אתם בטח לא צריכים דוח שיספר לכם שהחיים בישראל של 2024 הם לא פיקניק. אנחנו נאבקים בהרבה חזיתות, מתמודדים עם לא מעט קשיים, ואולי המונח הכל-ישראלי, יהיה בסדר, כבר פחות תופס בחודשים האחרונים. עכשיו יש גם נתונים: כמדי שנה, מתפרסם דוח "תמונת מצב המדינה", מטעם מרכז טאוב, מכון המחקר לחקר המדיניות החברתית בישראל, שבוחן תחומים שונים וחשובים כמו כלכלה, שוק העבודה, בריאות, דמוגרפיה, רווחה, חינוך, סביבה, בריאות ועוד, ומנסה לצייר את תמונת המצב העדכנית שלנו.
הפעם יוצא הדוח אחרי חודשי מלחמה רבים, ושופך אור גם על סוגיות הקשורות לביטחון המדינה, ללחימה, למלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר, וההשפעות של כל אלה על תחומי החיים השונים. בחוברת שמרכזת את הדוח, שכתב וערך פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, מוצגים ממצאים ממחקרים שפורסמו לאחרונה על ידי מרכז טאוב, חלקם קשורים לתוצאות הישירות של המלחמה, למשל העלייה החדה במספר מקבלי דמי אבטלה בחודשי המלחמה הראשונים וההתאוששות שנרשמה בהמשך; דיווחים של הורים על מצבם ההתנהגותי של ילדיהם מאז פרוץ המלחמה; ונתונים על שוק הביטוח הסיעודי בישראל. החוברת גם עורכת השוואות בין ישראל למדינות ה-OECD בתחומים שונים, למשל יוקר המחיה, פריון העבודה, כמה המדינה משתתפת בהוצאות על בריאות ועוד. הנה כמה מהממצאים המעניינים והחושבים בדוח.
יוקר המחייה
הכי יקרה בOECD: זה לא חדש שישראל היא המדינה היקרה בין מדינות הדמוקרטיות המערביות מפותחות. אבל אם מישהו חשב שהאינפלציה הגבוהה יחסית במדינות אחרות בעולם תביא לשינוי במיקום שלנו, בטח ישמח לשמוע שאנחנו עדיין הכי יקרים שיש. ב-2022 המחירים בישראל היו גבוהים ב-38 אחוז מהממוצע, חריגה בולטת מאוד. ייתכן שהיא קשורה למחירי הדיור. בין אם אלה דירות לקנייה או להשכרה, הן הסעיף היקר בסל הצריכה בישראל, ולא נראה שהוא עומד לרדת בקרוב.
מלחמה וביטחון
גידול דרמטי במספר המטופלים במסגרת חוק נפגעי פעולות איבה: המספרים פה כמעט בלתי נתפסים: מאז תחילת המלחמה הצטרפו ל-6,029 האנשים שקיבלו תגמולי נכות מתחילת 2023, עוד 64,898 נפגעים נוספים. מספר משפחות הנפטרים גדל מ-1,890 ל-2,983. בהמשך יוחלט בביטוח לאומי מה יהיה מעמדם הקבוע ומה רמת ההטבות שיקבלו.
ירידה דרמטית במספר המפונים לבתי מלון: לפינוי לתקופה ארוכה, כך על פי סקירה שפרסם מרכז טאוב עוד בנובמבר, יש השפעה קשה מבחינה נפשית, תעסוקתית, משפחתית ועוד. באותו חודש למעלה מ-150 אלף תושבים היו מפונים מבתיהם. בתחילה התגוררו במלונות ובדירות זמניות, ולאט לאט עברו למגורי קבע או חזרו לביתם, בעיקר בדרום. היום יש עוד כ-25 אלף מפונים.
קפיצה בהוצאות על תקציב הביטחון: עד פרוץ המלחמה לא חלו שינויים בתקציב. ברבעון האחרון של 2023 גדלו הוצאות הביטחון ב-17 מיליארד שקל בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022. בארבעת החודשים הראשונים של 2024 גדלו הוצאות אלו כמעט פי 2.5 ביחס לאותם חודשים בשנת 2023 – 53 מיליארד שקל עומת 23 מיליארד שקל. תקציב הביטחון שאושר לשנת 2024 עומד על כ-117 מיליארד שקל, לעומת 64 מיליארד שאושרו לפני המלחמה. על פי דרישת מערכת הביטחון, הוצאות הביטחון בשנים הבאות צפויות להיות גבוהות יותר בכ-20 מיליארד שקל בשנה בהשוואה לשנים שקדמו למלחמה. על פי בנק ישראל, עלייה של יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה בסעיף הביטחון מסכנת את היציבות הפיסקלית של ישראל.
עבודה ורווחה
פריון העבודה: בעבר היה פער בפריון העבודה בין ישראל למדינות ה-OECD. כעת ניכר שהפער הזה הצטמצם מאוד, אך לא נמחק. הצמצום הזה נובע בחלקו מהירידה שחלה בתוצר לשעת עבודה כשמדינות ה-OECD יצאו ממשבר הקורונה, תופעה שלא אפיינה את המשק הישראלי. תהליך הצמצום הואץ על ידי עליית קצב הגידול של התוצר לשעת עבודה בישראל, שהחלה באמצע העשור הקודם. התוצר לשעת עבודה בההייטק ובשירותי המידע והתקשורת גדל בשנים האחרונות ב-45 אחוז, ואילו בתעשיות המסורתיות חל שיפור של 30 אחוז.
