"קולגה עבר לאנבידיה וקיבל מענק חתימה של מיליון שקל", כך מגלה מהנדסת באינטל ישראל תחת מעטה אנונימיות ברשת X (לשעבר טוויטר). "זה מטריף אותי ואני מפחדת לעשות מהלך דומה, מה עושים?", שאלה את קהל העוקבים, ונתקלה בעיקר בתגובות נדהמות.
המספרים שהעלתה הגולשת האנונימית הם ככל הנראה מופרכים, כיוון שמענק חתימה - כסף מזומן שמגיע עם המשכורת הראשונה לעובד לאחר חתימת החוזה - יצא מהאופנה כבר עם תחילת המשבר הכלכלי בהייטק במאי 2022. מענקי החתימה אמנם קיימים היום, אבל במשורה, ובדרך כלל נעים בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים בודדים במקרי קיצון. עם זאת, במקום אחד במיוחד ניתן לראות אותן חוזרות לאופנה, בארץ ובחו"ל, בדמות חבילות שכר אטרקטיביות: תעשיית השבבים, ובפרט בעולמות הבינה המלאכותית - היכן שהביקוש האדיר למעבדים מכתיב עלייה גדולה במניות של חברות כמו אנבידיה ומיקרוסופט, ומגדיל את הביקוש לעובדים בתחום.
"שוק ההייטק אומנם מושפע ישירות מהמלחמה והמצב הגאופוליטי שישראל נקלעה אליו, אבל יש עדיין מצבים שמזכירים לנו שאנחנו בתעשייה שנלחמת על טאלנטים נדירים", אומר לגלובס אייל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה להייטק אתוסיה. "חברות בתעשיית השבבים יודעות היטב שקיימים תחומים שבהם מספר הטאלנטים בארץ מצומצם, ולפעמים מונה עשרות בודדות של אנשים. מהנדסים שמתמחים בתחומים כגון חומרה אנלוגית, או גלי רדיו או תכן לוגי בבינה מלאכותית הם דוגמה טובה לכך. וכשהן נתקלות באחד כזה הן פשוט עושות הכול. לאחרונה הייתי מעורב בתהליך שבו ארגון שבבים בעל־שם לא מצמץ והציע מענק חתימה לארכיטקט צ'יפים בכיר בגובה 350 אלף שקל. זה אופן הפעולה השכיח היום בתעשיית השבבים".
בעוד שמענק במזומן במועד החתימה יכול להסתכם במאות אלפי שקלים, חבילת השכר הכוללת המובטחת לעובדים חדשים בתעשיית השבבים עשויה בהחלט להגיע להיקפים של מאות אלפי דולרים רבים - ואף למיליון שקל במקרים בודדים. זאת, באמצעות חבילה של מניות חסומות (RSU) של החברה המעסיקה. במקרים כאלו, בחברות כמו אנבידיה, מיקרוסופט ואמזון, הסכומים יכולים להיות משמעותיים ביותר, וככל ששווי החברה גדל - כך גם גדלה חבילת התגמול. למשל, עובד שקיבל מניות חסומות בשווי 100 אלף שקל לפני שנה בלבד, נהנה היום מ- 226 אלף שקל אם הוא עובד אנבידיה, 157 אלף שקל במקרה של מיקרוסופט ו- 166 אלף שקל באמזון.
יש להבדיל מניות חסומות (RSUs) מאופציות (Stock Options). בעוד מניות חסומות הן מניות אמיתיות של חברות הנסחרות בבורסה וניתנות לעובדים בתמורה לכניסתם לחברה, אופציות הן רק אפשרות תאורטית לרכישת מניות של חברות פרטיות. ברוב המקרים, מחיר המניה בחברות הפרטיות איננו גלוי, והרווח ממימושן תלוי בהסכמת העובד לרכוש את המניות בכספו, ובכך שהדבר ישתלם לו אם מחיר המניה יהיה גבוה יותר.
תמריץ מבוקש
במקרים רבים, מגלה שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס, פורסות החברות הגדולות את המניות החסומות לאורך ארבע שנים, כך שבכל שנה משתחרר לעובד רק רבע ממספר המניות שברשותו - על מנת לעודד אותו לעבוד לפחות כמה שנים בחברה. במקרים אחרים, ניתנות המניות החסומות למשך שנה אחת. "בסוף כל שנה ובתחילתה של שנה חדשה אנחנו רואים עלייה משמעותית במספר האנשים שמחפשים עבודה - אלה עובדים שהשתחררה להם חבילת המניות שלהם", היא אומרת.
