כשרונן סלומון סיים לימודי הנדסת תעשייה וניהול במכללת סמי שמעון בשנה האחרונה, הוא מראש חיפש עבודה רק במרכז. מהנגב הוא כבר הרים ידיים מתוך מחשבה שהאפשרויות מוגבלות מאוד. אבל עם ילד בדרך ומשבר יוקר המחייה המחריף, נאלץ סלומון לשקול מחדש את ההחלטה. להפתעתו, הוא מצא בנגב אפשרויות לא מעטות.
בעוד במרכז פועלים בעיקר סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה, בנגב יש יותר מ-350 מפעלי תעשייה הפועלים בשלל הענפים. באזור ממוקם הייצור של חברות פארמה גדולות, תעשיית המזון וגם לא מעט חברות טכנולוגיה גדולות שהקימו מרכזי פיתוח בפארק ההיי-טק גב ים בבאר שבע. עבור לא מעט מהנדסים ריכוז חברות אלו בנגב מאפשר עבודה במקצוע אותו למדו, אם אינם מעוניינים בהסבה להייטק.
"יוקר המחייה במרכז הוא שיקול משמעותי לא לעבור", אומר סלומון. "בכל זאת מרבית הסטודנטים שסיימו ביחד איתי בכלל לא ניסו לחפש כאן עבודה. מרוב סטיגמות על הפריפריה, אנשים פספסו הזדמנויות טובות. הבעיה המרכזית היא שסטודנטים ומהנדסים צעירים לא פעם לא מכירים מספיק את האופציות פה בנגב".
40 דקות נסיעה למשרד
מרכז לאודר לקידום תעסוקה בנגב מנסה לשנות את המציאות הזו, במסגרתה סטודנטים מסיימים לימודים אקדמיים בנגב ובורחים למרכז. על פי נתוני מרכז לאודר, 1,314 פניות של סטודנטים המתעניינים בהישארות ומציאת עבודה בנגב התקבלו שם עד עתה השנה. מדובר בגידול משמעותי לעומת 300 מתעניינים שנרשמו אשתקד.
"הנגב יודע להציע לצעירים אקדמיים תעסוקה איכותית באותם מקצועות שהם למדו", מסבירה קרן גוז לוין, מנהלת תחום תעסוקה בעמותת ארץעיר המפעילה את מרכז לאודר. "בחודש אוגוסט היו חסרים בתעשייה בישראל כ-15 אלף מהנדסים, רובם בנגב ובגליל. כמו כן חברות הייטק וסטארטאפים שמתמקמים בנגב זקוקים להון אנושי איכותי ומנוסה. אנו במרכז לאודר עומלים כל העת לייצר את החיבורים בין המעסיקים והעובדים, לסייע להם להכיר את האפשרויות בנגב ולהתקבל לעבודה, בין היתר באמצעות עשרות יעוצי הקריירה הפרטניים שאנו מציעים, ימי ראיונות, פאנלים עם מעסיקים וסדנאות הכנה לעולם העבודה. במרכז לאודר מתקיימות עשרות פעילויות בשנה שתכליתן לקדם בוגרי לימודים בעולם העבודה״.
לאחר שהשתתף בסדנאות של מיתוג עצמי, לינקדאין, הכנה לראיונות עבודה וזכה לליווי אישי במרכז לאודר, סלומון הצליח להשתלב בשוק העבודה. במקום לנסוע שעתיים וחצי למרכז מהדירה שקנו הוא ואשתו בדרום, הוא נוסע רק 40 דקות למשרדי בזק אונליין בבאר שבע שם הוא עובד כאנליסט. "מצאתי כאן בנגב משרה מעניינת עם תנאים טובים ואפשרויות קידום", הוא סיפר, "זה מאפשר לי לגור בדירה בבעלותי ולא בשכירות, אין כמעט צעירים במרכז שזה המצב שלהם".