גידול בתעסוקה: בשנת 2022 נרשם גידול בקרב העובדים בישראל, ערבים, חרדים, נשים וגברים: בקרב הנשים הגיעו שיעורי התעסוקה לרמות הגבוהות ביותר שלהם אי פעם זו השנה השנייה ברציפות ועומד על 77 אחוז. שיעור התעסוקה של גברים בקיץ 2022 היה 82 אחוז.
כמה שעות אנחנו עובדים: בשנת 2010 עבדו הישראלים בממוצע 1,954 שעות בשנה, 13 אחוז יותר מאשר במדינות החציון של ה-OECD. בשנת 2022 הייתה כמות שעות העבודה הממוצעת בישראל מעט נמוכה יותר, 1,892 שעות, אך הפער לעומת חציון מדינות ה-OECD רק גדל והוא עומד על 16 אחוז.
עלייה חדה במקבלי אבטלה: אחד מתוצרי הלוואי של המלחמה הוא אובדן מקומות עבודה וזינוק באבטלה. מספר מקבלי דמי אבטלה לפני המלחמה היה נמוך יחסית, אם כי במגמת עלייה קלה. באוקטובר 2023 גדל מספר מקבלי דמי האבטלה יותר מפי שניים, ומחודש דצמבר נרשמה מגמת ירידה., לאור ניסיונות הממשלה לעודד יציאה לעבודה על מנת לאפשר למשק לחזור לפעילות מהר ככל האפשר.
פערים גדולים בשירותי רווחה: רשויות מהאשכול החברתי-כלכלי הגבוה ביותר מוציאות על מקבל שירות יותר מפי שניים מרשויות מהאשכול הנמוך ביותר. בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה הפערים מתחדדים אף יותר: ברשויות הבדואיות ההוצאה למקבל שירות עומדת על 5,103 שקל בלבד, לעומת 13,148 שקל בערים החזקות ביותר מבחינה כלכלית.
תנודות קיצוניות יותר בהייטק: ההשקעה בהייטק הישראלי הגיעה לשיא ב-2021, עם 8.2 מיליארד דולר ברבעון האחרון של השנה. בשנת 2023 חזרה רמת ההשקעה בהייטק הישראלי לתקופה של לפני הקורונה. גם העליות וגם הירידות בתעשיית ההייטק נמצאות בהתאמה למצב בעולם, אם כי הן באות לידי ביטוי בצורה פחות קיצונית. בשנת 2023, וברבעון הראשון של 2024, שיעור ההשקעה בישראל לעומת שיעור ההשקעה בארה"ב ובעולם חזר להיות דומה לזה שהיה לפני הקורונה.
בריאות
הוצאה על בריאות לנפש: ישראל ממוקמת בשליש התחתון של מדינות ה-OECD בהוצאה על בריאות לנפש. בשנת 2022 עמדה ההוצאה לנפש בישראל, במונחי שווי כוח קנייה, על 3,596 דולר, שהיא בין ההוצאות הנמוכות בין מדינות ה-OECD.
רופאים שלמדו מחוץ למדינה: שיעורם של הרופאים והרופאות שלמדו רפואה בחו"ל הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, וכוח האדם של מערכת הבריאות מושפע מאוד מבוגרי בתי ספר לרפואה מעבר לים. שיעורם מתוך סך הרופאים בישראל מתקרב ל-60 אחוז, גבוה באופן ניכר משאר מדינות ה-OECD. בעשור האחרון צומצמה רשימת בתי הספר לרפואה בחו"ל שהלימודים בהם מוכרים בישראל.
רישיונות חדשים לעיסוק ברפואה: בשנת 2021 הונפקו 2,024 רישיונות חדשים, כמעט פי שלושה משנת 2010. אבל לנוכח הגידול באוכלוסיית ישראל, היא עדיין סובלת ותסבול ממחסור ברופאים, ויידרשו פתרונות נוספים.
ניפוק תרופות אופיאטיות: נרשמת ירידה דרסטית בניפוק של אופיואידים, תרופות נרקוטיות למניעת כאב שידועות בנטייתן לגרום להתמכרות. לאחר עלייה ניכרת בשימוש באופיואידים בישראל, החלו משרד הבריאות וקופות החולים ליישם חלק מההמלצות שעלו במסגרת ועדה שהקים משרד הבריאות ובדיונים שנערכו בקופות החולים. מאז נוספה הדרישה לאישור מומחה כתנאי לכל התחלת טיפול בפנטניל, האופיואיד החזק ביותר, מורגשת ירידה חדה ברישום הראשוני של תרופה זו.
המגזר הערבי
עלייה במקרי הרצח: מספר מקרי הרצח באוכלוסייה הערבית מטפס במהירות מאז 2018, ושילש את עצמו בשנים 2019–2023. לאחר ירידה קלה אך מבטיחה ב-2022, בשנת 2023 מספר מקרי הרצח הוכפל ואף למעלה מכך. מתוך 299 מקרי רצח באותה שנה, 78 אחוז היו במגזר הערבי, למרות שהמגזר מהווה רק 21 אחוז מהאוכלוסייה.