אין הרבה ישראלים שלא היו רוצים לקבל שיחה מאראלה. גם אלה שאין להם בכלל מנוי פיס, ולכן הסיכוי שלהם לקבל ממנה טלפון הוא אפס, היו ממש שמחים לשמוע את הקול שלה. המונח "אראלה התקשרה" כל כך שגור לנו בפה, שהוא הפך מזמן לחלק מההומור הישראלי על מזל, קומבינות ואיך הסתדרתי בחיים.
עד לאחרונה, רק הזוכים בהגרלות זכו לשמוע את הקול המוכר של אראלה איידינגר, אבל עכשיו יהיה אפשר יהיה לשמוע אותה ואת הבשורות שלה מדי יום. מבשרת הפרסים המיתולוגית של מפעל הפיס, תפקיד שהיא עושה בחיוניות והתרגשות רבה כבר 30 שנה, קיבלה פינה קבועה בתוכנית הבוקר של רדיו תל אביב, גורי אלפי וגלית חוגי בבוקר. השטיק הקבוע יעבוד מצוין גם פה: איידינגר תתקשר מדי יום בלייב לכמה ממנויי הפיס שעלו בגורל בהגרלה השבועית, ותבשר להם את הבשורה שכולנו, כאמור, היינו שמחים לקבל.
"כשרק התחילו עם התחום של מנויי הפיס, חיפשו שם עוד עובדים. אני לא זוכרת איך ולמה, אבל התחלתי להודיע לאנשים, ומאז זה נשאר כך", נזכרת איידינגר. "בניגוד להגרלות אחרות שבהן הזוכה הוא אנונימי, במנוי פיס למי שעשה את המנוי יש שם וכתובת, כי הוא נרשם ועשה הוראת קבע. לכן יכולים להודיע להם ולשמח אותם. זה היה רעיון ישראלי שאימצו באחת ממדינות אפריקה. פנו אליי משם לפני שנים והציעו לי לעזוב את מפעל הפיס כדי לעזור להם להקים את זה שם".
היא בשנות ה-60 לחייה, נשואה, אמא לשתי בנות וסבתא לנכדה. היא עובדת במפעל הפיס למעלה מ-30 שנה, והיא ממקימות מחלקת המנויים. כשהיא לא מבשרת על זכיות בהגרלה, היא מנהלת קשרי לקוחות במפעל הפיס, ובין יתר תפקידיה גם אחראית לחוויית הלקוח למנויים שזוכים בטיסות לחו"ל מדי חודש. את מפעל הפיס, נחא מספרת, הקימו במטרה לממן בית חולים חדש בתל אביב מכספי ההגרלה. זו הייתה יוזמה של ראש עיריית תל אביב דאז ישראל רוקח, שהכיר מודל דומה במהלך תקופת לימודיו בשוויץ. אחד הסיפורים המשעשעים שהיא זוכרת, היא בצילומים של הסרט אקסודוס שנערך בישראל. באחת הסצנות מצולם קהל רב שמקשיב לרדיו וממתין לשמוע אם תקום מדינת ישראל. "הקהל במקום בכלל המתין לשמוע משהו אחר", נזכרת איידינגר, "צילמו אותם במהלך הגרלת כרטיסי טיסה לאמריקה שנערכה תחת כיפת השמיים. הם למעשה המתינו לשמוע מי מהם זכה בהגרלה".
מנוי פיס הוא מועדון ההגרלות של מפעל הפיס. הדיל הוא כזה: אתם תיפרדו מ-60 שקל מדי חודש עבור הזכות להיות מנויים, ובתמורה תהיו זכאים להשתתף בהגרלות. בניגוד ללוטו, למשל, ההגרלה של מנויי הפיס אינה אנונימית, והשמות והפרטים של המשתתפים בהגרלות ידועים. כל מנוי מקבל מספר בן שש ספרות שמלווה אותו בכל ההגרלות, ומדי יום חמישי בבוקר מתקיימת הגרלה סגורה למנויים, כך שיש בין ארבע לחמש הגרלות בחודש.
בחברה מבטיחים ש-62 מנויים זוכים מדי חודש בהגרלה, וסכומי הזכייה נעים בין 50 אלף שקל למיליון וחצי. עשרות פרסים מחולקים מדי שבוע, כשהגרלות הפרסים הראשונים, וכן הגרלת הפרס החודשי (במסגרת הגרלה ייחודית של נופשים בחו"ל שנערכת פעם בחודש), מתקיימות בשיטת Must win. הכוונה היא שבהכרח יהיו בהן זוכים, והפרסים כולם יחולקו ולא יעברו להגרלה הבאה. בהגרלה השבועית הראשונה בכל חודש יש זוכה אחד במיליון וחצי שקל, 12 זוכים בשנה בסך הכל. בהגרלה השבועית השנייה בכל חודש יש שלושה זוכים בחצי מיליון שקל, 36 זוכים בשנה בסך הכל, וכן הלאה וכן הלאה.
