שנה לאחר פרוץ המלחמה, הנתונים מצביעים על משבר חסר תקדים ביישובי הצפון: 70% מהמפונים שוקלים שלא לחזור כלל ליישובי המקור שלהם, כך עולה מסקר חדש שנערך על ידי מכון "מאגר מוחות" עבור עמותת 121 ומיזם 710. הנתונים מהווים החמרה משמעותית לעומת סקר דומה מחודש יוני, שבו רק 43% מתושבי קריית שמונה שקלו שלא לחזור לבתיהם.
הסקר החדש, שנערך בספטמבר בקרב מדגם מייצג של מפונים מהדרום והצפון, חושף תמונה קשה במיוחד של המצב התעסוקתי: 60% מהמפונים דיווחו על פגיעה בפרנסתם, וחמישית מהם אינם עובדים כלל. יתרה מכך, 68% מהמפונים לא קיבלו כל סיוע תעסוקתי, ו-53% נותנים ציון "גרוע" לממשלה על הטיפול במצבם התעסוקתי.
התמונה בצפון חמורה במיוחד על רקע העובדה שבעוד רוב מפוני הדרום כבר שבו לבתיהם (כ-67 אלף מתוך 74,500), מרבית מפוני הצפון עדיין מפוזרים ברחבי הארץ. מתוך כ-68,500 מפוני הצפון, יותר מ-15 אלף שוהים במלונות, כשטבריה מארחת 3,700 מהם ותל אביב 3,500. המדאיג מכל: מיקומם של כ-42 אלף מפונים, רובם מהצפון, אינו ידוע כלל למדינה.
"אנחנו לפני קטסטרופה תעסוקתית-כלכלית", מזהירות יוזמות הסקר, חנה רדו וטלי ניר. "לא מדובר בבעיה אישית אלא בסוגיה לאומית שתשפיע על הכלכלה בישראל עשורים קדימה".
הסקר מצביע גם על פוטנציאל לשיקום תעסוקתי: 64% מהמפונים מעוניינים להגדיל את הכנסתם ו-20% שוקלים הסבה מקצועית. בקרב אלה שחזרו לעבוד, 35% דיווחו על שיפור במצבם הנפשי. עם זאת, 52% מהמפונים ציינו כי העלות הכספית של לימודים והכשרה מקצועית מהווה עבורם חסם משמעותי.
בניגוד למפוני הדרום, שעבורם הוקמו מתחמי מגורים זמניים לשמירה על המרקם הקהילתי, טרם הוקם מתחם דומה עבור מפוני הצפון, אף שהוקצו לכך 5 מיליון שקל באפריל האחרון. במקביל, כ-11 אלף תושבים עדיין נותרו בקו העימות בצפון, חלקם בשל קשיי דיור והיעדר פתרונות תעסוקה במקומות הפינוי.