רק לאחרונה הודיע שר האוצר שהוא מתכוון לצאת למלחמה בהון השחור. אחת הדרכים שמומחים טוענים שיוכלו לעזור, הוא להוציא מהמחזור את השטרות הגבוהים, אלה של 200 שקל. והנה, בחמישי האחרון, הודיע ראש הממשלה שהוא מעוניין לבדוק אפשרות קונקרטית של ביטול השטר. הוא ביקש מהגורמים הכלכליים הבכירים – שר האוצר, נגיד בנק ישראל, מנכ"ל משרד רה"מ, וראשי רשות המיסים וכן המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית – לכנס בהקדם דיון מיוחד במטרה להביא לביטול השטר. זה רק צעד אחד במלחמה, והוא חלק מתוכנית רחבה יותר שמועדה להילחם בהון השחור, וכמובן בכסף המזומן שמאפשר אותו.

לצד הגזירות הכלכליות שעומדים להשית עלינו, מחפשים באוצר ובמשרד ראש הממשלה דרכים נוספות להילחם בגירעון ההולך ותופח. אחת מהן, היא להתחיל להתמודד עם עשרות מיליארדי השקלים בשנה שאינם ממוסים – על פי הערכות, שיעור ההון השחור בישראל הנובע מפשיעה הוא כ-45-30 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-5%-3% מהתמ"ג. גורמי המקצוע מאמינים שהמהלך יאפשר לגבות מיסים בסכום של מעל 20 מיליארד נוספים בשנה, ו-90-115 מיליארד בחמש שנים הקרובות.

בכתבה שפורסמה בגלובס לפני כשבועיים, נכתב כי צוות מיוחד של תשעה מומחים המורכב מאנשי עסקים ובכירים לשעבר במגזר הציבורי, גובש על מנת לתת המלצות ודרכים נוספות להיאבק בהון השחור. אחת ההצעות שלהם היא ביטול השטר של 200 שקל, לאור כך שכמויות אדירות של הון שחור מוחזקות בשטרות הכי גדולים במשק, ולא לתשלומים, אלא לאגירת הון בצורה שלעתים קרובות משמשת להעלמת מס.

על־פי גורמים המעורים בנושא, למהלך הזה יש תמיכה רחבה של אנשי המקצוע. ראש רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ', בהחלט תומך, וכך גם ראש הרשות להלבנת הון עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי. "המשקל והדחיפה שלהם בעניין היא כנראה זו שמביאה לקידום מהיר כל כך של הנושא", אומרים גורמים המעורים בנושא. "הרשות הרי דוחפת כבר שנים לכיוון צמצום השימוש במזומן, וגם בדרגים המקצועיים במשרד האוצר שומעים תמיכה בעניין".

ביטול השטר יהיה הצעד הראשון במאבק בהון השחור. על פי בנק ישראל, שטרות של 200 מהווים קרוב ל־80% משווי השטרות המוחזקים בידי הציבור. אם המהלך אכן ייצא לפועל, בנק ישראל יכריז שתוך זמן קצר שטרות אלו מבוטלים, ולא יוכלו לשמש יותר כמטבע עובר לסוחר. גורם כלכלי בכיר הבהיר שכדי שהמהלך הזה יהיה אפקטיבי, נדרש להכריז על ביטול השטר בדחיפות ולאפשר החלפתו רק למשך ימים אחדים. המטרה היא להקשות דרמטית על עבריינים להיפטר ממיליוני שטרות. מי שמחזיקים בשטרות יצטרכו להגיע לבנקים ולהחליפם בשטרות אחרים או להפקידם בחשבון הבנק. לדברי המציעים, "המהלך יאפשר צמצום דרמטי של כמות המזומנים במחזור ויאלץ מעלימי מס להיחשף, לדווח ולשלם לאוצר המדינה על מנת להחליף את הכספים, להפקידם – או להפסידם".

