את העתיד הזה כבר לא כזה קשה לדמיין: יום יבוא, כנראה שהוא לא כל כך רחוק, והרבה מאיתנו ימצאו את עצמם ללא תעסוקה. הטכנולוגיה, אותו כלי מרהיב שנולד כדי לקדם את האנושות, עלול גם להיות מכת מוות עבור לא מעט ענפים ותעשיות. אולי כדי להתכונן ליום שבו יותר ויותר מכונות יחליפו בני אדם בעבודתם, או סתם כי הוא מרגיש אשם על חלקו בכך – החליט סם אלטמן, מנכ"ל Open AI, חברת הבינה המלאכותית המובילה בעולם ומי שמסתמן שעומד להיות אחד האנשים החזקים בעולם, לערוך מחקר בתחום של מה שמכונה UBI – הכנסה בסיסית אוניברסלית. בניסוי, אחד הגדולים מסוגו, קיבלו משתתפים בעלי הכנסה נמוכה 1,000 דולר בחודש למשך שלוש שנים, ללא תנאים. אלטמן גייס למחקר הזה 60 מיליון דולר, כולל 14 מיליון דולר מכספו האישי. הוא נערך על ידי OpenResearch בהובלת החוקרת אליזבת רודס.

כעת פורסמו ממצאי המחקר. בראש ובראשונה, גילו החוקרים שהנחקרים הוציאו את רוב הכסף שקיבלו, שהוא כסף נוסף על מה שאולי הרוויחו בפועל, על צרכים בסיסיים כמו שכר דירה, תחבורה ומזון. רוב הנסיינים לא ויתרו כליל על שוק העבודה, חלקם נותרו מעורבים והיו גם יותר מדויקים בחיפושי העבודה שלהם, בהשוואה לקבוצת הביקורת. המסקנה של עורכי הניסוי, שאלטמן בראשו, הייתה ש"הנסיינים קיבלו יותר כוח לקבל החלטות שעובדות יותר טוב עבורם, ולהתכונן לעתיד. הם יכלו לעשות מהלכים כמו העתקת מקום המגורים או התעניינו  ביוזמות עסקיות חדשות".

ראשית ימיה של היוזמה ב-2019 , אז נרשמו אליה כשלושת אלפים תושבים מטקסס ואילינוי עם מקומות מגורים מגוונים – בעיר, בפרברים או באיזורים כפריים. התנאי היה שהם צריכים להיות בעלי הכנסה נמוכה, ואכן, כולם הרוויחו מתחת ל-28 אלף דולר. שליש מהנסיינים קיבלו 1,000 דולר בחודש למשך שלוש שנים. השאר – קבוצת הביקורת – קיבלו 50 דולר בחודש. מי מהמשתתפים שקיבל עזרה סוציאלית או זכויות אחרות, לא איבד אותן.

המחקר מצא שאנשים מהקבוצה הראשונה, שקיבלו 1,000 דולר בחודש, הגדילו את ההוצאות שלהם בממוצע של 310 דולר בחודש, אך רוב ההוצאות הללו הלכו על מזון, שכר דירה ותחבורה. הם גם הציעו יותר תמיכה כלכלית לאחרים הזקוקים לזה, בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, החוקרים מבהירים שהם לא מצאו "ראיות ישירות לשיפור בגישה לשירותי בריאות או לשיפורים במצב הבריאותי הפיזי והנפשי", בקרב הקבוצה הראשונה. "ראינו גם הפחתות משמעותיות בלחץ, במצוקה הנפשית ובחוסר הביטחון התזונתי במהלך השנה הראשונה, אבל ההשפעות האלה נעלמות בשנה השנייה והשלישית של התוכנית", כך נכתב בדוח. "סכום כזה של כסף אינו יכול לטפל באתגרים כמו מצבים בריאותיים כרוניים, חוסר טיפול בילדים או עלות דיור גבוהה."

