החיבור ההיסטורי שקבעו דור המייסדים בין יום הזיכרון ליום העצמאות תמיד טעון רגשית. השנה, מדובר בחיבור הקשה ביותר שידענו מזה כ-51 שנים. דווקא בשל הקושי ועוצמות הכאב, חשוב לזכור גם את נקודות האור, ולזכור שיש לא מעט כאלה גם בימים חשוכים.
המטבע של מדינת ישראל, השקל החדש, הוא סמל לאומי וחלק אינטגרלי מהחזון הציוני של עם ישראל בארץ ישראל. די להסתכל על האיורים והכתוב על המטבעות והשטרות. אחרי 2,000 שנות גלות, אחרי שהקמנו מולדת בארץ ישראל, הבנק המרכזי של ישראל הנפיק גם מטבע לאומי. בהתחלה הייתה זו הלירה, במהלך השנים היא הוחלפה בשקל, עד שהמטבע קיבל לבסוף את שמו הנוכחי: שקל חדש. ש"ח.
המטבע של כל מדינה, וישראל אינה יוצאת דופן, הוא ברומטר של המצב הכלכלי הלאומי. ככל שהמצב הכלכלי קשה יותר, המטבע חלש ותנודתי יותר. אם אתם רוצים עדות אישית לכך, תשאלו את שכנינו במזרח התיכון או תרימו טלפון לארדואן. מלחמת חרבות ברזל שנכפתה עלינו, התרחשה בעיצומו של שבר חברתי שמקורו בניסיון לערוך רפורמה משפטית באופן חד צדדי. גם הניסיון להעביר את הרפורמה, וגם המלחמה, היוו ומהווים מבחן לחץ של ממש בכל האמור לחוסנו של המטבע הישראלי.
לו בשלהי שנת 2022 מישהו רציני היה מציג תרחיש היפותטי, למה שעברה המדינה החל מתחילת 2023, רבים וטובים היו מפקפקים בהיתכנותו. אבל זה בדיוק מה שקרה: בתחילת 2023 חלה פגיעה קשה ומפתיעה בלכידות החברתית בישראל, רבים חששו לעתיד הדמוקרטיה הישראלית, וכפועל יוצא כסף רב יצא מישראל להשקעות מעבר לים. במקביל פרצה מלחמה רב זירתית, שהובילה לכך שהאטרקטיביות של השקעות במשק הישראלי נפגעה וצרכי המימון של ישראל האמירו. התרחיש הסיוטי התממש.
אבל התוצאה בכל הקשור בשער החליפין של השקל אל מול סל מטבעות הסחר, לא פחות ממדהימה. שער החליפין של השקל אל מול הדולר נסחר בשבועות האחרונים בטווח של בין 3.7 ל-3.8 ש"ח לדולר, וזאת על אף ולמרות כל הקטסטרופות ותרחישי האימה. מדובר בתוצאה שאינה מקרית: היא פועל יוצא של נגישות טובה של מדינת ישראל לשווקים הפיננסים בשקלים ובמטבע זר. נגישות זו היא פועל יוצא של יחס חוב-תוצר נמוך יחסית, לצד עודף פרמננטי בחשבון השוטף, יתרות מט"ח גדולות ביחס לתוצר הלאומי, עצמאות אנרגטית, הון אנושי איכותי, צמיחה דמוגרפית חריגה ביחס למדינות מפותחות, חוב זר קטן ועוד מקורות עוצמה לא מעטים.
מכמעט אסון לנקודת זינוק למשק
בימים הקשים בהם אנו מצויים, אני מרגיש צורך להחזיר את כולנו לשנת 2002, ולו לצורך הפרספקטיבה. הייתה זו שנה כלכלית נוראית בישראל, העולם היה נתון במיתון לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום ופיגועי ה- 11/9. האינתיפאדה השנייה השתוללה ברחובות ישראל, האיום הביטחוני בגבול המזרחי של מדינת ישראל היה בשיאו, והמצרפים הפיסקאליים, כלומר הפרמטרים המעודכנים של הגירעון, היו מזעזעים. הממשלה גייסה חוב אבל הוא היה כפסע מלהיכשל, ומדינת ישראל הייתה נואשת לערבויות מארה"ב על מנת לממן את חובה בשווקים. השקל הגיב למציאות הקשה ושער החליפין שלו קרס לרמה של 5 שקלים לדולר אמריקני, תיקי ההשקעות באותה העת נבנו כולם עם חשיפה גבוהה וישירה לדולר.
לא חלף זמן רב, ובשנת 2003 התמונה התהפכה מקצה לקצה: המיתון העולמי הסתיים והעולם שב לצמוח, מדינת ישראל התגברה על האינתיפאדה השנייה, החזית המזרחית פורקה על ידי ארה"ב וסדאם חוסיין חוסל, ממשלת ישראל גיבשה תוכנית כלכלית שבסיסה הוא אחריות פיסקאלית, והסיוט של 2002 הפך נקודת זינוק רב שנתי למשק הישראלי.
השקל ביטא את כל התהליכים הללו היטב והוא התחזק באופן חד אל מול הדולר האמריקני. כל מי שהשקיע בדולר השקעה ארוכת טווח ספג נזקים כבדים וכן תנודתיות מיותרת בתיק ההשקעות.
במהלך 20 השנים האחרונות גילתה מדינת ישראל מאגרי גז והשכילה לפתח אותם, למרות המהמורות הרבות, ובכך קיבלנו הן עצמאות אנרגטית והן גידול בעודף בחשבון השוטף. ההייטק הישראלי פרח והביא עימו דולרים רבים בשורה של אקזיטים מרשימים, ופריחתו אינה מקרית, שכן הוא נשען על משאב אנושי נדיר וצמיחת טכנולוגיות חדשניות בממסד הביטחוני.
במקביל, בנק ישראל צבר יתרות מטבע עצומות במהלך השנים, כאשר מטרת העל שלו הייתה דווקא להחליש את השקל, על מנת לתמוך בייצוא הישראלי בנוסף לייעוד האסטרטגי המקורי של יתרות המטבע. המשפט היהודי הוותיק שאומר כי מי שטורח בערב שבת אוכל בשבת נכון גם כאן.
בשיא חוסר הוודאות שהביאה לחיינו הרפורמה המשפטית של 2023, זינק שערו של הדולר אל מול השקל וחצה רמה פסיכולוגית של ארבעה שקלים לדולר. בנק ישראל השתמש בתבונה ביתרות המטבע שלרשותו, כפי שעשה בעקיפין גם במשבר הקורונה, על מנת לייצר נזילות דולרית לגופים המוסדיים, ובכך בלם את הפיחות החד.
בערב יום העצמאות ה-76, השקל שלנו מספר סיפור שונה לחלוטין מזה המשתקף בדיון הציבורי והנגזר מתחושת הכאב והחשש שכל אחד ואחד מאיתנו חווה. השקל מספר לנו סיפור של עוצמה ואופטימיות. במידה שממשלות ישראל יידעו לקבל את ההחלטות הסבירות גם בהמשך, אז סביר להניח כי הוא שהיה זה שיהיה בכל האמור בעוצמה העתידית של המטבע הישראלי.
חג עצמאות שמח.
יניב פגוט הוא סמנכ''ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים, בבורסה לניירות ערך בתל אביב