחם בגז טבעי.
פברואר 2022 (אז התייקר התעריף ב-5.7% בעקבות התייקרות במחיר הפחם) – 45.98 אג'
אוגוסט 2022 (התייקרות של 8.6% נוספים בגלל הזינוק של מחירי הפחם ב-140%) – 49.06 אג'
תעריף חברת החשמל לא כולל רק את מחיר הדלקים לייצור חשמל, אלא גם את התשתית, התחזוקה, שכר העובדים, הפנסיה של עובדיה לשעבר ועוד. אם חברת החשמל הייתה יעילה יותר, הייתה ירידה משמעותית בתעריף לקוט"ש ומצבה הפיננסי של החברה היה דווקא טוב יותר. כספי הציבור היו צריכים להיות מנותבים קודם כל לתחזוקת רשת החשמל (רובנו חווים שעות רבות של הפסקות חשמל, בעיקר בחורף) ולא לצמצום חובותיה בגלל הוצאות שכר מנופחות וחוסר יעילות בתפעול. יש להדגיש, כי רשות החשמל חייבה את החברה בשיפורים בנושאים אלו מאז 2017, וקיזזה מתשלומי הציבור אם החברה לא עמדה בהם. אחרת, היינו במצב גרוע בהרבה.
כמו כן, שימו לב איך התייקר סעיף ה"תשלום הקבוע", שכולל בין היתר את עלות ההולכה (מתחנת המשנה לצרכן) והאספקה (מכירה וגבייה). מדובר במימון כל הקשור להתקנת קווי מתח, להקמת תחנות השנאה ומיתוג, מניית חשמל, גבייה וניהול תחזוקה שוטפת.
ב-2015 הוא הסתכם בכ-26 שקלים לחודשיים. ב-2022 הוא כבר מגיע לכ-40 שקלים לחודשיים – התייקרות של 54%.
בתחילת 2019 הוכנס "אלמנט" חדש לחשבון החשמל – "תשלום קיבולת"/תשלום בגיל הספק (KVA).
על-פי החלטת רשות החשמל, הגוף המפקח על חברת החשמל והקובע את תעריפי החשמל בישראל, החל מינואר 2019 יושמה שיטת תעריף חדשה, אשר במהותה מקצה בצורה שוויונית יותר את עלויות הקמת תשתיות החשמל בין כלל הלקוחות.
תשלום הקיבולת, אותו אישרה הרשות לבקשת חברת החשמל, החל ב-2019 ב-0.92 אג' לקוט"ש לשנה ומגיע היום כבר ל-3.13 שקלים. הוא נובע בעיקר מהגדלת היקף הצריכה של יצרנים עצמיים (צרכנים הצורכים ממתקן ייצור הנמצא בחצרם), או מתקנים פוטו וולטאיים לצריכה עצמית.
צרכנים אלה הם בעלי חיבור לרשת החשמל. כלומר, נבנתה תשתית לצורך חיבורם לרשת, אבל היקף הצריכה שלהם מהרשת קטן.
בנוסף, תוכניות להתייעלות אנרגטית המקטינות צריכה מרשת קיימת. כל אלה גרמו לכך שעלויות הרשת, שהושקעו כדי לספק אנרגיה גם לצרכנים אלה, אינן מוחזרות, ומוטלות על הצרכנים האחרים. כלומר, צרכנים אלו עלולים להיו מסובסדים באמצעות תעריפי הצריכה של הצרכנים האחרים.
על מנת למנוע את הסבסוד הצולב, קבעה הרשות כי חלק מהעלויות הקבועות יגבו באמצעות תשלום קיבולת לפי גודל החיבור של הצרכן, המומר מערכי אמפר לערכי KVA.