על מנת לשכנע את הציבור לעשות את הצעד ולהתחייב להוצאה חודשית, ריפדו בפיס את המנויים בשלל הטבות, למשל למזון מהיר, הופעות, בילויים, תווי קניות לרשתות בהנחות ועוד ועוד, הטבות שבהחלט עשויות לחסוך כסף עבור לא מעט משפחות. הרבה מנויים שוכחים את נושא ההגרלות בכלל, ומתמקדים הרבה יותר בהטבות.
את השיחות לזוכים ערכה איידינגר עוד הרבה לפני שקיבלה חשיפה בתקשורת והפכה לקול מוכר. אז, האנונימיות שלה צבעה את השיחות בגוונים אחרים לגמרי. "כשהייתי אומרת 'שלום זו אראלה ממפעל הפיס', היו עונים לי 'אל תמכרי לי כלום', וסוגרים את הטלפון בפנים. היום, כשאני אומרת אראלה, מתחילות צרחות עוד לפני שאמרתי להם בכמה כסף הם זכו".
"אני לא יודעת למי אני מתקשרת, ובאיזה רגע בחייו"
השיחות של איידינגר לזוכים ברדיו מוקלטות מראש, כדי לאפשר להם את האפשרות להישאר אנונימיים, אם ירצו בכך. "יש הרבה מנויים או מפורסמים שזכו ושלא מסכימים שהשיחה תשודר, וכמובן שהיא נמחקת", היא מסבירה, "מאז שחזרנו, אני שמה לב שהיום יש יותר שיתוף פעולה, זה כבר לא הכסף זה הקטע של השיחה. אנשים אומרים 'אני לא מאמין שאני מדבר עם אראלה'. היה לי מנוי שזכה במיליון וחצי שקל, ולא הצלחתי לתפוס אותו בטלפון. אחרי שהוא קיבל את הכסף הוא השאיר הודעה כועסת וביקש שאחזור אליו. כשהתקשרתי שוב הוא אמר לי: 'עד שזכיתי לא התקשרת אליי?' זה בן אדם שזכה במיליון וחצי שקל, ומה שהיה חשוב לו זה שאני אודיע לו. כשאני אומרת להם לפעמים זוכים שמים אותי על רמקול כדי שכולם ישמעו, אבל לפעמים אני מנסה לשמור על הזוכה, מתוך מחשבה שאולי כשההתלהבות תירגע הוא לא ירצה שכולם יידעו שזכה".
איך את מצליחה להתרגש כל פעם מחדש?
"לא יעזור, זה תמיד שמח ומרגש, למרות שזה חלק מהשגרה. אני לא יודעת למי אני מתקשרת ובאיזה רגע בחייו. כשאני מקבלת את הדפים של הזוכים ביום רביעי בערב, אני תמיד תוהה מה הם עושים עכשיו, עד כמה הם זקוקים לכסף ואיך הם עדיין לא יודעים שמחר החיים שלהם יקבלו תפנית".
מפעל הפיס הוא מפעל הימורים חוקי, זו בעיה שדורשת טיפול וצמצום.
"אני לא קוראת לזה מפעל להימורים, אלא משחקי מזל, אני ראיתי את מה שמפעל הפיס עשה בנושא החינוך, רוב הכסף חוזר לבתי ספר, תורמים מחשבים, הקימו את אשכולות פיס. לא פעם זוכים אומרים לי שהם רואים את זה כתרומה וסיוע לקהילה".
אבל עדיין יש אלפי מנויים שמשלמים במשך שנים ולא זוכים.
"אם לא היה את מפעל הפיס, אנשים לא ימשיכו לשחק פוקר במיליוני שקלים? לא יסעו לקזינו ברומניה? לפחות כאן יש עין מפקחת והכסף חוזר לקהילה ועוזר לה. במנוי פיס יש הטבות שבהן אנשים עושים שימוש ונהנים וממילא חוסכים את הכסף. במהלך המלחמה עברו המון כספים שסייעו לקהילה, אני יודעת מבפנים מה עושים עם הכספים".
יש הרבה זוכים שקיבלו מאיידינגר טלפון ברגע מיוחד מאוד בחיים, והיא למעשה הופכת שותפה למנעד הרגשי המגוון שאותו פגשה בשיחה. "היה זוכה מבוגר שאמר לי: 'למה אני? יש לי הכל, אני כבר מבוגר', אבל עדיין אי אפשר היה להתעלם מההתרגשות בקול שלו. אמרתי לו שלא בוחרים לפי מצב כלכלי או גיל, ושאני שמחה שיש לו הכל ועכשיו יש לו יותר לפנק את הנכדים. היום הודעתי למישהי שהיא זכתה ב-125 אלף שקל והיא אמרה 'אני לא מאמינה, למה?'. לא הפסקתי לצחוק, אף פעם לא קיבלתי תגובה כזו".