לא מעט מכשולים פוליטיים

המחקר נולד מתוך האמונה של אלטמן בחשיבות ההכנסה הבסיסית בעידן הבינה המלאכותית, שיכולה להוביל לכך שמיליוני משרות יהפכו ללא רלוונטיות. "אי אפשר באמת להגיע לשוויון הזדמנויות ללא גרסה כלשהי של הכנסה מובטחת", אמר אלטמן כשהכריז על הפרויקט. הרעיון לא חדש. מדינות סקנדינביה משתעשעות בו מזה זמן, הוא היה מרכז הקמפיין הנשיאותי של אנדרו יאנג בשנת 2020, ויש גם מדינות בארה"ב שערכו ניסויים דומים, כמו זה שבקולורדו. גם בתעשיית הטכנולוגיה יש מנהלים שמביעים תמיכה בהכנסה בסיסית, ג'ק דורסי, למשל, ואפילו אילון מאסק.

רובוט מנהל מחסן סחורה  (צילום: shutterstock)
היו שלום, בני תמותה | צילום: shutterstock

הרעיון לספק לאזרחים תשלומים ישירים ללא תנאים הוא נושא פוליטי טעון וכבד, ואפילו ניסויים קטנים יותר נתקלו במכשולים פוליטיים כששמרנים במספר מדינות התנגדו לתוכניות אלו ועצרו את התקדמותן.

הוא גם לא בעל היתכנות כלכלית בשלב זה, אלא בגדר ניסוי בלבד, כמו זה של אלטמן או של קולורדו. נתונים מעשרות תוכניות קטנות כאלה, של מתן תשלומים מדי חודש ללא תנאים, מצאו שתשלומי מזומן יכולים לעזור בהפחתת חסרי בית, אבטלה וחוסר ביטחון תזונתי, אם כי אלה לא מייתרים את הצורך של ממשלות מקומיות ומדינות להשקיע בשירותים חברתיים ותשתיות דיור.

אחת המשתתפות בתוכנית, שרה, אם לארבעה ילדים מאילינוי שמלמדת ברשת חינוך ביתי ומרוויחה בדיוק מספיק כדי לשלם עבור ציוד לימודי, מספרת שהתכנית עזרה לה לשלם על גשר לשיניים לשניים מילדיה  שלא היו מכוסים בביטוח. בחלק מהכסף היא גם מימנה טיול סיום לימודים לבתה. מצד שני, שרה הודתה שהחלה היות פחות זהירה עם הכספים שלה מאחר שהרגישה שהוא מגיע ללא הצורך לעבוד עבורו. "בדיעבד אני מצטערת שלא חסכתי יותר ממנו, אמרה.

קארה, נסיינית אחרת, סיפרה לחוקריםשהיא סבלה מסינדרום עצבי שגרם לכאבים בחלקים רבים בגופה ולאובדן ניידות. היא סבלה ממצוקה כלכלית והחלה למכור את חפציה האישיים. "התחלתי לבכות כשקיבלתי את השיחה שאני משתתפת במחקר", סיפרה קארה. הכסף כיסה את רוב החובות שלה והיא מגדירה את זה בתור נס. משתתפת אחרת , שחיה בתנאים גרועים, סיפרה שהכסף עזר מאוד. היא קנתה בגדים ומזון לה ולילדיה, ובחודש השני לניסוי מצאה עבודה והתחילה לחסוך." הכסף עזר לי לא להרגיש כישלון בתור אמא", היא אמרה.

מוקדם יותר השנה, אלטמן הציע תוכנית נוספת אותה כינה "כוח מחשוב בסיסי אוניברסלי". בתרחיש זה, הסביר אלטמן, אנשים יקבלו אפשרות לשימוש במשאבי המחשוב של מודל השפה העתידי והמתקדם מאוד GPT-7, ויוכלו להשתמש בו כרצונם. "זה יהפוך את מי שיקבל את זה לבעלים של חלק מהפרודוקטיביות", הסביר אלטמן בפודקאסט.