על אף שקשה מאוד להוכיח את זה בפועל – נראה כי שיעור הישראלים שעזבו את הארץ מאז פרוץ המלחמה עלה דרמטית. מי שמסתמך על הדיונים בפלטפורמת X (טוויטר), כבר בטוח שעוד רגע סוגרים בתי חולים לאור כמות הרופאים שעוזבים את הארץ לפי כמה מהצייצנים. למרות אחוז הישראלים בפלטפורמה לא ממש מייצג, הדיונים לרוב נעים בין "הנה עוד שתי משפחות שעוזבות" או "חברים טובים החליטו שנמאס ואין להם בעיה למצוא עבודה בחו"ל", לבין "לכו לכו מי צריך אתכם, נפולת של נמושות". בפועל, אחד הנעלמים הגדולים במדינה הוא כמות התושבים שהחליטו לעזוב, בין אם לצורך רילוקיישן זמני, או להגירה של ממש. וכל עוד אין נתונים של ממש, הכל בגדר שמועות.

לאחרונה החליטו בלמ"ס לעדכן את השיטה לחישוב אומדני הישראלים היוצאים לטווח ארוך לחו"ל, כמו גם את אלה שחוזרים. השיטה החדשה אולי תצליח לשפוך אור על כמות העוזבים והחוזרים האמיתית. בלמ"ס החליטו לנקוט בשיטה החדשה למדידת הגירה מישראל וחזרה אליה, לאחר שבדקו שם את נתוני הנסיעות של ישראלים, והגיעו למסקנה שצריך לרענן את ההגדרות כך שישקפו בצורה טובה יותר את השינויים בדפוסי ההגירה.

לאחר שנערך מחקר מעמיק, שכלל בחינת דפוסים עכשוויים של הנסיעות הבין-לאומיות של ישראלים, איתור סימנים להעברת מרכז החיים לחו"ל ובחזרה לארץ, אימוץ של המלצות בין-לאומיות למדידת הגירה, ובדיקה של חלופות שונות להגדרת מהגרים – נקבעה שיטה סטטיסטית חדשה שאמורה לשקף את המציאות בצורה יותר מדויקת.

עיקרי השינוי בין השיטה הקודמת לשיטה החדשה, הוא ראשית בהגדרות. עדכון ההגדרות של הישראלים היוצאים כולל מעבר מהגדרה שבה נמדדת שהייה רצופה של שנה בחו"ל (בהתאם לשיטה הקודמת), להגדרה שבה נמדדת שהייה מצטברת בחו"ל, ולא מובאים בחשבון ביקורים בארץ במהלך השנה שלאחר היציאה לחו"ל.

על פי ההגדרות החדשות, "ישראלי יוצא לחו"ל לטווח ארוך הוא מי ששהה בחו"ל לפחות 275 ימים במהלך שנה ממועד היציאה הקובעת, מהם 90 הימים הראשונים בחו"ל ברציפות", כך על פי הלמ"ס. ישראלי חוזר לאחר יציאה לחו"ל לטווח ארוך הוא מי שחזר משהייה ממושכת בחו"ל ושהה בארץ לפחות 275 ימים במהלך שנה ממועד הכניסה הקובעת, מהם 90 הימים הראשונים בארץ ברציפות.

הסימטריה הזו בהגדרות, נועדה כדי ליצור רמת ודאות אחידה וגבוהה יותר לגבי העברת מרכז החיים לחו"ל או בחזרה לארץ, ומונעת חפיפה או כפילות בסיווגי ההגירה. בנוסף, תקופת המעקב הסטטיסטי אחר דפוסי ההגירה היא 365 יום ממועד היציאה או הכניסה הקובעת. בתום תקופה זו, נקבע מעמד ההגירה של האדם על פי מספר הימים שבהם שהה בחו"ל או בארץ בהתאם להגדרות.

הנתונים מוצגים על פי השנה הקלנדרית שבה הסתיימה תקופת המעקב, בניגוד לשיטה הקודמת, בה הוצגו הנתונים לפי השנה הקלנדרית שבה החלה תקופת המעקב. כך, לדוגמה, הנתונים על הישראלים שיצאו מישראל בשנת 2024 מתייחסים לאלה שיצאו כבר בשנת 2023, זאת כדי לאפשר שילוב ממקורות מידע נוספים ושיפור התיאום עם מרכיבי גידול אוכלוסייה נוספים.

עוקץ ההגירה לקנדה: היועצים נעלמים עם הכסף 

העוזבים לחו"ל משכילים יותר

לפי שיטת המדידה החדשה, מספר הישראלים היוצאים, גבוה ממספרם לפי השיטה הקודמת בכל השנים. הממוצע השנתי של היוצאים בשנים 2021-2010 עמד על כ-16 אלף ישראלים בשנה לפי השיטה הקודמת, לעומת כ-36 אלף ישראלים לפי השיטה החדשה.

