הטלטלה בשוק המט"ח נמשכת. הבוקר, השקל מתחזק מול הדולר בכ-1% ובכך משלים עלייה של כ-2% מול הדולר בשני ימי המסחר האחרונים. בכל הנוגע לאירו, התמונה הפוכה כאשר השקל נחלש ב-0.4% ונסחר סביב 4.04 שקלים.

ז מה עומד מאחורי המגמה? הכלכלנים הבכירים מרחיבים:

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות מסביר: "נמשכת התחזקות השקל מול הדולר. אני מייחס זאת בראש ובראשונה לאופטימיות בשוקי חו"ל, שחלחלה אתמול גם לשוק המניות בארץ. העליות החדות הגדילו את החשיפה המנייתית של משקיעים מקומיים לחו"ל וסביר כי הם נאלצו להמיר דולרים בשקלים כדי לקזז את חשיפת היתר, מה שיצר ביקוש לשקל. ייתכן כי הקשר בין העליות בשוקי חו"ל להתחזקות השקל, שנחלש על רקע החקיקה המשפטית, התחדש לפחות זמנית".

"כמו כן השוק חשוף לשיח תקשורתי על נושא החקיקה המשפטית ואפשרות/ יוזמות/ לחץ בינ"ל לריכוך המהלכים ולהידברות מחודשת. ייתכן כי השוק תולה בכך תקוות ו'בונה' על פרק הזמן לפני הקריאה השנייה והשלישית. גם תחזית הגירעון הפיסקלי הנוחה של בנק ישראל היא לדעתי גורם שיספק לשקל תמיכה לטווח הקצר והבינוני".

מנחם מסכם: "יש לזכור כי גם לאחר הייסוף של היומיים שלושה האחרונים, השקל עדיין נמצא בתוך התחום של פיחות יתר שבנק ישראל מדבר עליו. משכך, תנועות לכל כיוון בטווח של 3.55 ל-3.75 כפי שראינו בחודש חודשיים האחרונים יכולות להימשך. השקל ימשיך להיות תגובתי לכל כיוון הן לשוקי חו"ל והן להתפתחויות המקומיות. מחר יפורסם מדד המחירים לצרכן בארץ וחשוב יהיה לבחון את תגובת השקל לנתון".

"השקל מתחזק מול הדולר לאור ההיחלשות רוחבית של הדולר בעולם"

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, מצטרף לדברי מנחם ומציין: "התחזקות השקל מול הדולר נובעת בעיקר מהיחלשות רוחבית של הדולר בעולם, ובמידה פחותה מהגורמים המקומיים. מבחינת הגורם הגלובלי, היחלשות הדולר בעולם צברה תאוצה לאחר העלייה המתונה מהצפוי באינפלציה בארה"ב ביוני. לעומת זאת, במונחי סל, התחזקות השקל מתונה יותר, ומשקפת רגיעה מסויימת לאחר אי הודאות ששררה בעקבות העברת הקריאה הראשונה של ביטול עילת הסבירות. בהתאם לזאת, ניתן לראות שמול היורו, השקל ממשיך להיסחר ברמות הגבוהות של התקופה האחרונה".

גם יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו, מתייחס למגמה בשוק המט"ח ומחדד: "העלייה המתמשכת בחשיפה המטבעית של הגופים המוסדיים ובראשם הקרנות תמכה בפעולה להקטנת החשיפה למטבע חוץ אשר הגיעה ליותר מ-19% משווי הנכסים. להערכתנו תמונת המצב המורה על נהירה להחזקה בשקל מבטאת תנועות טכניות יזומות של הון בהיקף נרחב ולא שינוי טעמים או מדיניות גידור. תוכניות לעידוד הפעילות הכלכלית בסין כמו גם צמצום היצע הדלקים באופ"ק פלוס יתמכו בעליות מחירים. להערכתנו בארה"ב, אירופה ואנגליה הריבית תמשיך לעלות במטרה לצנן את האינפלציה, אולם שוק העבודה הצפוף כאשר האבטלה נמוכה ממשיכים לתמוך בעליות שכר ובלחצים אינפלציוניים. בנק ישראל יידרש לעלות את ריבית השקל. האתגר יהיה בזירה הציבורית לקבל החלטה של העלאה ערב ראש השנה".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס