שעות קשות עוברות על אזרחי ישראל בדרום ובערי המרכז, כאשר מתקפת הפתע של חמאס אתמול (ש') הובילה למספר הרוגים קשה מנשוא.

הכרזת מלחמה לא התרחשה בישראל כבר יותר מ-15 שנה, מאז מלחמת לבנון השנייה. ההיערכות הכלכלית במצב מלחמתי אינה פשוטה וההשלכות הכלכליות יכולות לנוע למספר כיוונים שונים. ההשפעות על הכלכלה יכולים לפגוע בגירעון התקציב של המדינה, עליות הבורסה בשווקים ואף לפיחות בשקל. אירוע בישראל יכול להשפיע גם באופן גלובלי, הסכם השלום עם סעודיה עומד על הפרק ומחירי הנפט עומדים עלולים לעלות בשל הלחימה.

גורמים אלו, נזכיר, הם אלמנטים "חמים" שהושפעו והתנודות רבות בשנה האחרונה בין היתר בשל ההאטה הכלכלית בישראל ובעולם ומהמשבר הפוליטי בישראל. שאלנו את הבכירים במערכת הכלכלית כיצד תשפיע המערכה הקרבה על הכלכלה בישראל, על הפעילות בשווקים ועל שער המט"ח.

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, אומר בשיחה עם גלובס כי "למלחמה צפוי מחיר כבד גם לכלכלת ישראל". הוא מדגיש שהגורם הראשי שיפגע בכלכלה הוא עלותה של מערכת צבאית ממושכת: "העלות הישירה של מערכה צבאית הינה לפחות 1.5 מיליארד שקלים לשבוע".

לקראת הגדלת הגירעון?

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מדגיש שחומרת המצב בהחלט פוגעת בכלכלה ובייחוד ברמת בגירעון. "הגירעון בישראל גדל בעת האחרונה גם ללא המלחמה המתממשת. ההאטה הכלכלית הגלובלית, העלייה בהוצאות המדינה והירידה בהכנסות גרמו לבכירי משרד האוצר להעלות את היעד לגירעון בתקציבי בשנה הקרובה. המלחמה כמובן תגדיל את ההוצאות הללו אף יותר". כעת, חשוב להדגיש נראה שישראל מקבלת גיבוי מהעולם ותמיכה מרבות ממדינות העולם, כך שלא נראה שהיא תצטרך להתמודד עם קשיים בינלאומיים להילחם ואיום כלכלי במידה ולא תחדל.

השווקים השונים לא מגיבים בקלות, אך הפעם המצב שונה.

מעבר לפגיעה בתקציב, שווקים לא מגיבים בחיוב למלחמה בדרך כלל, וגם עכשיו ישנו חשש שהכלכלה תצלול והבורסה בתל אביב תצנח בשוויה. הרצוג מציין כי "שווקי ההון והדולר צפויים לשקף בימים הקרובים את העלייה ברמת הסיכון של כלכלת ישראל והמחירים הכלכליים הכרוכים בכך".

הרצוג מציין כי יחד עם זאת, בראיה לטווח בינוני וארוך, ולאור הסיכוי להקמת ממשלת חירום, גדלה הסבירות שתתאפשר התלכדות סביב יעדים ביטחוניים וכלכליים משותפים שיאפשרו חזרה ליציבות וצמיחה.

המשקיעים הזרים יחשבו פעמיים לפני השקעה בחברות ישראליות

מנחם מציין כי אירועים ביטחוניים בעבר, בשל הלחץ הבינלאומי להבאה להפסקת אש, גרמו לכך שהשפעת האירועים הביטחוניים בשנים האחרונות הייתה מועטה. עם זאת "המצב הפעם שונה, לפי הכרזת רה"מ מדובר במלחמה ונראה כי ההיערכות היא לידי מערכה ממושכת וארוכה. מנחם מסביר שככל שמורכבות האירוע תגדל ותסתבך, כך ההשפעה שיכול להיות על הכלכלה תגדל.

כיצד? גם באופן ישיר וגם באופן עקיף, "הפעילות הכלכלית של החברות הישראליות קטנה בצל המלחמה, מה שמביא לירידה במניותיהן באופן ישיר. יתירה מכך, הסנטימנט בעולם נמנע מהשקעות בחברות ישראליות ובכך המשקיע הזר מצמצם את חשיפתו לשוק הישראלי", מסכם מנחם את ההשפעה המלחמתית על השוק.