עבור החברות הרב־לאומיות, מתן מניות חסומות בהיקפים גבוהים הפך לתמריץ מבוקש על ידן, וזאת בשל העובדה שהמניות אינן מחוברות לסולם השכר של החברה, המושפע מוותק ומבכירות. כך, יכולה חברת ענק לשלם לעבוד שכר ממוצע, אך לתת לו מניות חסומות בשווי גבוה הרבה יותר רק כדי למשוך אותו לעבוד אצלה.
בדרך כלל, הסכומים הגבוהים במיוחד יוצעו למהנדסים או ארכיטקטים של מערכת בעלי נסיון רב שנים. אלא שהממוצע בתחום הזה רחוק מאוד ממקרי הקיצון: על פי אתר השכר בהייטק Levels.fyi, עולה כי השכר הממוצע למהנדס חומרה בכיר (רמה 5) באנבידיה עומד על 625 אלף שקל בשנה, 52 אלף שקל בחודש. אל השכר הזה מתווספת חבילת מניות בגובה של כ־346 אלף שקל בשנה. הבונוס באנבידיה הוא נמוך יחסית, ועומד על אלף דולר בשנה.
עובדים מנוסים בחטיבת השבבים של אמזון בישראל, עם זאת, מקבלים בממוצע מעט יותר: שכר שנתי ממוצע של 236 אלף דולר (866 אלף שקל), בכלל זה משכורת חודשית של 44 אלף שקל בחודש ועוד מניות בשווי של 250 אלף שקל בשנה. הבונוס השנתי גבוה באמזון ומגיע בממוצע ל־84 אלף שקל בשנה. באינטל ישראל, יכולים מהנדסים בכירים מאוד להגיע למשכורת של 265 אלף דולר בשנה - קרוב למיליון שקל, הכוללת משכורת בסיס של כ־50 אלף שקל בחודש, מניות בשווי 215 אלף שקל לשנה ועוד בונוס של 162 אלף שקל לשנה, כך על פי Levels.fyi. הבונוסים באינטל גבוהים יותר כיוון שמניית החברה תנודתית יותר מחברות אחרות בתחום.
"כסף זו לא הבעיה"
אחרי ההתקררות של שוק ההייטק באמצע 2022, בתגובה לירידות הריבית בעולם, מרגישה וקס לאחרונה עלייה במשכורות ובתנאים של מהנדסים בשוק השבבים. "כל מה שקורה סביב פיתוח שבבים בחברות בינלאומיות גדולות, אבל גם בקרב מחזורים חדשים של סטארט-אפים - חלקם פועלים מתחת לרדאר התקשורתי, ובונים שבבים לתחום הבינה המלאכותית - שם אני רואה עלייה שאינני זוכרת בעבר - 8% בין 2022־2023. הם מגייסים טאלנטים ללא הפסקה ואומרים להם: 'כסף זו לא הבעיה'. בחלק מהמקרים מדובר באותם המהנדסים הבכירים שיצאו מאמזון, גוגל ואנבידיה".
"יחד עם זאת, אני עדה לירידה בפרקטיקה של מענקי החתימות שניתנו באופן חופשי יותר ב־2020־2021 ונעצרו בשנה שעברה. פה ושם רואים מענק חתימה של 50 או אפילו 100 אלף שקל עבור טאלנט שמאוד מעוניינים בו, אבל החברות יודעות לתגמל את העובדים החדשים יותר בבונוסים ובמניות חסומות", מוסיפה וקס.
מחקר באוניברסיטת אוקספורד שפורסם בסוף 2023 ובחן 25 אלף עובדים, מצא כי מיומנויות בתחום הבינה המלאכותית יכולות להעלות את חבילת השכר של העובד ב־20%־40% יותר מהממוצע. כך, עובדים המתמחים בלמידת מכונה מעלים את שכרם ב־40%; המתמחים בעיבוד שפה טבעי מעלים את שכרם ב־19% ואלה המתמחים במדע נתונים מרוויחים 17% יותר מאשר אלה שאינם מחזיקים במיומנות הזו.