בשלב הבא, יציעו למחזיקי השטרות גילוי מרצון – זה יאפשר למי שמחזיקים בכמויות מזומן גדולות להפקיד את השטרות ולקבל חסינות מאישומים פליליים ותשלום מס מופחת ללא קנסות. המטרה היא לעודד את אלה שעובדים במזומן להפסיק לצבור אותו מעתה ואילך. השלב השלישי, וזה שיגיע כנראה בטווח הארוך, השאיפה היא להפסיק שימוש במזומן לחלוטין. לדברי המומחים שהמליצו על ביטול השטר, כל המהלכים מהאלה  צריכים להיעשות בו זמנית, אחרת ההון השחור יעבור ממקום למקום. אבל ספק רב אם כזה מהלך דרמטי באמת יקרה. למעשה, גם לגבי ביטול השטר יש כאלה שמעלים ספק, וטוענים שמדובר במהלך פוליטי מובהק של ראש הממשלה.

פגיעה בשכבות החלשות

ויש כמובן גם ביקורות על המהלך. אחת מהן, היא הפגיעה הקשה בשכבות החלשות – אלה שאינם מחזיקים כרטיסי אשראי ומזומן הוא לרוב אמצעי התשלום היחיד שלהם. בעיות נוספות שעולות הן ההנחות לגבי סכומי המס שייגבו. הטענה היא שניתן להעלים מחדש חלק מההון באמצעות מעבר לשטרות אחרים, חפצי ערך או מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין.

בצוות המומחים מסבירים כי שווי שטרות ה-100 שקל במחזור היא חמישית בלבד מזו של ה-200. בנוסף ," כשארגון פשע צריך להתחיל להזיז חבילות של 100 – זה מתחיל ליצור יותר טביעת אצבע מודיעינית". זה כמובן מהלך שגם מצריך את בנק ישראל להימנע מלהדפיס בהרחבה שטרות של 100 שקל, על מנת שיהיו פחות זמינים. גם זה ייאלץ אנשים להשתמש יותר באמצעים דיגיטליים.

ביקורת נוספת היא הפגיעה בפרטיות שמזומן מאפשר, גם במקריים חוקיים. המומחים מבהירים שבעולם הדיגיטלי שלנו, יש מעט מאוד עסקאות נורמטיביות במזומן. "הפרטיות ברובה מתה כבר לפני עשרות שנים, ותרמנו אותה לכל התאגידים", אומרים במסמך, אבל כן מוכנים להודות שיש נזק לפרטיות שנותרה ושבכל מקרה, "כששוקלים את העלות מול התועלת הגדולה במלחמה בהון השחור ובארגוני הפשע, זה שווה את זה".

"זה שיח שמתנהל כבר כמה שנים בין רשות המיסים לבנק ישראל, שלא אהב את הרעיון משום שלא מדובר בסכום משמעותי", מסביר בכיר לשעבר ברשות המיסים. "זה שווה ערך ל-50 יורו, לא משמעותי כשמדובר בסכומי העתק שעוברים מיד ליד בתחומי הפשע, הזנות וגם הטרור – כל אלה משתמשים בחלק גדול מהעסקאות שלהם במזומן".

עוד מסביר הבכיר, שבמידה שיבוטל השטר, עלות הדפסת שטרות של 100 ו-50 שקל במקום שטרות ה-200, תעמוד על 150-200 מיליון שקל. אבל שבאוצר וברשות המיסים סומכים על כך שהמיסים שייגבו כתוצאה מהליך ה"גילוי מרצון" יהיו גבוהים דיים כדי לכסות על ההוצאות של בנק ישראל ושל הבנקים.

בסופו של יום, הוא מכנה את ההחלטה לבטל את השטר כ"לא אפויה עד הסוף", ומעריך שייקח עוד לא מעט זמן עד שיבוצע המהלך. "אם זה היה קורה ביום אחד, כמו שהיה בהודו כשבוטל שטר של 2,000 רופי ב-4 ימים ושרפו כסף שחור ברחובות יש סיכוי, אבל אם זה ייקח חודשים, בינתיים בארגוני הפשע והטרור יחליפו את שטרות ה-200 בשטרות עם ערך קטן יותר, כך שרוב המיסים שחשבו לגבות לאחר התהליך של גילוי מרצון, למעשה לא לא ייגבו".