אז כמה מהגרים וכמה חוזרים נרשמו בשנה שעברה? על פי נתוני המדידה החדשה, 55.3 אלף ישראלים הוגדרו כיוצאים לטווח ארוך בשנת 2023 – 5.7 יוצאים ל-1,000 תושבים. בהשוואה ל-2022, מספר הישראלים שהוגדרו כיוצאים לטווח ארוך (אלה שיצאו מהארץ לראשונה במהלך 2022), גדל בכ-46.4%. לעומתם חזרו 27.8 אלף ישראלים להתגורר בארץ, שהם 2.9 תושבים ל-1,000. במילים אחרות: ב-2023 מאזן ההגירה היה שלילי ועמד על מינוס 27.5 ישראלים.

מספר היוצאים הגבוה ביותר היה בחודשי הקיץ – יולי, אוגוסט, וספטמבר. ספייק נוסף במספר היוצאים היה בחודשים נובמבר ודצמבר. בלמ"ס מעריכים כי העלייה במספר היציאות בקיץ מותאמת לתאריכי תחילת הלימודים בחו"ל, והעלייה בחודשי החורף מותאמת למועדים נוחים לטיולים במדינות בחצי הכדור הדרומי.

ומה לגבי תנועות הישראלים ב-2024? את השפעת המלחמה על ההגירה לטווח ארוך יהיה אפשר לאמוד רק בחלוף שנה, כלומר, החל מהשבעה באוקטובר 2024 ואילך. נכון להרגע, אפשר למדוד את הנתונים רק לגבי שבעת החודשים של 2024 לבין היוצאים לטווח ארוך ב-2023. מדידה זו מראה גידול של 58.9% בין מספר היוצאים ב-2023 (25.5 אלף נפשות), לבין מספרם ב-2024 (40.6 אלף נפשות). ההפרש בין היוצאים לטווח ארוך בכל חודש בין 2023 ל-2024 עמד על כ-2.2 אלף נפש בממוצע יותר ב-2024.

גבול הצפון, לבנון, חיזבאללה, מלחמה (צילום: איל מרגולין, פלאש 90)
עדיין לא ברור מה השלכות המלחמה על ההגירה מישראל | צילום: איל מרגולין, פלאש 90

מה אפשר לומר על מאפייני העוזבים? ב-2023 52% מהעוזבים הם גברים ואילו 48% נשים. הגיל החציוני של כלל היוצאים היה 31.6 שנים. כ-40.2% מהיוצאים הם בגילי 20-30, שכן בגילים אלו נוטים יותר לצאת ללימודים או לעבודה בחו"ל, לעומת 26.6% בכלל האוכלוסייה. מרבית היוצאים היו ילידי חו"ל – כ-32.5 אלף (58.8%), ו-22.8 אלף היו ילידי ישראל (41.2%). 61.3% היו יהודים (חלקם באוכלוסייה הכללית הוא 73.7%).  

אוכלוסיית היוצאים מתאפיינת ברמת השכלה גבוהה יותר מזו של כלל האוכלוסייה בישראל. בקרב היוצאים החל מגיל 20 ומעלה, ל-53.7% מהם היו 13 ומעלה שנות לימוד, בהשוואה ל-44.2% בקרב סך האוכלוסייה. בולט במיוחד ההבדל בין אחוז היוצאים עם 16 שנות לימוד ומעלה (26.4%) לאחוז בקרב כלל האוכלוסייה (19.0%). אחוז היוצאים שלהם 12-11 שנות לימוד (41.8%) דומה לאחוז בקרב כלל האוכלוסייה (40.5%). לעומת זאת, אחוז היוצאים שלהם 10-0 שנות לימוד (4.6%) היה נמוך משמעותית מהאחוז בקרב כלל האוכלוסייה (15.3%).        

נתון מעניין נוסף בדוח הלמ"ס הוא כמות החוזרים ב-2024. בחודשים ינואר-יולי, שאותם ניתן להשוות ל-2023, עולה כי מספר החוזרים בשנת 2024 הוא 11.6 אלף נפשות, שיעור נמוך ב-19.3% ממספר החוזרים בשנת 2023 (14.4 אלף נפשות). מספר החוזרים הממוצע בכל חודש בשנת 2024 היה קטן בכ-400 נפשות ממספרם בחודש המקביל ב-2023.

בלמ"ס ביקשו לציין שמאזן ההגירה הבין-לאומית הכללית של ישראל, הוא חיובי כאשר משקללים גם כניסות של עולים, אזרחים עולים, התאזרחות מסיבות שונות, איחוד משפחות ותושבים חוזרים, תוך גריעה מהאוכלוסייה של תושבים ישראלים יוצאים.