"מתניעם את הקריירה"
ההשתלבות במשרה בתעשייה מורכבת במיוחד לא פעם בשל מחסום התפקיד הראשון. לא מעט מהמשרות בחברות גלובליות וגם בחברות טכנולוגיה ותיקות דורשות לא רק השכלה אקדמית אלא גם ניסיון מעשי. על מנת לרכוש את הניסיון הזה סייע מרכז לאודר לליטל ויכמן, גם היא בוגרת הנדסת תעשייה וניהול בסמי שמעון, למצוא משרה להחלפה בחופשת לידה. במסגרת התהליך במסגרתו ויכמן קיבלה במרכז לאודר סדרה של סדנאות קבוצתיות וייעוצים אישיים, אשר נתנו לה כלים משיפור קורות החיים ועד לכיצד לעבור את ריאיון הקבלה לעבודה.
"אני מתחילה לעבוד כקניינית רכש במחלקה האסטרטגית בחברת וישיי", סיפרה ויכמן. "שמעתי מהחברים חודשים איך הם רק מחכים לסיים לעבור למרכז ולקבל משכורות גבוהות, אבל עכשיו הם מתקשים למצוא משרות ללא ניסיון קודם. ההישארות כאן בנגב גם מאפשרת לי ולבעלי כהורים צעירים לשאת בעלויות שכירות וגנים נורמליות וגם לצבור ניסיון מקצועי ולהתניע את הקריירה. במרכז יש גם פחות התחשבות בהורים ובמשרות כאן בדרום גם כשעובדים מתשע עד חמש זה קרוב לבית ולא במרחק שעות של פקקים".
מבית שאן לבאר שבע
המעבר של מרווה עסיס, מהנדסת ביוטכנולוגיה שסיימה השנה את לימודיה באוניברסיטת בן גוריון, הוא יוצא דופן. בעוד שעסיס גדלה בבית שאן שבצפון, לאחר הלימודים בבאר שבע היא החליטה להשתקע כאן רחוק מהמשפחה. הסיבה המרכזית מבחינתה, כמה מוזר שזה נשמע, היא אפשרויות התעסוקה בנגב.
"לקראת סיום הלימודים לפני כחודשיים החלטתי לחפש עבודה בתעשיית התרופות", שיתפה עסיס, "במרכז יש בעיקר סטארט-אפים ולא חברות פרמצבטיקה, החלטתי להישאר בנגב עבור ההזדמנות לעבוד באמת בתחום אותו למדתי. הכרתי דרך הלינקדאין את חברת Padagis, חברה מובילה בתחום הפרמצבטיקה ושיווק תרופות ולהתחיל לעבוד כמהנדסת הבטחת איכות".
המעבר לדרום לא היה קל ועסיס קיבלה לא מעט תגובות קשות. "רוב החברים מהלימודים לא קיבלו את ההחלטה שלי וניסו להניע אותי", סיפרה, "אבל אם יוצאים מהכמה רחובות שבהם הסטודנטים גרים ולומדים להכיר את הדרום ואת באר שבע, מגלים כאן גם תעסוקה איכותית בתחומים שאין במרכז וגם אווירה משפחתית ושקטה יותר. החלטתי להישאר כאן, רחוק מהמשפחה לא רק לשנה או שנתיים אלא בהסתגלות קדימה, להשתקע בנגב".
"אנחנו מצויים בקשר שוטף עם המעסיקים ומכיר לעומק את הצרכים של השטח בדרום", אומרת קרן כהן, מנהלת מרכז לאודר. "בו בזמן, אנו מלווים את הבוגרים האקדמאים באופן אישי, בין אם זה בסדנאות, ימי ראיונות למשרות אקדמאיות ויעוצים פרטניים. הקשר האישי מאפשר לבוגר להרגיש בטוח בחיפוש אחר מקום תעסוקה ולהיפתח להזדמנויות השונות״.