איזה עוד תגובות מפתיעות היו לך?
"היו לי למשל שיחות לזוכים שנפטרו. אם המשפחה לא מבטלת את הוראת הקבע, הכרטיס משתתף בהגרלה. לפעמים כשהודעתי להם בכיתי ביחד איתם. פעם הייתה מישהי מבוגרת שחששה לבשר לי שהזוכה שאליו התקשרתי נפטר. היא אמרה לי: 'מי את חמודה?', ואז בישרה לי ברגישות שהיא מצטערת, הזוכה נפטר, והוסיפה שהוא שלח להם את המתנה הזו כי הנכדה עומדת לעבור ניתוח בראש בשבוע הקרוב".
ברגע שהוא הבין שזו אני, הוא התחיל לבכות
ובכל זאת, יש זכיות משמעותיות יותר, כאלה שמגיעות בדיוק רב למי שזקוק להן. עבור איידינגר, לתת בשורה שכזו היא יותר ממשמחת. "היה בחור מתל אביב שהתקשרתי להודיע לו שהוא זכה ב-250 אלף שקל, והוא שאל אותי 'את באמת אראלה? זה באמת נכון?'. ברגע שהוא הבין שהוא אכן זכה, הוא התחיל לבכות. רק אחרי שנרגע סיפר לי שיש לו עסק של פרחים, והחנות שלו נקלעה לקשיים. היא ביקש הלוואה מהבנק וסורב, וממש ברגעים שהתקשרתי אליו הוא שינן את התחינה שלו למנהל הבנק כדי שיאשר לו הלוואה שתציל אותו".
לפעמים המזל מחליט לדפוק כמה פעמים על אותה דלת. איידינגר מספרת שאחד הזוכים זכה כבר שלוש פעמים. "בפרס הראשון הוא זכה בכסף, לאחר שבוע זכה בפרס השני במכונית. כשהתקשרתי הוא אמר לי 'הכל בסדר, הכסף נכנס לחשבון', אז אמרתי לו: 'התקשרתי כדי להודיע לך ששוב זכית'. גם בפעם השלישית הודעתי לו, ככה זה כשהמזל מחליט לחבק אותך".
שיחות שנושאות בשורה משמחת על זכייה בפיס, יכולות גם להיות עצובות. אחת מהן שאיידינגר זוכרת במיוחד, היא זו לזוכה מחיפה, שזכה במיליון וחצי שקל. תוכן השיחה שבר את ליבה. "הוא היה חולה במחלה קשה, והייתה לו אפשרות לעבור ניתוח שיכול היה להציל את חייו. הוא סיפר לי שהוא פנה לילדים שלו והם אמרו שלא יוכלו לעזור לו כי יש להם משפחות לטפל בהן, ועכשיו הוא יוכל לטפל בעצמו. פעם חמותי אמרה לי 'יותר קל להורה לתת לילד ולילד קשה לתת להורה'. מסתבר שגם כשזה מגיע לשאלה של חיים או מוות. זה שבר לי את הלב".
איך זה מרגיש להיות במעמד של אשת הבשורות הטובות?
"אני קוראת לזה 'הדוברת של המזל'. אני לא מחזיקה מעצמי סלב, אני שמחה ומתרגשת ואני עושה ספונג'ה ומטגנת שניצלים כמו כולם, זה לא הולך איתי. מישהי פעם זיהתה אותי בשוק. לרוב לא מזהים אותי בפנים, אבל השם שלי תמיד מדליק משהו. כשאני נותנת לפעמים מספר כרטיס אשראי, אומרים לי 'מזל שאת לא אראלה ממפעל הפיס'".
ויש שיחות לזוכים שיכולות להתקיים רק במציאות הישראלית, בין היתר זו שנקלענו אליה השנה. "הייתה לי שיחה עם ילד בן 19 שזכה ב-125 אלף שקל. הוא אמר שיתרום את הכסף למשפחות שילדיהן נרצחו במלחמה. ילד בן 19 – במקום לקחת את הכסף ולהשתולל ולבזבז אותו עם החבר'ה, זה הדבר הראשון שעולה לך בראש? אמרתי לו 'ד"ש לאמא', והייתי צריכה להגיד לו 'ד"ש לאמא שגידלה כזה ילד שהוא גאווה'".
לך יש מנוי פיס?
"נו בוודאי שכן, אני חברה של המזל אז אני גם מחכה לקבל. עדיין לא זכיתי, אבל זה לא אומר שאני לא אזכה".