שוק המט"ח צפוי להיפגע ביתר שאת. השקל עבר פיחות חד בשנה האחרונה ומצב הלחימה צפוי להחמיר את שווי המטבע בעולם. יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו השקעות, אומר לגלובס כי "הפעילות הכלכלית ממשיכה גם בצל לחימה אך התגובה תהיה עצבנית לנוכח הנסיבות".

לדבריו, "שוק המט"ח יתמודד עם השפעות אירוע ברמת מלחמה, ניתן לצפות לביקושים בעיקר מצד הגורמים הזרים שיבקשו לצמצם חשיפה לשקל. יותר מכך, אני מצפה שלאור המצב הפוליטי רף הרגישות ירד מאוד, כך שעודפי הביקוש לא ימצאו את אותו ההיצע כבעבר והדבר יביא את השוק לעודפי ביקוש (למטבע זר) שיגררו לפיחות השקל".

בדרך כלל, היחלשות הכלכלה יכולה להביא לגידול בשקעות. הזרים מנצלים פיחותים בכדי לפעול בשוק הישראלי, מסביר פריימן, אך הפעם זה לא יהיה המצב. הוא מדגיש שהמצב הנוכחי כרוך בסיכון גבוה להמשך הפיחות בשווקים בישראל, יתירה מכך, התשואות הגבוהות המצויות בארה"ב (תשואות האג"ח הגבוהות והדולר החזק) לא שווה למשקיעים זרים להשקיע בישראל ולהפסיד תשואה זו.

פריימן מדגיש, שבפעילות הכלכלית צפוייה להימשך למרות הלחימה, וגורמים מרכזיים כבנקים אמורים לפעול כרגיל. ואכן גם הבורסה בישראל צפוייה לעבוד באופן רגיל.

ההשפעות של הכלכלה הישראלית מצטרפות לכמה אירועים מאקרו כלכליים נוספים, בראשם עומד דוח דירוג האשראי של חברת מודי'ס. הדוח צפוי להיות קשה כלפי כלכלית ישראל, לאור הגירעון הגדל, הוצאות הממשלה הנוספות והמשבר הפוליטי. כעת, מנחם מדגיש שהורדת תחזית הדירוג ע"י חברת דירוג האשראי עלולה "להצטרף לסטטוס המלחמתי וליצור סנטימנט שלילי גדול עוד יותר". מצב זה יעיב על הפעילות הכלכלית בשווקים, בבורסה ושוק המט"ח כאחד.

האם המצב דומה לאירועי לחימה קודמים? כן ולא

קשה שלא לנסות להשוות לאירועים קודמים, מז'ורים ומינוריים כאחד. כאמור, ככל שהאירוע יהיה מורכב יותר ככה הנטייה להסתבכות וחולשת הפעילות הכלכלית יהיה רב יותר. מנחם מדגיש ש"הסבירות להפסקה היא קטנה יותר לעומת ארועים אחרים וזה כמובן לאור השאלה אם ישראל תיכנס קרקעית לרצועת עזה. זה יכול להביא לפגיעה גבוהה יותר בכלכלה".

כמו כן, יש צפי לכך שיהיו השלכות של הלחימה בישראל על מחירי הנפט, אמנם הסביבה הגיאו-פוליטית אינה דומה לאותה הסביבה שחלה בשנות ה-70', אז מלחמת יום הכיפורים גררה משבר נפט בינלאומי. אך מנחם מדגיש כי "אירועים במזרח התיכון מלווים בדרך כלל בעליות מחירי הנפט".

הרצוג מסביר שהירידות שהתרחשו אירועים משמעותיים בעבר היו גדולים אך קצרי טווח, "במלחמת לבנון השניה הבורסה ירדה ב-8% בימים הראשונים והתאוששה בהמשך". הרצוג מוסיף, הקשר הישיר לאירועים קודמים אינו קל להקבלה, "הרבה תלוי בהמשך תקופת אי הוודאות היוצא מהלחימה" מסכם הרצוג.

כפי שניתן להבין ממגוון ההשלכות הכלכליות, הסביבה הכלכלית הנמצאת ברקע הלחימה אינה פשוטה כלל. המצב הכלכלי של ישראל עמד בפני האטה כלכלית עוד לפני פרוץ האירוע בדרום. המאבק האינפלציוני של בנק ישראל עודנו בעיצומו במטרה למגר את עליות המחירים, עם זאת, כעת, בשל הלחימה, יכול להיות שבנק ישראל יצטרך לוותר על עליית ריבית בסוף החודש, שהייתה אמורה לחו"ל לאור עליית האינפלציה בחודש שעבר.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס